המבחן פותח על-ידי אגף הערכה ומדידה של משרד החינוך במשך 8 שנים ופועל במתכונתו הנוכחית משנת 1992.
המיצ"ב מהווה כלי עבודה מרכזי בידי מנהל בית-הספר וצוותו לתכנון ולניצול יעיל של משאבים על-מנת לשפר את עבודת בית-הספר בתחומים שונים כגון: ניהול וארגון, הסביבה הפדגוגית, הישגי התלמידים והאקלים הבית ספרי
מבחן המיצ"ב נערך בכל בית-ספר יסודי או חטיבת ביניים אחת לשנתיים. כל בית-ספר המשתתף במיצ"ב מקבל דו"ח מקיף הכולל תמונת מצב של בית-הספר.
המיצ"ב הינו מערכת אינדיקטורים בית-ספריים, שמטבעם, מתארים את המצב אך אינם מסבירים אותו. במיצ"ב מוצגים נתוני בית-הספר בהשוואה לממוצע ארצי כך שניתן לפרש את הנתונים ולראות אותם בהקשרם.
תפקידם של האינדיקטורים הוא לכוון את מקבלי ההחלטות כך שההחלטות שיקבלו לא יהיו אינטואיטיביות והתרשמותיות בלבד אלא שיטתיות ומבוססות.
על-פי גישת המיצ"ב נתפס בית-הספר כמערכת שלמה,בית-הספר הוא גם ארגון, גם סביבה לימודית, גם תוכניות לימודיות וחינוכיות, גם הישגים, גם תוכניות לפיתוח מקצועי של הסגל, גם מערכות יחסים (בין מורים לתלמידים, בין תלמידים לבין עצמם, בין מורים לבין עצמם, בין בית-הספר להורים) ועוד.
המיצ"ב כולל:
שאלוני עמדות לתלמידים, בכיתות ה' עד ט', בנושאי סביבת הלמידה, שימושי מחשב בתהליך הלמידה, באקלים בית-הספר ועוד.
ראיונות טלפוניים עם מורים ומנהלים בנושאי תוכנית הפעילות, דרכי הוראה והערכה, תוכניות ויוזמות, פיתוח צוות, סביבת העבודה בבית-הספר ועוד.
מבחני הישגים בארבעה מקצועות היסוד: לשון-אם (עברית/ערבית), מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה ואנגלית. לבתי-הספר הממלכתיים-דתיים נוסף גם מבחן של החמ"ד -- דינים לכיתות ה', גמרא לבנים ומשנה לבנות בכיתות ח'.
לתלמידי כיתות ה' וכיתות ח' הבחינות הן בחינות חובה חיצוניות. חיבור הבחינות נעשה על-ידי גוף חיצוני, השגחה חיצונית בעת הבחינה ובדיקה על-ידי בודקים חיצוניים.
לתלמידי כיתות ד' ו- ז' הבחינות הן בחינות רשות פנימיות. ההשגחה והבדיקה נעשה על-ידי המורים, פרט לבחינות החמ"ד שהן חובה גם בכיתות ד'.
המיצ"ב מהווה כלי עבודה מרכזי בידי מנהל בית-הספר וצוותו לתכנון ולניצול יעיל של משאבים על-מנת לשפר את עבודת בית-הספר בתחומים שונים כגון: ניהול וארגון, הסביבה הפדגוגית, הישגי התלמידים והאקלים הבית ספרי
מבחן המיצ"ב נערך בכל בית-ספר יסודי או חטיבת ביניים אחת לשנתיים. כל בית-ספר המשתתף במיצ"ב מקבל דו"ח מקיף הכולל תמונת מצב של בית-הספר.
המיצ"ב הינו מערכת אינדיקטורים בית-ספריים, שמטבעם, מתארים את המצב אך אינם מסבירים אותו. במיצ"ב מוצגים נתוני בית-הספר בהשוואה לממוצע ארצי כך שניתן לפרש את הנתונים ולראות אותם בהקשרם.
תפקידם של האינדיקטורים הוא לכוון את מקבלי ההחלטות כך שההחלטות שיקבלו לא יהיו אינטואיטיביות והתרשמותיות בלבד אלא שיטתיות ומבוססות.
על-פי גישת המיצ"ב נתפס בית-הספר כמערכת שלמה,בית-הספר הוא גם ארגון, גם סביבה לימודית, גם תוכניות לימודיות וחינוכיות, גם הישגים, גם תוכניות לפיתוח מקצועי של הסגל, גם מערכות יחסים (בין מורים לתלמידים, בין תלמידים לבין עצמם, בין מורים לבין עצמם, בין בית-הספר להורים) ועוד.
המיצ"ב כולל:
שאלוני עמדות לתלמידים, בכיתות ה' עד ט', בנושאי סביבת הלמידה, שימושי מחשב בתהליך הלמידה, באקלים בית-הספר ועוד.
ראיונות טלפוניים עם מורים ומנהלים בנושאי תוכנית הפעילות, דרכי הוראה והערכה, תוכניות ויוזמות, פיתוח צוות, סביבת העבודה בבית-הספר ועוד.
מבחני הישגים בארבעה מקצועות היסוד: לשון-אם (עברית/ערבית), מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה ואנגלית. לבתי-הספר הממלכתיים-דתיים נוסף גם מבחן של החמ"ד -- דינים לכיתות ה', גמרא לבנים ומשנה לבנות בכיתות ח'.
לתלמידי כיתות ה' וכיתות ח' הבחינות הן בחינות חובה חיצוניות. חיבור הבחינות נעשה על-ידי גוף חיצוני, השגחה חיצונית בעת הבחינה ובדיקה על-ידי בודקים חיצוניים.
לתלמידי כיתות ד' ו- ז' הבחינות הן בחינות רשות פנימיות. ההשגחה והבדיקה נעשה על-ידי המורים, פרט לבחינות החמ"ד שהן חובה גם בכיתות ד'.