יציאת תלמידים למחנות ההשמדה בפולין הפכה כבר למסורת ברוב התיכונים בארץ, אבל מסתבר שגם לבעייתית מאוד עבור מספר תלמידים בתל אביב - זו דווקא לא החוויה הקשה, הטקסים המרגשים או התמונות המזעזעות, אלא הקושי להתמודד עם ההוצאה הכספית הגבוהה המחייבת כל תלמיד שיוצא למסע. כך חושף הבוקר המקומון 'תל אביב'.
העיתון טוען כי לאחרונה הגיעו לידיו מספר עדויות מפי תלמידים, ילדים למשפחות מעוטות יכולת, שהחליטו לשלם מחיר גבוה כדי להצטרף לחבריהם. כמעט בכל יום הם יוצאים לעבודה וחוסכים את הכסף לטיסה. העבודה נעשית לרוב על חשבון הלימודים, אותם הם נאלצים להשלים אחר כך.
"רציתי לצאת למסע כדי לא להרגיש שכל החברים שלי חוזרים משם ומדברים על זה, ואני לא אדע על מה מדובר", סיפר השבוע אחד התלמידים, שעובד בחנות מכולת ויוצא באמצע שיעור כדי להגיע לעבודה בזמן.
תלמיד נוסף ניסה להסביר את חשיבות המטרה: "מדובר במסע שהוא מסורת וחייבים לצאת אליו. כדי להגיע לעבודה אני מפסיד בסך הכל שעה מהלימודים, אבל מרוויח בחודש בין 850 ל-1,000 שקל".
המסע לפולין הוא טיול טעון רגשית הנמשך בדרך כלל כשמונה ימים וכולל ביקורים באושוויץ, בגטו ורשה, בעיר קרקוב, במחנה ההשמדה מיידאנק, בבתי כנסת ובבתי קברות יהודיים.
במהלך המסע מתוודעים התלמידים לעושר הרוחני והתרבותי שאפיין את יהדות אירופה לפני מלחמת העולם השנייה, נפגשים בצורה בלתי אמצעית עם השרידים של חיי היהודים בפולין וחשים את היקף החורבן של הקהילות השלמות שהושמדו. המסע צורב בתלמידים את ממדי השואה, מחזק את הקשר שלהם עם העבר ומעמיק את הזדהותם עם גורלו של העם היהודי.
בשנים האחרונות הפך המסע לחלק בלתי נפרד מהלימודים של שכבות י"א. עלותו לתלמיד עומדת על כ-1,000 דולר, אולם תלמיד הזקוק לעזרה כספית יכול לפנות ל"מלגת קרן תל אביב" ולקבל סיוע בסך של כ-350 דולר. אם הוא זקוק לעזרה נוספת, ניתן להגיש בקשה לוועדה שפועלת מטעם העיריה ולקבל 150 דולר נוספים.
אבל למרות הרצון הטוב, גם 500 דולר (כ-2,300 שקל) הם לא סכום של מה בכך, ומשפחות רבות לא יכולות להרשות לעצמן לשלם עבור המסע של ילדיהן. התלמידים עצמם, כך מתברר, לא מוותרים בקלות ועושים הכל כדי לצאת למסע עם חבריהם, גם אם זה עלול לפגוע להם בלימודים.
חלק מהתלמידים העובדים הסכימו לחשוף את מאמציהם להיות עם חבריהם ולא לוותר על החוויה הייחודית. את משכורות המינימום שהם מרוויחים הם לא מוציאים על מכנסיים חדשים או על זוג נעליים מודרניות - הם אוספים את הכסף, חודש אחרי חודש, לקראת המסע.
