תאגיד ראנד, מכון אמריקני למדיניות ואסטרטגיה המקורב לפנטגון, פרסם לפני מספר ימים את תכנית "הקשת - מבנה פורמלי למדינה פלשתינית": להקמת מדינה פלשתינית מצליחה.
בהכנת התכנית עסקו חוקרי ראנד במשך שנתיים, ופרטיה משתרעים על פני כ 500 עמודים.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי מדובר בתכנית להקמת מדינה פלשתינית ברצף טריטוריאלי, עם גבולות פתוחים בינה לבין ישראל. מחברי התכנית מדגישים כי המטרה היא להקים מדינה פלשתינית מוצלחת כיון ש"מדינה פלשתינית כושלת או מדינה חלשה כזו שגורמי חוץ יצטרכו לתמוך בה ולשטר בה, תסכן את הבטחון הבינלאומי", נכתב בהודעה לתקשורת.
בבסיס התכנית פרוזדור בן 225 ק"מ מצפון השומרון ועד לעזה דרך ירושלים והנגב. "הפרוזדור המוצע מתוכנן לקשר בין הערים והעיירות הראשית של המדינה הפלשתינית – ובהם שכם, רמאללה, ירושלים, חברון ועזה – כך שאפשר יהיה לנסוע מדרום עזה לצפון הגדה המערבית תוך פחות מ 90 דקות...הפרוזדור ישמר שטחים פתוחים עבור חקלאות, יערות, גנים שמורות טבע,. גן לאומי לאורך קו הפרוזדור יספק את איזור הבילוי הנחוץ לכל עיר, ויוקמו שבילי הליכה ואופניים בין האזורים העירוניים. כביש אגרה מקביל יספק גישה למשאיות ולכלי רכב אחרים הנושאים אנשים וסחורות, ויחבר את המדינה לשעריה הכלכליים בשדה התעופה ובנמל הימי העשויים לקום בעזה". בפרוזדור תיבנה תשתית למסילת רכבת מהירה, כביש מהיר, מוביל מים, רשת חשמל וכבל סיב אופטי. עלות הקמתה ב 10 השנים הראשונות מוערכת בכ 33 מיליארד דולרים.
מחברי התכנית כותבים כי למדינה זו יידרש רצף טריטוריאלי שיושג באמצעות נסיגה לקוי 67 , וכי לקו גבול זה יש חשיבות גדולה. לדבריהם, למרות שלחלוקה בין שני חלקי "פלשתין ההסטורית", זו שנותרה אחרי מלחמת 48 בידי ישראל וזו שנותרה בידי הערבים, אין משמעות טבעית גיאוגרפית, וכי עד לשנת 70 ראו הפלשתינים את יו"ש ועזה כחלק מ'פלשתין' המנדטורית. התגבשותו של קונצנזוס בינלאומי סביב קוי 67 הוביל בסופו של דבר להסכמת אש"ף בשנת 74 לקבל גבול זה כבסיס להסכמי השלום ולסיום הסכסוך, ומכאן כאמור חשיבותו.
הם מדגישים כי הצלחתה של מדינה זו תלויה בין היתר בהסרת ההתנחלויות הקוטעות את הרצף הטריטוריאלי. הקהיליה הבינלאומית וגם ארה"ב רואות לדבריהם בהתנחלויות הפרת החוק הבינלאומי. "ארה"ב רואה בהתנחלויות כהפרת אמנת ז'נבה הרביעית משנת 49 ולכן מגדירה אותן בלתי חוקיות. במשך השנים התמתנו ההתבטאויות ביחס להתנחלויות ונוהגים לומר כי הן 'מכשול לשלום', אך ארה"ב לא חזרה בה מהגדרתה את ההתנחלויות כבלתי חוקיות והיא חוזרת ומדגישה זאת בפורומים שונים. יתירה מכך גם במכתבו של הנשיא בוש אל רה"מ שרון באפריל 04 , הוא כתב כי נראה שבעקבות מו"מ להסדר הקבע יישארו בשטח כמה התנחלויות ישראליות, אך בוש לא שינה את הססטוס של ההתנחלויות בעמדתה הרשמית של ארה"ב".
