יצירות של משה | יצירות ש-משה אהב

שעת בוקר מוקדמת. השומר של הבניין ברחוב כנפי נשרים בירושלים נופף לו לשלום וסימן לו לעבור. לאחר שעבר הוא החל מטפס במדרגות אל עבר הקומה השלישית של הבניין, אל משרדו של פקיד שומה 3.
למה במדרגות? עדיף שלא במעלית. לא לראות את הפרצוף שלו במראה.
בקומה השלישית הוא מחפש את המשרד הרביעי. כך הופיע לו במפה. הדלת הייתה סגורה אבל הוא נכנס בעדה בכל זאת.
פקיד השומה י.י ישב על כיסאו ועבר על מסמכים בשלווה,

לא היו הדברים מעולם, אבל הם לגמרי יכולים לקרות.
ולאף אחד לא באמת יהיה אכפת.

20:00: יציאה מבית אל. waze מסמן שיש פקק בגבעת אסף בגלל עבודות בכביש, הוא לוקח ימינה לכיוון "ציר הזבל" ומתחיל לרדת לתוך הוואדי.
20:04: עמוד חשמל ראשון, עמוד חשמל שני, טיפוס לרכס ממול ועוד פיתול.
לילה, חושך, שיר שקט ברקע, רק הוא וההגה לבד.
&rlm
20:06: מאחורי הפניה שמאלה לכיוון המזבלה הם חיכו לו.

ליבי דווה,
ראשי כבה,
המקום הזה חסר תקווה !!
דוו רגליי,
כאבו שריריי,
הו מה יהיה עליי !!
שעה וחצי סחור סחור
איבדתי כיוון, אי פנים אי אחור??
ידיי מלאות בשקיות
עיניי מתחמקות מדוגמניות
עד מתי קניות?
אוזני בדרך לאבדון
כספי יורד לטמיון
עד מתי קניון?

תודה ל @רחפת.. על הרעיון והסיוע בעיבוד.

היו ימים חמים בחדר אוכל,
פני יבשו כתפוח אדמה,
צריך עוד לנקות שוב את הכותל
שאלתי, לחשתי, בשביל מה.

הקיץ מטגן אותנו חרש
והמבט כה סגרירי משתי עיניי
ומהחור בקיר ניבט הקרש
שאלתי, צעקתי עד מתי.
לעת צהריים, ברוח קדים,
עלה נופל לו, ולא בכדי.
אני יודע, אני שומע
רס"ר מטבח נמצא פה לידי.
אני זוכר ובדידותי זועקת
תורן אחד ברח לפני שעה
הלחם בארון מעלה

צולם מאוטובוס נוסע בזמן שבו עוד היה לי זמן להתאמן על המצלמה שלי.

קפוא בחוץ.
מנסה לקום. התרמוסטט של מפזר החום היה מוגדר חזק מדי, ויחד עם שמיכת הפוך העבה הוא נמס ומזיע.
לפחות ישן עמוק וטוב.
מצליח. מוקדם מדי. מהחלון של המטבח לשם ניגש ליטול ידיים, הוא רואה את השלג שמכסה את המכולה הקטנה והירוקה של הגנרטור, ואז את הדשא שנהיה לבן, ואת כל הרכס ממול.
אז בסוף השלג הזה הגיע! הגיע הזמן!

(שכתוב של בוקר שישי אחד לפני הרבה מדי שנים)

כרטיס ברכה קטן וחביב, לפרוייקט כרטיסי הברכה של ראש השנה.

עיצוב מגזרת: רבקה למפרט

השעה אחת. אף נפש חיה לא נמצאת בסביבה. הוא סוקר במבטו את שורת המבנים העתיקים אי שם בבסיס צבאי ליד נתניה. "הצבא הזה לא בנה שום דבר" הוא חושב לעצמו. מרחוק נראה בית העלמין של הישוב הסמוך. אם מסתכלים היטב אפשר לראות את החלקה הצבאית.אבל הוא נזכר דווקא ברב היישוב שמעביר כבר שנים את פינת המשנה היומית בערוץ שבע.

דקה אחר כך, נצפה התקרב לאחד המבנים, מוציא מהכיס את המפתח שהשיג מבעוד מועד ובלי היסוס ניגש

קישור
שיר שנכתב לפני שנתיים, על צוות הוי של עזרא דאז.
מילים: Admin
לחן: צביקה קופל
עיבוד: <חסוי>
שמש שקעה, יורד גם הליל
ירח גדול - משמים נופל
באולם קטן, באיזה חור בפינה
מופיעים זייפנים, בהופעה מרנינה
כל הקהל מוחה להם הכף
מחויכים הזייפנים - מהאוזן לאף
הם מצחיקים את כל, הקהל באולם
ואחרי שנייה מיד, קולם נאלם
להיות זייפנים - לשיר בראש מורם
זייפנים

פורסמה בעבר בבלוג שלי:

Blogs/Message.aspx/77