"כרגע אני עובד בחלוקת עלונים בתיבות הדואר", מספר תלמיד כיתה י"א באחד התיכונים. "הלימודים מסתיימים בסביבות השעה 13:00 ואני נאלץ לברוח מבית ספר בשעה 12:00 משום שאני צריך להתארגן לקראת העבודה, ללכת להביא את הפליירים וכו'. האמת היא שהייתי מוכן אפילו להתחיל לעבוד משעה 7:00 עד 10:00 בבוקר ורק אחר כך ללכת ללימודים, אבל אמא שלי היתה כועסת. היא מחייבת אותי ללכת ללימודים, כך שאם אני בורח רק בשעה האחרונה היא לא יודעת. בכל מקרה, אני משתדל לא לעשות את זה כל יום".
התלמיד הסביר מדוע המסע הזה כל כך חשוב עבורו: "המסע הזה הפך למסורת והוא חשוב לי יותר מהלימודים עצמם. אם לא אנצל את הזמן הזה, ללכת בגיל הזה עם החברים שלי, לא תהיה לי אפשרות אחרת. זו ההיסטוריה שלי. צריך לראות במו עיניך מה אנשים האלה עברו".
תלמיד אחר מספר כי הוא בחר לעבוד בחנות מכולת כדי להשיג את הכסף. הוא מתחיל את עבודתו בשעה 13:00, גם כאשר הלימודים בתיכון עדיין נמשכים. "אני יוצא מהכיתה לפני שמסתיים השיעור כדי להגיע בזמן", הוא אומר. "זה קרה לי המון בעיקר לפני המסע לפולין, כי היה חשוב לי לארגן את הכסף מהר. כבר מזמן החלטתי לצאת לעבוד כדי לעזור למשפחה, אבל לפני המסע הוספתי משמרות. אמא שלי דווקא תומכת בי בעניין העבודה, כי היא חושבת שאעריך את הכסף יותר אם אעבוד בשבילו, אבל היא לא יודעת שבהרבה מקרים אני לא מסיים את יום הלימודים.
"עכשיו, גם אחרי שהרווחתי את הכסף לטיול, אני ממשיך לעבוד בחנות אבל לא באותה תדירות. היה לי חשוב לצאת לטיול הזה בגלל הערך ההיסטורי שלו. כולם יוצאים ולא רציתי להרגיש אחר. זה לא נעים שכולם מתחילים לספר חוויות על המסע ואתה לא יודע על מה הם מדברים".
התלמידים אינם שבעי רצון עם הפסד השיעורים, אבל מחזקים האחד את השני ומסכימים שהמסע חשוב יותר. "אין לנו ברירה, המסע הזה יקר מאוד למרות שהוא נחשב לחינוכי", אומרת אחת התלמידות. "אני לא היחידה שבורחת מהשיעורים בשביל לעבוד עבור המסע לפולין, יש לי עוד חברים שעושים את זה. לדעתי לא צריך לעשות מזה עניין גדול. אני לא בורחת כל יום מהלימודים, אלא רק כשהעבודה נופלת על השיעורים".
בבתי הספר, כך טוען העיתון, לא ממש מודעים לתופעה, או אולי סתם עוצמים עיניים כדי לא להתמודד עם משהו שאולי לא יוכלו למנוע. מנהל אחד התיכונים בתל אביב, בו לומדים חלק מהתלמידים שחשפו את סיפורם, אומר כי הוא מודע לעובדה שיש נערים שיוצאים לעבוד עקב קשיים כלכליים והרצון לממן את המסע, אולם מעולם לא ידע שהמסע החשוב גורם להם להפסיד ימי לימודים.
סגנית מנהל בבית ספר אחר אמרה כי אינה מכירה כלל את התופעה. לטענתה, "למיטב ידיעתי, התלמידים שיצאו מבית הספר לפולין לא נאלצו לממן את המסע או לברוח מהלימודים. אפילו סייענו להורים מתקשים ופרשנו להם את הסכום למספר רב של תשלומים. בעבר היתה הצעה לתת מלגות לילדים המתנדבים לפעילויות קהילתיות, אבל לא ידוע לי שבתל אביב זה אוּשר".
