עצמאותה וריבונותה של ישראל מחייבים את המנהיגות הישראלית יחד עם העם כולו באותו שילוב בין לימוד העבר והתקווה לעתיד.
מדינת ישראל היא יסוד כסא ה' בעולם אסור לחלל אותה ברגל גאווה ולבזות את קדשי ישראל שנשמרו במשך אלפי שנים
להילחם אנחנו יודעים מעולה. להילחם באויבים, גם אחד בשני. הגיע הזמן שנלמד להקשיב
בצל ימי הזיכרון והעצמאות: כיצד חידשה העצמאות המדינית את הפתרונות ההלכתיים לעגונות המלחמה.
יו"ר היישוב עלי, אבידן בית יעקב, שבנו של סרן רועי ז"ל שנפל ימים אחדים אחרי יום הזיכרון בשנה שעברה כותב על חשיבות הזיכרון הנצחי.
את יום הזיכרון צריך לראות לא רק ממקום של כאב ושכול אלא גם ממבט של תקווה ותקומה.
נימוקי הרבנים, ככל שיהיו חשובים, אין בהם משקל העשוי להצדיק פרימת חוט נוסף ברקמה הכחולה לבנה העוטפת את כולנו יחדיו ביום העצמאות
הימים שבין יום השואה ליום הזיכרון הם הזדמנות לבחון את התנהלותנו. הם מזכירים לנו את המחיר הכבד ששילמנו כעם על פילוג וקרע.
בכל יום קדוש יש רגעים מיוחדים שבהם ניתן ממש להרגיש את הקדושה של היום. מה הרגע שלי ביום הזיכרון ומה הרגע שלי ביום העצמאות?
ישנה אמירה של ר' נחמן מברסלב, שיום הולדת של אדם הוא היום שבו הקדוש ברוך הוא החליט שהעולם לא יכול להתקיים בלעדיו.
התקופה מפסח ועד שבועות כוללת את יציאת מצרים וקבלת התורה ובאמצע את עצמאות מדינת ישראל.
מבין מאות החיילים הקדושים והגיבורים, נחרטה במיוחד בליבו של המחנך אבינועם הרש, דמותו של נועם רז הי"ד.
מלחמת השחרור, סיני, ששת הימים, יום הכיפורים, לבנון, עזה — דם טהור נספג באדמת הארץ כמו מי גשמים הנספגים בשדות ומצמיחים קמה חדשה.
השנה יותר מתמיד אנו זקוקים לתקופת הפוגה בקרבות הפנימיים של החברה בישראל, ההולכים וגוברים ומרעילים את חיינו.
לא ביום הזיכרון לשואה ולגבורה מדובר. כוונתי לטקס שהתקיים על שפת ימה של תל-אביב, לצד בית גידי שהוא מוזיאון האצ"ל בתש"ח.
מדינת ישראל עומדת באחת משעותיה הקשות. ביום הזיכרון אנו נזכרים במחיר הכבד, אולם אין בנו חרטה או ייאוש על לידתה וקיומה של המדינה.
ההחלטה להתגייס, תוך ידיעת המחירים שלה היא לא החלטה פשוטה. נדרש אומץ רב בכדי לעשות צעד שהולך כנגד ערכים שחונכת וגדלת עליהם
העובדה שראש השב"כ לא מצליח לייצר מסמך פחות מפוקפק מהתצהיר שהגיש, מלמדת משהו על האיש
חמאס מנגן על כינור קפלן, והצלילים — משיתוף פעולה סמוי ועד הדהוד האשמות שווא על רצח עם — מבשרים סכנה מוחשית לקיומה של ישראל.
חילוץ חטופים ממנהרות המוות היא משימה עליונה. אבל לא בהכנעת ראש ובכניעה לחיה הנאצית נציל חיים.
הפרשנות המתרחבת של בג"ץ מאיימת לרוקן את חוקי הכנסת מתוכנם; הממשלה אינה מחויבת לציית להיכן שבית המשפט חורג מסמכותו.
תובנותיו של הרב כהנמן על מסירות הנפש ביישוב הארץ מלמדות: מתוך הכאב והקורבן צומחת תקווה לעתיד
יש בישראל שתי מערכות משפטיות נפרדות. הראשונה פועלת בסלחנות כלפי אלה המתנגדים לממשלה והשנייה פועלת בדקדקנות כלפי תומכיה.
אחת המשמעויות של האמונה בקב"ה ובהשגחתו על המציאות היא האמונה שתהליכי ההתחדשות מובילים את העולם למציאות טובה יותר.
שאלת האמונה והשואה התהפכה. לא רק שהשאלה אינה "מפחידה" יותר את הדתיים, אלא להפך. השואה הפכה למקור של אמונה.
מתוך אכפתיות ממצב הציבור, היהודי מתעורר מתרדמת צדיקותו הפרטית ויכול לעמוד בדרישה האלוקית להיות שותף במימוש מטרות התורה בעולם.
כאשר ערוצי התקשורת מנסחים בסקרים שאלות מטעות, ואפילו מגמתיות, הם מטפחים אשליות בלתי מבוססות בלב המשפחות הדוויות של החטופים.
בזמן שהמדינה מתמודדת עם מלחמה בעזה ומתיחות בצפון, תשתיות חיוניות נשלטות על ידי גורמים זרים. עכשיו הזמן לפעול.