מחברי התכנית מדגישים כי מדינה פלשתינית ללא ריבונות בירושלים לא תזכה לתמיכת הפלשתינים. יתירה מכך לא יהיה מנהיג פלשתיני מוסלמי שירשה לעצמו לוותר על מסגד אל אקצה המקודש לאיסלם. אדרבה "כדי לשווק את עיסקת השלום לעולם המוסלמי נדרשת ריבונות פלשתינית על המקומות הקדושים".
תכנית ראנד עוסקת גם בבטחונה של המדינה הפלשתינית ומחבריה מציינים כי למדינה כזו נשקפת סכנה מנסיון השתלטות של מדינות כסוריה ואירן. לדבריהם במשך שנים תמכו סוריה אירן סעודיה ומדינות ערביות נוספות בארגוני הטרור כמו החמאס והג'יהאד וסייעו להם במתן כסף, נשק, אימונים ובמתן מקלט עבור מנהיגיהם. קיים חשש שסוריה ואירן ינסו להשתלט על מדינה זו אולי באמצעות ארגון החסות שלהם החיזבאללה.
בפרק בנושא הבריאות כותבים מחברי התכנית כי הפלשתינים נהנים מבריאות טובה וכי תוחלת החיים שלהם, 70 שנה, גבוהה מזו של אזרחי מדינות שכנות, למשל: 68 בירדן, 67 במצרים, ו 58 בתימן. לתוחלת החיים תרמה עליה באיכות החיים ובשיפור תנאיהם, נכתב.
כתבתנו מוסרת כי עפ"י דיווח באתר NFC דחו הפלשתינים את הצעותיו של המשנה לרה"מ פרס להתחיל בהקמת הרכבת המהירה, ממרכיבי התכנית. לעומת זאת סטיבן סיימון ממנהלי תכנית 'הקשת', בתאגיד ראנד אמר בראיון רדיו בארה"ב כי הפלשתינים מקבלים את התכנית בחום משום שזוהי "תכנית מפתה", כלשונו. בישראל זוכה התכנית לדבריו ל"הקשבה מכובדת".
בהתייחסו לשם שניתן לתכנית: "הקשת" אמר סיימון כי התכנון להקמת המדינה מתבסס על תוואי טבעי שצורתו כקשת מחיפה שבצפון ישראל, דרך ירושלים, הנגב ועד לעזה.
בהכנת התכנית עסקו חוקרי ראנד במשך שנתיים, ופרטיה משתרעים על פני כ 500 עמודים.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי מדובר בתכנית להקמת מדינה פלשתינית ברצף טריטוריאלי, עם גבולות פתוחים בינה לבין ישראל. מחברי התכנית מדגישים כי המטרה היא להקים מדינה פלשתינית מוצלחת כיון ש"מדינה פלשתינית כושלת או מדינה חלשה כזו שגורמי חוץ יצטרכו לתמוך בה ולשטר בה, תסכן את הבטחון הבינלאומי", נכתב בהודעה לתקשורת.
בבסיס התכנית פרוזדור בן 225 ק"מ מצפון השומרון ועד לעזה דרך ירושלים והנגב. "הפרוזדור המוצע מתוכנן לקשר בין הערים והעיירות הראשית של המדינה הפלשתינית – ובהם שכם, רמאללה, ירושלים, חברון ועזה – כך שאפשר יהיה לנסוע מדרום עזה לצפון הגדה המערבית תוך פחות מ 90 דקות...הפרוזדור ישמר שטחים פתוחים עבור חקלאות, יערות, גנים שמורות טבע,. גן לאומי לאורך קו הפרוזדור יספק את איזור הבילוי הנחוץ לכל עיר, ויוקמו שבילי הליכה ואופניים בין האזורים העירוניים. כביש אגרה מקביל יספק גישה למשאיות ולכלי רכב אחרים הנושאים אנשים וסחורות, ויחבר את המדינה לשעריה הכלכליים בשדה התעופה ובנמל הימי העשויים לקום בעזה". בפרוזדור תיבנה תשתית למסילת רכבת מהירה, כביש מהיר, מוביל מים, רשת חשמל וכבל סיב אופטי. עלות הקמתה ב 10 השנים הראשונות מוערכת בכ 33 מיליארד דולרים.