גם יו"ר ועד ההורים העירוני, אתי מזמר, אומרת כי מעולם לא שמעה על תלמידים שנאלצים לעזוב את הלימודים ולצאת לעבודה כדי לממן את המסע. "אני מודעת לכך שישנן משפחות שלא יכולות לעמוד בסכומים האלה, גם בצפון העיר וגם בדרומה", אומרת מזמר. "ברור שלא ניתן לאלץ את ההורים לשלם סכומים כל כך גבוהים. כאמא, לא הייתי רוצה שהילדים שלי יפספסו מסע שכזה, שהוא חשוב ביותר מבחינה לימודית. צריך למצוא דרך לאפשר לכמה שיותר תלמידים לנסוע, אפילו למצוא להם פעילות התנדבותית מסוימת, עליה יתוגמלו. מצב שבו תלמידים עובדים על חשבון לימודים הוא לא מתקבל על הדעת וצריך לעצור את זה. אני יודעת שילדים עובדים ומממנים להם בגדים יפים ובילויים, משום שההורים לא תמיד עומדים בהוצאות שוטפות, אבל על חשבון הלימודים זה חבל מאוד".
עיריית תל אביב מסרה בתגובה כי "לא ידוע לנו על היעדרויות חריגות מבית הספר. חשוב לציין כי לא אירע מקרה בו תלמיד לא יצא למשלחת עירונית לפולין בשל בעיות כלכליות. המשלחות העירוניות לפולין מסובסדות על ידי עיריית תל אביב בסכום של 350 דולר, הניתן לכל תלמיד באופן אוטומטי. הנחות נוספות ניתנות על סמך פנייה לוועדת ההנחות על בסיס אישי".
דובר מחוז תל אביב במשרד החינוך, אבי קצובר טען כי "משרד החינוך עושה ככל שניתן בכדי להוריד את העלויות של המסע לפולין. העלויות הנוכחיות נמוכות בעשרות אחוזים מהעלויות הריאליות של נסיעות דומות בשוק החופשי. בכל בתי הספר ישנן קרנות שמסייעות לתלמידים שאינם מסוגלים לצאת מסיבות כלכליות".
העיתון טוען כי לאחרונה הגיעו לידיו מספר עדויות מפי תלמידים, ילדים למשפחות מעוטות יכולת, שהחליטו לשלם מחיר גבוה כדי להצטרף לחבריהם. כמעט בכל יום הם יוצאים לעבודה וחוסכים את הכסף לטיסה. העבודה נעשית לרוב על חשבון הלימודים, אותם הם נאלצים להשלים אחר כך.
"רציתי לצאת למסע כדי לא להרגיש שכל החברים שלי חוזרים משם ומדברים על זה, ואני לא אדע על מה מדובר", סיפר השבוע אחד התלמידים, שעובד בחנות מכולת ויוצא באמצע שיעור כדי להגיע לעבודה בזמן.
תלמיד נוסף ניסה להסביר את חשיבות המטרה: "מדובר במסע שהוא מסורת וחייבים לצאת אליו. כדי להגיע לעבודה אני מפסיד בסך הכל שעה מהלימודים, אבל מרוויח בחודש בין 850 ל-1,000 שקל".
המסע לפולין הוא טיול טעון רגשית הנמשך בדרך כלל כשמונה ימים וכולל ביקורים באושוויץ, בגטו ורשה, בעיר קרקוב, במחנה ההשמדה מיידאנק, בבתי כנסת ובבתי קברות יהודיים.
במהלך המסע מתוודעים התלמידים לעושר הרוחני והתרבותי שאפיין את יהדות אירופה לפני מלחמת העולם השנייה, נפגשים בצורה בלתי אמצעית עם השרידים של חיי היהודים בפולין וחשים את היקף החורבן של הקהילות השלמות שהושמדו. המסע צורב בתלמידים את ממדי השואה, מחזק את הקשר שלהם עם העבר ומעמיק את הזדהותם עם גורלו של העם היהודי.