החלטת הקבינט שלא להכניס סיוע הומניטרי בזמן הקרוב היא החלטה ערכית חשובה ביותר, אך היא טומנת בחובה את האפשרות שבהמשך הוא כן יוכנס
חלשה בגופה אבל חזקה באישיותה - סיפור ההצלה של סבתי בשואה
הזיכרון ההיסטורי, שהיה יסוד מרכזי במסורת היהודית, הולך ומתעמעם בעידן הריאליטי והחיפוש אחר ריגושים מיידיים.
האמירה של ראש עיריית הוד השרון לפיה אנחנו מבצעים זוועות - פוגעת בלב. לא רק כי היא לא נכונה, אלא כי היא מביעה בלבול מוסרי עמוק.
שני כפרים במרכז בנימין שהפכו למובלעות בשטח יהודי, ממחישים את המהפך שמתחולל ביו"ש בשנתיים האחרונות.
מדינת ישראל לא נגמרה בשבעה באוקטובר. לא חזרנו לימי השוא; ובוודאי שהעולם והעם היהודי התקדמו פלאים בשמונים שנה האחרונות
לערבית יש גם היסטוריה יהודית עשירה מאד. רבות מיצירות המופת הגדולות ביותר שלנו נכתבו בערבית.
ישנו חוט ששזור לכל אורך ההיסטוריה היהודית ועובר מראשיתו של העם הקסום בעולם, דרך השואה ועד לשביעי באוקטובר.
במקום לשקוע בטראומה, הניצולים השקיעו את כוחותיהם בבניית חיים חדשים. רבים מהם הקימו משפחות וקהילות שמחות ותוססות.
ידע כל מתפקד ליכוד כי מאחורי התדמית של גיבורת ישראל השנייה עומדת אישה המפחדת מהשמאל הרדיקלי ועובדת בשירות הטרלול הפרוגרסיבי.
מלכודת הרגשות המוזיקלית הזאת אינה שלנו, גם אם נשמעת נהדר ומושכת את הלב.
גיבוש מדיניות משפטית ברורה תסייע לבסס ולקדם את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית ולתת לאזרחיה כלים אפקטיביים למאבק צודק מול הטרור
"בתוך מלחמה עקובה מדם, הם מתייצבים, בראש מורם, בהלל והודאה על הזכות שנפלה בחלקם". סיפורו של דור הלוחמים ושל סלט אחד
שלוש כיתות בישראל מסרבים לכבד את זכר קדושי השואה ולעמוד דום בעת צפירת יום הזיכרון לזכר ששת המיליונים.
מושג קידוש ה', שנתפס והתיישם במוכנות למות על קידוש ה', עבר שינוי בתקופת השואה והפך לתביעה להיאחז דווקא כמה שיותר בחיים.
האם ישראל הקפלניסטית מסוגלת להבין את החשיבה והפעולה האיסלמיסטית?
השנה, אם ההחלטה לא תשתנה, לא נוכל לצפות בטקס המשואות, משום שהוכנס לטקס הזה משהו שהוא לא פחות מצלם בהיכל
ביום הזיכרון לשואה, ובכל השנה כולה, חובתנו לזכור ולהבין את המפנה ההיסטורי – מגלות לגאולה
טקס משואות אלטרנטיבי שמעלה על נס את גבורתם השקטה של ילדים, מטפלים, מתנדבים, עולים, שליחים ואזרחים שלא איבדו תקווה.
אני פה כדי לזכור את ששת המיליונים – אך גם כדי להבטיח שנמשיך לבנות, לחלום, לשיר, לאהוב.
כשעושים השוואות בחיינו, אנחנו מייצרים מציאות בה הדברים דומים. עלינו לתת את הדעת פעם נוספת כשמדובר באנשים, בתחושות ובטראומות
הלקח האמיתי של השואה הוא לא של אויב משותף אלא של מכנה משותף. נצעד אישתי ואני באושוויץ ונזכור שמעבר לכל המחלוקות אנחנו עם נפלא.
קהילה דתית מחוייבת לטוהר המחנה ולשמירה מפני פגיעה: לא להדוף את קולן של הנפגעות.
אין ראוי מבן שפירו להשיא משואה, הוא מניף את האור של ערכי היהדות, ערכי הקדושה והטוהר האמיתיים לעולם.
האנשים הפשוטים, שפועלים בשקט למען ביטחון המדינה וחוסנה החברתי והכלכלי, הם הסיפור האמיתי של ישראל – והם ראויים להוקרה.
אין ספק שמערכת החינוך עברה במהלך השנים שינוי מבורך והקשב שלה נתון כעת הרבה יותר להטמעת ערכים ומידות בקרב התלמידים
ישראל לא צריכה להשתתף בלוויית האפיפיור בוודאי לא בדרג בכיר. פרנציסקוס אחראי, במידה רבה, לגלי האנטישמיות בעולם מאז ה-7 באוקטובר.
הכותב קורא לבחון מחדש את השיח המפלג ולחתור לאחדות, במיוחד לאחר 7 באוקטובר, תוך שיבה לערכים של מסורת, כבוד הדדי וזהות משותפת.
שחרור החטופים כפוף לניצחון המלחמה. עקרון זה של חכמי ישראל בכל הדורות עומד ביסוד דבריו של שר האוצר.
מה פשר התמרונים הצבאיים בחצי האי סיני, ובניגוד להסכם השלום? ומה פשר המשטמה הגוברת לישראל בתקשורת המצרית?
הרב מאזוז זצ"ל היה תקיף מאד בענייני ארץ ישראל, גידולה ופיתוחה, והחשיב והוקיר מאד את כל המתיישבים ואת מסירותם בכל מרחבי יו"ש.
