השיבה לצפון. כ"ט

מאת
צחקן
פורסם בתאריך ו' בשבט תשס"ז, 25/01/2007
ב"ה

פרק כ"ט
שוב אני כאן. כבכל יום, לא משעמם. יש משפחות חדשות, ויש להם סידורי עבודה. כרגע המטרה היא לקלוט בקרוב אלפי אנשים, לעיר חדשה (תוכניות מתאר – אולי תראו ואולי לא, לא יודע בינתיים). צריך לתכנן מיקומים וכו'... זה קצת קשה, אבל  יש אפשרות לזה. צריך כבישים, מקומות תעסוקה (בכל אופן זה לא 400 איש...) וכיו"ב. אבל זה בקטנה עוד לכסף שזה לוקח. אבל גם זה כלום, כי יש למשטרה תוכניות, ויש משהו שחשוד בעיני כמנהרה משטרתית. נברר אח"כ.

 

אין חדש תחת השמש - אמר שלמה, והוא צדק לגבי היום הזה.  אז מחר...

 

>> >> >>

 

השבועיים נגמרו, ומאז עברו עוד שלושה שבועות, וזה אומר קצת שישו ושמחו מבחינת המשטרה. כיוון שלא חתמנו על הסכם – המשטרה הגבירה סיורים. באוויר – בקילומטרים שלידנו, היא גם די התערבה, וצילמה הכל כולל הכל. אני מקווה שאין להם רנטגן לדעת  איפה יש לנו מתכון, חיזוקים מבניים וכו' –כי אז הם יוכלו ביתר קלות לפגוע. מכל מקום – משטרת ישראל, מתנהגת אלינו כאילו אנחנו ארגון טרור. אני מקווה לתת להם היום 'הפתעה' קטנה, בדמות מכשיר משוכלל יותר להאזנה לכמה ערוצים בו זמנית. ראיתי אותו בסיור האחרון מונח – איזה שוטר אחד שכח אותו, לתפארת מדינת ישראל, ואולי לתפארת מדינת יהודה, תיבנה ותכונן במהרה בימנו אמן (עזבו, לא שפוי עכשיו...).

 

יהודה אמר לי שחייבים דחוף לעשות ניסוי במערכת האיראנית, כי אין אף אחד שממש יודע להפעיל, ובשעת השי"ן תהיה בעיה כי לא יודעים, וגם מאז הורכבה שוב (היא הוברחה בחלקים) והותאמה לצרכנו – לא נוסתה, למרות שהמערכת מתוכננת יפה ובבקרה היא מאוד טובה.

 

אבל איך ננסה? הרי אין שום טיל שיורים עלינו – אמרתי לו.

אל תדאג, יהיה.

 

וכמו נבואה שמגשימה את עצמה – זה קרה. בערב הגיחו מתוך ערפל לא ברור 3 מטוסים. אחד צילום, אחד חבלה ואחד צנחנים. אחד חיבל בגדר. הצנחנים, הנשק אזור עליהם, לבנות חבלה ושלל מטענים עליהם, יורדים אלינו אט, דקות שנדמות כנצח. ואז עוד שני מטוסי צניחה. עוד טיל לגדר בצד שני. הוכרזה כוננות על, והודענו למשטרה שאנחנו מיירטים ויורים מה שבא לנו. ושוב המטוס עולה, מסתובב -  וחוזר לירות טיל. שלושה חורים. ארבעה כבר. הודעתי לדוד ניצן בהודעה שאני הורג כל מי שבא אלי ללא רחמים מיוחדים. הוא כתב לי חחחח, חשב שאני צוחק איתו. חמישה חורים עוד מעט. על מסך הבקרה של הראדר, ראיתי את הטיל והמטוס. הפעלתי את המערכת שבכפר הערבי (שכאמור – מסורסת למרכז הבקרה שלנו).  נפתח מסך הברזל, והטיל עלה לעבר הטיל שירה המטוס. בום אדיר נשמע. טיל מתביית עם שליטה מרחוק יצא לעבר המטוסים, להכריח אותם לחזור לישראל. לאחר שהטיל רדף אחרי אחד, הוא חזר לתחומי מדינת תל – אביב,  והתקפל חזרה. את התוקף הסגנו, עכשיו עדיין צנחנים מסתובבים בשטח, ואולי חופרים תעלות -  ומי יודע, אולי יתקיפו בערב הבא, או עוד לפנות בוקר. לילה ארוך יש לי, ימים יגידו מה יקרה.

 

ואז במרחק מטרים ממני נחת צנחן. לרגע הטענתי את הנשק וכיוונתי אליו. הוא נכנע. ואז שמתי לב שציצית מבצבצת מהמדים. הוא ירד אלי וחייך. היתי בטוח שזו הצגה. כמה חבר'ה מלידי קפצו עליו והורידו לו את הציוד. לא ידעתי מה לחשוב עליו. רק הוריתי לעשות סריקות על כל השטח (שכבר היה בלי עין הרע -  גדול מאוד). 'אני היחיד', אמר לי. השאר נחתו בחוץ. הקשר שלו אמר אותו דבר – אבל זו לא הוכחה לאמינות, כידוע. לאחר שעבר בדיקה מקיפה ונתגלה שאין עליו כלום חוץ מהציוד של קודם – נעשתה סריקה מקיפה של תיקו ונתגלו חומרי נפץ. הוא ביקש לשוחח איתי ביחידות.

פרק א' | פרק ב' | פרק ג' | פרק ד' | פרק ה' | פרק ו' | פרק ז' | פרק ח' | פרק ט' | פרק י' | פרק י"א | פרק י"ב | פרק י"ג | פרק י"ד | פרק ט"ו | פרק ט"ז | פרק י"ז | פרק י"ח | פרק י"ט | פרק כ' | פרק כ"א | פרק כ"ב | פרק כ"ג | פרק כ"ד | פרק כ"ה | פרק כ"ו | פרק כ"ז | פרק כ"ח | פרק כ"ט | פרק ל' | פרק ל"א | פרק ל"ב | פרק ל"ג | פרק ל"ד |

תגובהתגובות