בשנים האחרונות הפך המסע לחלק בלתי נפרד מהלימודים של שכבות י"א. עלותו לתלמיד עומדת על כ-1,000 דולר, אולם תלמיד הזקוק לעזרה כספית יכול לפנות ל"מלגת קרן תל אביב" ולקבל סיוע בסך של כ-350 דולר. אם הוא זקוק לעזרה נוספת, ניתן להגיש בקשה לוועדה שפועלת מטעם העיריה ולקבל 150 דולר נוספים.
אבל למרות הרצון הטוב, גם 500 דולר (כ-2,300 שקל) הם לא סכום של מה בכך, ומשפחות רבות לא יכולות להרשות לעצמן לשלם עבור המסע של ילדיהן. התלמידים עצמם, כך מתברר, לא מוותרים בקלות ועושים הכל כדי לצאת למסע עם חבריהם, גם אם זה עלול לפגוע להם בלימודים.
חלק מהתלמידים העובדים הסכימו לחשוף את מאמציהם להיות עם חבריהם ולא לוותר על החוויה הייחודית. את משכורות המינימום שהם מרוויחים הם לא מוציאים על מכנסיים חדשים או על זוג נעליים מודרניות - הם אוספים את הכסף, חודש אחרי חודש, לקראת המסע.
"כרגע אני עובד בחלוקת עלונים בתיבות הדואר", מספר תלמיד כיתה י"א באחד התיכונים. "הלימודים מסתיימים בסביבות השעה 13:00 ואני נאלץ לברוח מבית ספר בשעה 12:00 משום שאני צריך להתארגן לקראת העבודה, ללכת להביא את הפליירים וכו'. האמת היא שהייתי מוכן אפילו להתחיל לעבוד משעה 7:00 עד 10:00 בבוקר ורק אחר כך ללכת ללימודים, אבל אמא שלי היתה כועסת. היא מחייבת אותי ללכת ללימודים, כך שאם אני בורח רק בשעה האחרונה היא לא יודעת. בכל מקרה, אני משתדל לא לעשות את זה כל יום".
התלמיד הסביר מדוע המסע הזה כל כך חשוב עבורו: "המסע הזה הפך למסורת והוא חשוב לי יותר מהלימודים עצמם. אם לא אנצל את הזמן הזה, ללכת בגיל הזה עם החברים שלי, לא תהיה לי אפשרות אחרת. זו ההיסטוריה שלי. צריך לראות במו עיניך מה אנשים האלה עברו".
תלמיד אחר מספר כי הוא בחר לעבוד בחנות מכולת כדי להשיג את הכסף. הוא מתחיל את עבודתו בשעה 13:00, גם כאשר הלימודים בתיכון עדיין נמשכים. "אני יוצא מהכיתה לפני שמסתיים השיעור כדי להגיע בזמן", הוא אומר. "זה קרה לי המון בעיקר לפני המסע לפולין, כי היה חשוב לי לארגן את הכסף מהר. כבר מזמן החלטתי לצאת לעבוד כדי לעזור למשפחה, אבל לפני המסע הוספתי משמרות. אמא שלי דווקא תומכת בי בעניין העבודה, כי היא חושבת שאעריך את הכסף יותר אם אעבוד בשבילו, אבל היא לא יודעת שבהרבה מקרים אני לא מסיים את יום הלימודים.
"עכשיו, גם אחרי שהרווחתי את הכסף לטיול, אני ממשיך לעבוד בחנות אבל לא באותה תדירות. היה לי חשוב לצאת לטיול הזה בגלל הערך ההיסטורי שלו. כולם יוצאים ולא רציתי להרגיש אחר. זה לא נעים שכולם מתחילים לספר חוויות על המסע ואתה לא יודע על מה הם מדברים".
