לחצים כבדים מופעלים על חברת "רוש" היצרנית הבלעדית של ה"טמיפלו" התרופה היחידה נגד שפעת העופות, לוותר על בלעדיותה כדי לסייע בטיפול בשפעת המטילה את אימתה על אירופה ארה"ב וגם ישראל. הטמיפלו מיוצרת מצמח נדיר 'כוכבי אניס' המגודל בארבעה מחוזות בסין. מהצמח מייצרת החברה חומצה מיוחדת שהיא הבסיס לתהליך הכנת התרופה, שאורך כשנה. מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' אבי ישראלי הזהיר לפני מספר ימים כי "הידבקות של תרנגולות בישראל בשפעת העופות מהזן הקטלני היא רק עניין של זמן ועשויה להתרחש בקרוב".
ד"ר דודי גולינסקי מנהל רפואי של חברת 'רוש' בישראל אומר לכתבנו אריאל כהנא בראיון ליומן הצהרים של ערוץ 7 כי קיימות שלש משפחות של וירוסי שפעת, התוקפות עופות ובני אדם: A B C . שפעת העופות שייכת למשפחת A . וירוס השפעת הרגיל היודע לתקוף בני אדם עובר כל שנה שינוי קל מעין מוטציה קטנה, מסביר ד"ר גולינסקי "זה אותו יצור עם אותם חלבונים בולטים על פני המעטפת אך בכל זאת הם מעט שונים. המערכת החיסונית שלנו לא מכירה אותו אלא 'שפרצופו מוכר לה' ובכל שנה ניתן חיסון כדי לזהות למערכת החיסונית את הזן החדש שיש השנה. מידי כמה עשרות שנים, עובר הוירוס קפיצת מדרגה (genetic shift). קבוצות וירוס שיודעות להדביק בני אדם, לוקחות מוירוסים זהים, הנמצאים יותר אצל עופות, מאפיינים, הנמצאים על פני המעטפת שלהם, ואז מערכת החיסון שלנו רואה וירוס חדש לא מוכר.
גולינסקי מציין כי כך התחוללו מגיפות השפעת הגדולות במאה האחרונה כשהידועה שבהם היתה זו שבשנת 1918 – שממנה מתו בין ארבעים עד מאה מיליון איש. הוירוס הנוכחי מוכר עוד משנת 1997 , שבה הוא התקיף אנשים ועופות. אז היתה תחושה שעצרו אותו אבל הוא חזר להיות פעיל והוא נהיה אלים יותר, אומר גולינסקי. בשנת 2003 קטל מיליוני עופות והחל לתקוף בני אדם. ב 2004 היו מאה מקרי הדבקה וב 2005 היו כבר 120 מקרי הדבקה כאשר מתוכם כמחצית מתו. הוירוס עבר לדבריו את השלבים שדרושים לוירוס להיפך לוירוס שמחולל מגפות: הוא למד לעבור מעוף לעוף והפך קטלני, אחר כך למד לעבור מעוף לאדם והפך גם קטלני לאדם, ונותר השלב האחרון: מעבר מאדם לאדם. אמנם אין ודאות שהוירוס יהפוך מדבק מאדם לאדם אבל הוירוס עשה זאת בעבר ויעשה זאת, היום בעוד שנה או בעוד עשור, מדגיש ד"ר גולינסקי.
נכון שגם חולים אשר חלו בשפעת רגילה נפטרים הוא אומר, אבל משפעת העופות יותר מחמישים אחוז מהחולים נפטרים, משום שזו שפעת חדשה והמערכת החיסונית שלנו אינה מוכנה בפניה.
גולינסקי מציין כי כאשר הכובשים הספרדים הגיעו לדרום אמריקה הם הביאו עימם שפעת וזו הרגה את רוב אוכלוסית האינדיאנים בדרום אמריקה כי לא הכירו אותה. זה מה שעלול לקרות לנו הוא מוסיף. "כל עוד המגפה היתה בדרום מזרח אסיה זה היה 'רחוק מהעין ורחוק מהלב', ולא הדאיג את האירופאים והאמריקנים 'השבעים'. רק כשזה הגיע לחופי אירופה, נזעקו פתאום כולם ונכנסו לפאניקה. מהותית לא השתנה כלום, הסיכון נותר כפי שהוא: הוירוס מתישהו יעשה את הקפיצה הזו מוירוס מדבק מעופות לבני אדם ומאדם לאדם. "זה יקרה, כמעט בטוח".
