בחלומי
אני פוסעת בסמטאותיך
ממששת את אבניך
ונושמת את ריחך המשכר אל ראותי הכמהות.
בליל שפות וצבעים
והמון המון אנשים
ואני מהלכת ומוחי ריק ממחשבות
המואזין מרעיש בקולו
והשופר מריע-מתחרה בו
קול התפילה הדהד בי ושפתי החלו ממלמלות
ואז הקצתי משנתי
ואין חומות ואין קולות
ואין תפילות בבליל שפות
עצמתי עיני
מניחה לאכזבה למלא את כל גופי
ירושלים שלי-
את
פיתה פיתה
כל אדם זקוק למקום בו יוכל לצאת מדעתו בשלווה.
ֻ|דילוג||קפיצה||עוד דילוג|
אני תחיה. שלום.
שרשורים שבא לי לשמור-
תגובות:
מסר ליוצר | שיחה עם היוצר