התלמידים אינם שבעי רצון עם הפסד השיעורים, אבל מחזקים האחד את השני ומסכימים שהמסע חשוב יותר. "אין לנו ברירה, המסע הזה יקר מאוד למרות שהוא נחשב לחינוכי", אומרת אחת התלמידות. "אני לא היחידה שבורחת מהשיעורים בשביל לעבוד עבור המסע לפולין, יש לי עוד חברים שעושים את זה. לדעתי לא צריך לעשות מזה עניין גדול. אני לא בורחת כל יום מהלימודים, אלא רק כשהעבודה נופלת על השיעורים".
בבתי הספר, כך טוען העיתון, לא ממש מודעים לתופעה, או אולי סתם עוצמים עיניים כדי לא להתמודד עם משהו שאולי לא יוכלו למנוע. מנהל אחד התיכונים בתל אביב, בו לומדים חלק מהתלמידים שחשפו את סיפורם, אומר כי הוא מודע לעובדה שיש נערים שיוצאים לעבוד עקב קשיים כלכליים והרצון לממן את המסע, אולם מעולם לא ידע שהמסע החשוב גורם להם להפסיד ימי לימודים.
סגנית מנהל בבית ספר אחר אמרה כי אינה מכירה כלל את התופעה. לטענתה, "למיטב ידיעתי, התלמידים שיצאו מבית הספר לפולין לא נאלצו לממן את המסע או לברוח מהלימודים. אפילו סייענו להורים מתקשים ופרשנו להם את הסכום למספר רב של תשלומים. בעבר היתה הצעה לתת מלגות לילדים המתנדבים לפעילויות קהילתיות, אבל לא ידוע לי שבתל אביב זה אוּשר".
גם יו"ר ועד ההורים העירוני, אתי מזמר, אומרת כי מעולם לא שמעה על תלמידים שנאלצים לעזוב את הלימודים ולצאת לעבודה כדי לממן את המסע. "אני מודעת לכך שישנן משפחות שלא יכולות לעמוד בסכומים האלה, גם בצפון העיר וגם בדרומה", אומרת מזמר. "ברור שלא ניתן לאלץ את ההורים לשלם סכומים כל כך גבוהים. כאמא, לא הייתי רוצה שהילדים שלי יפספסו מסע שכזה, שהוא חשוב ביותר מבחינה לימודית. צריך למצוא דרך לאפשר לכמה שיותר תלמידים לנסוע, אפילו למצוא להם פעילות התנדבותית מסוימת, עליה יתוגמלו. מצב שבו תלמידים עובדים על חשבון לימודים הוא לא מתקבל על הדעת וצריך לעצור את זה. אני יודעת שילדים עובדים ומממנים להם בגדים יפים ובילויים, משום שההורים לא תמיד עומדים בהוצאות שוטפות, אבל על חשבון הלימודים זה חבל מאוד".
עיריית תל אביב מסרה בתגובה כי "לא ידוע לנו על היעדרויות חריגות מבית הספר. חשוב לציין כי לא אירע מקרה בו תלמיד לא יצא למשלחת עירונית לפולין בשל בעיות כלכליות. המשלחות העירוניות לפולין מסובסדות על ידי עיריית תל אביב בסכום של 350 דולר, הניתן לכל תלמיד באופן אוטומטי. הנחות נוספות ניתנות על סמך פנייה לוועדת ההנחות על בסיס אישי".
דובר מחוז תל אביב במשרד החינוך, אבי קצובר טען כי "משרד החינוך עושה ככל שניתן בכדי להוריד את העלויות של המסע לפולין. העלויות הנוכחיות נמוכות בעשרות אחוזים מהעלויות הריאליות של נסיעות דומות בשוק החופשי. בכל בתי הספר ישנן קרנות שמסייעות לתלמידים שאינם מסוגלים לצאת מסיבות כלכליות".