פרק י"ג
המסוק הראשון היה בשלבי הכנה. היו לו מספר טילים. בחדר חדש שפוצצתי (לא יכולתי לעלות למעלה – מחשש לחיי) וטייחתי (אין עוד מה לעשות למטה) עשינו הדמיה של מסוק, על כל הציוד. כאן, יהודה בחן (המתכנן של המסוק! למה שחכתי להזכיר?) את המסוק 'שלו', שיהיה בבעלותי המלאה. הוא בחן מערכות בטיחות, ועבד על אפשרות התפרקות שכבה חיצונית, או: מניעת פגיעת טיל ע"י מחמם לייזר, כדי להקשות על המנסים להפיל.
או : השמדת גוף זז קרוב נגד יריות, ועוד שלל פיתוחים מגניבים (זנב שמתארך בהתאם למשקל ולמרכז הכבידה).
מה אעשה עם זה? אין לי מושג. בינתיים, לקחתי את הספר והתחלתי לשחק במדמה טיסנים. זה היה די נחמד. לאחר שעברתי את הקורס, שלחתי אותו לניסוי : אשפוז לדוד ניצן. איך? כמה מ"ג חומר רעיל מאוד שמפזרים באוויר. זה לא מזיק יותר מדי. אשפוז לשבוע.
טילים קטנים ששוברים זכוכיות, 2 כאלה ועוד יורה אש : מצית דליקות מהיר. קיים בכל מטוס של ימינו.
המזל"ט טס. ירייה עליו. כל הבסיס משטרתי עליו. יש לא הרבה זמן – חצי שעה נסיעה. הסענו לעבר הכפר הערבי.
העלנו אותו חזרה אלינו. זה היה די קשה – פעם למעלה גבוה ופעם למטה נמוך. הכנו מזל"ט אחר להתנגשות בעצמים אוויריים.
אבל זה עוד כלום. אין טנקים ואין למעשה צבא. גם ככה צריך בכל עת 30 איש שעסוקים בעניינים צבאיים. זה 'קצת' בעיה, כי הכל תופס כ75 איש, וזה – 250-75 = 195 אנשים שעובדים, מבריחים ועושים את כל השאר (25 איש – 20 – 5 בכל מגדל שמירה – וחמישה בפיקוד תמידי, *3 משמרות ליום. 75 איש של כוח עבודה – בנים נשאר.
בבנות המצב היה פשוט – 10 במודיעין והסברה. 60 בנות שעושות את עבודות התחזוקה: אוכל (יש לציין כי אצלנו משגיח כשרות הוא דבר מיותר...) ושתייה. שטיפת כלים – מקצוע שיורד עוד מעט, אנחנו בונים מכשיר כזה.
שטיפת רצפה – עוד מכשיר אחד. למעשה, אין מה לשטוף ביד,והן עוסקות בעיקר בתחומי המדע השונים. ירדתי למכון שלהן, לראות מה מתקדם עם סם השינה.
הרחתי כמה מ"ג. ישר הביאו לי חומר מעורר קצת. חזק מאוד. עכשיו שמים לו ריח רגיל, לסמא את האף המריח. את הניסויים ערכנו בעיקר על כאלה שרצו לישון יותר בכדי להיות ערים אח"כ.
המטרה: להגדיל את שטח הגבעה לכיוון השטח שהמשטרה יישרה, וזה היה די פשוט. בשטח, יש מנוף, מקדח (לצורך מה? שאלתי לעצמי - ואז הבנתי – לקדוח מתחת לגדר). ו... גדרות בטון זמניות של הצבא. מצוין!!
הלכתי לצוות המדעי. ביקשתי מהם להכין כמה עשרות ק"ג. היה להם חומרי ניסוי מספקים בשביל להוסיף, וככה עברו היחידה המובחרת שלנו – חמישה אנשים, את הגדר, בשביל להרדים, להשתלט על משאית המנוף, על המקדח, ועוד אחד על דחפור כדי להרוס גדר. העברתי ברשת הפנימית שלנו את הידיעה שאנחנו פולשים. תרדמת העברנו על השוטרים. לא כדאי שיפריעו לנו.
השגחה פרטית : הצבא והמשטרה רצו לעשות את הגרוש בשבת, כי אנחנו מאוד מוגבלים אז. אז הם שלחו הרבה מהכוחות החוצה. הח"כים הדתיים כמובן יתנגדו לחילול השבת ההמוני, וכך - נוכל הפעם להרחיב. ברור קצר לפי מס' רישוי = בעלים, יוכל גם לפצות יפה את בעלי המשאיות.
וכך חילקנו את העבודה ל8 אנשי צוות.
1 להשיח את הדעת, ליצור פרובוקציה עם הערבים ע"י ירייה בנשק המפנה, שהמשטרה תחשוב שזה הערבים ויהיה שמח.
6 – 3 – כ"א להשתלט על כלי אחר. עוד 3 להרדים. וככה, הם עלו על הגדר וקפצו בשקט לצד השני, כאשר הם נאחזים בחבלים לא לשבור את הרגליים. על ראשם מסיכות נגד החומר, והם מפוזרים אותו. הם מתניעים את המשאיות. הדחפור עמד קרוב לגדר.
עקבתי אחריהם במצלמה נסתרת. השעה – 2:45לפנות בוקר. השוטרים נרדמו. עכשיו חוליית השלוש, משתלטים על המשאית מנוף. עוד אחד, שכחתי לומר – אחראי שליטה על המנוף. יש לו שעתיים לבצע הרחבה (הנחת בטונדה אחת = 10 דקות, שז"א 12 בטונדות =
הדחפור, בעזרת פצצות פנימיות בגדר, הרס אותה, וכך פער חור. אבל – השארנו פטנט שיורה לצדדים, במטרה להרחיק כל בר דעת.
פרק א' | פרק ב' | פרק ג' | פרק ד' | פרק ה' | פרק ו' | פרק ז' | פרק ח' | פרק ט' | פרק י' | פרק י"א | פרק י"ב | פרק י"ג | פרק י"ד | פרק ט"ו | פרק ט"ז | פרק י"ז | פרק י"ח | פרק י"ט | פרק כ' | פרק כ"א | פרק כ"ב | פרק כ"ג | פרק כ"ד | פרק כ"ה | פרק כ"ו | פרק כ"ז | פרק כ"ח | פרק כ"ט | פרק ל' | פרק ל"א | פרק ל"ב | פרק ל"ג | פרק ל"ד |
תגובהתגובות