מחברי התכנית כותבים כי למדינה זו יידרש רצף טריטוריאלי שיושג באמצעות נסיגה לקוי 67 , וכי לקו גבול זה יש חשיבות גדולה. לדבריהם, למרות שלחלוקה בין שני חלקי "פלשתין ההסטורית", זו שנותרה אחרי מלחמת 48 בידי ישראל וזו שנותרה בידי הערבים, אין משמעות טבעית גיאוגרפית, וכי עד לשנת 70 ראו הפלשתינים את יו"ש ועזה כחלק מ'פלשתין' המנדטורית. התגבשותו של קונצנזוס בינלאומי סביב קוי 67 הוביל בסופו של דבר להסכמת אש"ף בשנת 74 לקבל גבול זה כבסיס להסכמי השלום ולסיום הסכסוך, ומכאן כאמור חשיבותו.
הם מדגישים כי הצלחתה של מדינה זו תלויה בין היתר בהסרת ההתנחלויות הקוטעות את הרצף הטריטוריאלי. הקהיליה הבינלאומית וגם ארה"ב רואות לדבריהם בהתנחלויות הפרת החוק הבינלאומי. "ארה"ב רואה בהתנחלויות כהפרת אמנת ז'נבה הרביעית משנת 49 ולכן מגדירה אותן בלתי חוקיות. במשך השנים התמתנו ההתבטאויות ביחס להתנחלויות ונוהגים לומר כי הן 'מכשול לשלום', אך ארה"ב לא חזרה בה מהגדרתה את ההתנחלויות כבלתי חוקיות והיא חוזרת ומדגישה זאת בפורומים שונים. יתירה מכך גם במכתבו של הנשיא בוש אל רה"מ שרון באפריל 04 , הוא כתב כי נראה שבעקבות מו"מ להסדר הקבע יישארו בשטח כמה התנחלויות ישראליות, אך בוש לא שינה את הססטוס של ההתנחלויות בעמדתה הרשמית של ארה"ב".
מחברי התכנית מדגישים כי מדינה פלשתינית ללא ריבונות בירושלים לא תזכה לתמיכת הפלשתינים. יתירה מכך לא יהיה מנהיג פלשתיני מוסלמי שירשה לעצמו לוותר על מסגד אל אקצה המקודש לאיסלם. אדרבה "כדי לשווק את עיסקת השלום לעולם המוסלמי נדרשת ריבונות פלשתינית על המקומות הקדושים".
תכנית ראנד עוסקת גם בבטחונה של המדינה הפלשתינית ומחבריה מציינים כי למדינה כזו נשקפת סכנה מנסיון השתלטות של מדינות כסוריה ואירן. לדבריהם במשך שנים תמכו סוריה אירן סעודיה ומדינות ערביות נוספות בארגוני הטרור כמו החמאס והג'יהאד וסייעו להם במתן כסף, נשק, אימונים ובמתן מקלט עבור מנהיגיהם. קיים חשש שסוריה ואירן ינסו להשתלט על מדינה זו אולי באמצעות ארגון החסות שלהם החיזבאללה.
בפרק בנושא הבריאות כותבים מחברי התכנית כי הפלשתינים נהנים מבריאות טובה וכי תוחלת החיים שלהם, 70 שנה, גבוהה מזו של אזרחי מדינות שכנות, למשל: 68 בירדן, 67 במצרים, ו 58 בתימן. לתוחלת החיים תרמה עליה באיכות החיים ובשיפור תנאיהם, נכתב.
כתבתנו מוסרת כי עפ"י דיווח באתר NFC דחו הפלשתינים את הצעותיו של המשנה לרה"מ פרס להתחיל בהקמת הרכבת המהירה, ממרכיבי התכנית. לעומת זאת סטיבן סיימון ממנהלי תכנית 'הקשת', בתאגיד ראנד אמר בראיון רדיו בארה"ב כי הפלשתינים מקבלים את התכנית בחום משום שזוהי "תכנית מפתה", כלשונו. בישראל זוכה התכנית לדבריו ל"הקשבה מכובדת".
בהתייחסו לשם שניתן לתכנית: "הקשת" אמר סיימון כי התכנון להקמת המדינה מתבסס על תוואי טבעי שצורתו כקשת מחיפה שבצפון ישראל, דרך ירושלים, הנגב ועד לעזה.