מחוקקים שוללי חירות

עו"ד ברק קדם , א' באייר תשע"ט

עו"ד ברק קדם
עו"ד ברק קדם
צילום: ישעי חזני

"האדם נולד חופשי ובכל מקום הוא נתון בכבלים", אמר הפילוסוף הצרפתי ז'אן ז'אק רוסו. למרבה הפלא, המחוקקים ששלחנו לבית המחוקקים סבורים כי תפקידם הוא לסבב אזרחים חופשיים בכבלים. תפקידנו הוא למחוא להם כף על חריצותם.

התבשרנו, כי ביום העבודה הראשון של הכנסת ה-21, הספיקו חברי הכנסת להגיש למעלה מ-900 הצעות חוק. 900 כבלים נוספים שאמורים להוליך אותנו בדרך המדויקת שבחר לנו המחוקק, בתמורה לכך שבחרנו בו.

חברת כנסת אחת אף התפארה כי הגישה לבדה 73 הצעות חוק ביום אחד. וההמון מריע לחריצות חברי הכנסת, ואינו שם לב כי מדובר על ריצת רגליים להרע. בתחום החקיקה, ככל שחברי הכנסת פעילים יותר, האזרחים משותקים יותר. חקיקת יתר עולה לנו בחופש.

לחוקים יש שתי מטרות מרכזיות. האחת, להכווין את התנהגות האזרחים – על ידי קביעת עבירות פליליות ועל ידי קביעת עוולות אזרחיות. השנייה, לחלק מחדש את העושר בין האזרחים, כלומר ליטול מזה ולתת לזה – למשל על ידי חוקי מיסוי או על ידי הגדלת קצבאות ומתן סובסידיות.

במצב הטרום חוקי, אדם חופשי לעשות כרצונו וחופשי לצבור הון בלא שאף אחד יגביל את מעשיו או ייטול את נכסיו. במצב הרצוי, נחקקים חוקים המיועדים למנוע פגיעה של אזרח באזרח אחר, וחוקים הממסים את האזרח לצרכים חיוניים כגון להחזקת צבא ולסלילת כבישים.

במצב הטוטליטרי, נחקקים חוקים באופן המוני ומקיף – חוקים המיועדים לנתב את אורחות חייו של האזרח על כל צעד ושעל. בד בבד, נחקקים חוקים דורסניים לחלוקת העושר מחדש – חוקים המדכאים את החריצות ומעודדים את הבטלה. כך קרה במדינות טוטליטריות כמו ברית המועצות הקומוניסטית, איטליה הפשיסטית-סוציאליסטית או מדינת אוקיאניה שיצר ג'ורג' אורוול בספרו 1984.

כאשר המחוקק מחוקק מתוך כבוד לחירות האישית ולחירות הכלכלית של האזרח, כאשר הוא שוקל בכובד ראש את הפגיעה בהן בטרם חקיקת חוק חדש – אנחנו נמצאים במצב הרצוי. אך כאשר המחוקק סבור כי הערכים בהם הוא מאמין חשובים מחירות האזרח וכופה את האזרח לפעול על פי ערכיו הוא – זוהי פגיעה אנושה בחירות האזרח.

מחוקק שאינו מכבד את העובדה כי לבני אדם יש ערכים שונים, השקפות שונות ורצונות שונים, מחוקק הסבור כי הוא חכם מהשוק החופשי המשקף את חכמת ההמון, מחוקק שאינו מניח ליחידים ולקהילות לנהל את עצמם באופן הרצוי להם ומנסה להסליל את כולם אל הטוב בעיניו – הוא רודן בהתהוות.

בשנים האחרונות נכנסה ישראל אל שטף חקיקה שאין דומה לו במדינות המערב. משנת 2000 ועד היום הגישו חברי הכנסת כ-30,000 הצעות חוק. חלקם עושים כך במרדף אחר כותרת, וחלקם מתוך קנאות ערכית השואפת להכפיף את הכל אל האמת היחידה שנגלתה להם. כך או כך, מחוקקנו צועדים לקראת שליטה טוטלית באורחו ורבעו של האזרח. מתחם החוק הולך וגדל, ופינת החירות הולכת וקטנה.

במצב הקיים תפקידו העיקרי של מחוקק חרוץ הוא לחוקק חוקים המבטלים חוקים קיימים – לבטל חוקים שנותנים סמכות יתר לשלטון לשלול את חירות האזרח, למוסס חוקים המטילים רגולציה משתקת על העולם העסקי, ולנתץ חוקים המנסים להסליל את כולנו אל בין גבולות התלם שתחם לנו המחוקק. מחוקק שיעשה כך, ירחיק אותנו מן הרודנות ויקרב אותנו אל החירות.

מי לנו מבין ברודנות ובחירות יותר מג'ורג' אורוול – בורא מדינת אוקיאניה, האח הגדול והטלסקרין – שאמר "החלוקה האמיתית היא לא בין שמרנים למהפכנים, אלא בין רודנים לחירותנים". יש בכנסת ישראל מספיק שמרנים ומספיק מהפכנים. הבו לנו חירותנים!