גולינסקי עובד על פיתוח התכשיר כבר שבע שנים והוא מציין כי מדענים העובדים בתחום צועקים כבר שנים שיש להערך נגד שפעת זו. טמיפלו היא אנטיביוטיקה נגד וירוסים בדיוק כפי שיש אנטיביוטיקה נגד חיידקים, אומר ד"ר גולינסקי. התרופות האנטיוירליות הראשונות היו תרופות נגד איידס, מחלה שמחוללה הוא וירוס. לאחר שפותחו תרופות נגד מחלה זו פותחו גם תרופות נגד שפעת. האנטיביוטיקה נגד וירוסים מזהה את מרכיב המולקולה בוירוס ופוגעת בו. "מצאנו בוירוס אנזים ייחודי לוירוס שאותו הוא צריך כדי לפעול, זיהינו את האתר הפעיל, תכננו עם המחשב מולקולה שבדיוק תתלבש על האתר הפעיל ותחסום אותו, ולאחר הייצור, יש לנו אנטיביוטיקה נגד וירוסים", מתאר גולינסקי את שלבי פיתוח התרופה.
מי שיטען שיותר קריטי לממן תרופות למחלות קטלניות דוגמת סרטן צריך לדבריו לקחת בחשבון כי "מסרטן שד מתים בכל שנה כמה מאות אנשים, ומגפת שפעת כזו יכולה להשמיד עד 40% מהאוכלוסיה ולהביא לאישפוז של כמיליון וחצי איש כתחזית משרד הבריאות. זוהי קטסטרופה שונה לחלוטין. התקציב לשפעת אינו צריך לבוא מתקציב בריאות שוטף אלא מתקציב שמקצה המדינה לטיפול בקטסטרופות שיכולות לשבש את כל המשק".
ד"ר גולינסקי משבח את היערכות משרד הבריאות לקראת שפעת העופות. הוכנה לדבריו 'תכנית יפה ומסודרת' ורק הקמת מאגר תרופות בכמות מתאימה חסרה כדי להשלים את כל ההמלצות של ארגון בריאות העולמי. "לעומת היערכות ארצות אחרות לקראת המגיפה אני שמח שאני תושב ישראל".
ד"ר דודי גולינסקי מנהל רפואי של חברת 'רוש' בישראל אומר לכתבנו אריאל כהנא בראיון ליומן הצהרים של ערוץ 7 כי קיימות שלש משפחות של וירוסי שפעת, התוקפות עופות ובני אדם: A B C . שפעת העופות שייכת למשפחת A . וירוס השפעת הרגיל היודע לתקוף בני אדם עובר כל שנה שינוי קל מעין מוטציה קטנה, מסביר ד"ר גולינסקי "זה אותו יצור עם אותם חלבונים בולטים על פני המעטפת אך בכל זאת הם מעט שונים. המערכת החיסונית שלנו לא מכירה אותו אלא 'שפרצופו מוכר לה' ובכל שנה ניתן חיסון כדי לזהות למערכת החיסונית את הזן החדש שיש השנה. מידי כמה עשרות שנים, עובר הוירוס קפיצת מדרגה (genetic shift). קבוצות וירוס שיודעות להדביק בני אדם, לוקחות מוירוסים זהים, הנמצאים יותר אצל עופות, מאפיינים, הנמצאים על פני המעטפת שלהם, ואז מערכת החיסון שלנו רואה וירוס חדש לא מוכר.
גולינסקי מציין כי כך התחוללו מגיפות השפעת הגדולות במאה האחרונה כשהידועה שבהם היתה זו שבשנת 1918 – שממנה מתו בין ארבעים עד מאה מיליון איש. הוירוס הנוכחי מוכר עוד משנת 1997 , שבה הוא התקיף אנשים ועופות. אז היתה תחושה שעצרו אותו אבל הוא חזר להיות פעיל והוא נהיה אלים יותר, אומר גולינסקי. בשנת 2003 קטל מיליוני עופות והחל לתקוף בני אדם. ב 2004 היו מאה מקרי הדבקה וב 2005 היו כבר 120 מקרי הדבקה כאשר מתוכם כמחצית מתו. הוירוס עבר לדבריו את השלבים שדרושים לוירוס להיפך לוירוס שמחולל מגפות: הוא למד לעבור מעוף לעוף והפך קטלני, אחר כך למד לעבור מעוף לאדם והפך גם קטלני לאדם, ונותר השלב האחרון: מעבר מאדם לאדם. אמנם אין ודאות שהוירוס יהפוך מדבק מאדם לאדם אבל הוירוס עשה זאת בעבר ויעשה זאת, היום בעוד שנה או בעוד עשור, מדגיש ד"ר גולינסקי.
נכון שגם חולים אשר חלו בשפעת רגילה נפטרים הוא אומר, אבל משפעת העופות יותר מחמישים אחוז מהחולים נפטרים, משום שזו שפעת חדשה והמערכת החיסונית שלנו אינה מוכנה בפניה.
גולינסקי מציין כי כאשר הכובשים הספרדים הגיעו לדרום אמריקה הם הביאו עימם שפעת וזו הרגה את רוב אוכלוסית האינדיאנים בדרום אמריקה כי לא הכירו אותה. זה מה שעלול לקרות לנו הוא מוסיף. "כל עוד המגפה היתה בדרום מזרח אסיה זה היה 'רחוק מהעין ורחוק מהלב', ולא הדאיג את האירופאים והאמריקנים 'השבעים'. רק כשזה הגיע לחופי אירופה, נזעקו פתאום כולם ונכנסו לפאניקה. מהותית לא השתנה כלום, הסיכון נותר כפי שהוא: הוירוס מתישהו יעשה את הקפיצה הזו מוירוס מדבק מעופות לבני אדם ומאדם לאדם. "זה יקרה, כמעט בטוח".
גולינסקי עובד על פיתוח התכשיר כבר שבע שנים והוא מציין כי מדענים העובדים בתחום צועקים כבר שנים שיש להערך נגד שפעת זו. טמיפלו היא אנטיביוטיקה נגד וירוסים בדיוק כפי שיש אנטיביוטיקה נגד חיידקים, אומר ד"ר גולינסקי. התרופות האנטיוירליות הראשונות היו תרופות נגד איידס, מחלה שמחוללה הוא וירוס. לאחר שפותחו תרופות נגד מחלה זו פותחו גם תרופות נגד שפעת. האנטיביוטיקה נגד וירוסים מזהה את מרכיב המולקולה בוירוס ופוגעת בו. "מצאנו בוירוס אנזים ייחודי לוירוס שאותו הוא צריך כדי לפעול, זיהינו את האתר הפעיל, תכננו עם המחשב מולקולה שבדיוק תתלבש על האתר הפעיל ותחסום אותו, ולאחר הייצור, יש לנו אנטיביוטיקה נגד וירוסים", מתאר גולינסקי את שלבי פיתוח התרופה.
מי שיטען שיותר קריטי לממן תרופות למחלות קטלניות דוגמת סרטן צריך לדבריו לקחת בחשבון כי "מסרטן שד מתים בכל שנה כמה מאות אנשים, ומגפת שפעת כזו יכולה להשמיד עד 40% מהאוכלוסיה ולהביא לאישפוז של כמיליון וחצי איש כתחזית משרד הבריאות. זוהי קטסטרופה שונה לחלוטין. התקציב לשפעת אינו צריך לבוא מתקציב בריאות שוטף אלא מתקציב שמקצה המדינה לטיפול בקטסטרופות שיכולות לשבש את כל המשק".
ד"ר גולינסקי משבח את היערכות משרד הבריאות לקראת שפעת העופות. הוכנה לדבריו 'תכנית יפה ומסודרת' ורק הקמת מאגר תרופות בכמות מתאימה חסרה כדי להשלים את כל ההמלצות של ארגון בריאות העולמי. "לעומת היערכות ארצות אחרות לקראת המגיפה אני שמח שאני תושב ישראל".