עוד עדות להתיישבות היהודית החקלאית האזור חבל עזה ומערב הנגב בתקופת הגמרא
בחפירות הצלה שערכה רשות העתיקות במסגרת ההערכות הביטחונית סביב רצועת עזה - לשם סלילת תוואי דרך נוסף ע"י מנהלת ההתנתקות - נחשפו גת תעשייתית ליצור יין ושרידי חווה חקלאית מהתקופת התלמוד.
לדברי הארכיאולוגים, השרידים משקפים את כלכלת חקלאי חבל עזה ואשקלון שהתבססה על גידול ענבי יין וייצור יינות משובחים שעלו על שלחנות צרכניים סביב הים התיכון.
בחפירת הצלה שערכה רשות העתיקות בחורבת נמאוס על תוואי המיועד לסלילת כביש בקרבת מחסום קרני נחשפו בימים אלו שרידי גת תעשייתית שמידותיה המשוערות הן כ12X12 מ'. במרכז הגת נמצא בשלמותו בור איגום שקיבולו כ12,000 ליטר.
ממצאים נוספים שהשתמרו במקום הם אבן כבדה שמידותיה 1.5X1.5 מ' ובה חור לקיבוע בורג עץ לסחיטת הענבים, תשתית טיח ועליה טביעות של לוחות ריצוף שנשדדו ואגנים מטויחים המחוברים ביניהם בצינורות חרס. בחפירות ובסביבת הגת נמצאה כמות עצומה של שברי חרסים, רובם של קנקני יין עזתיים מן המאות 6-5 לספירה.
מוטי היימן, מנהל החפירות מטעם רשות העתיקות, מסר כי ניתן לשייך את הגת לטיפוס ידוע היטב של גתות תעשייתיות מהתקופת התלמוד שתפוצתו היא בעיקר בדרום הארץ. טיפוס גת זה מתאפיין בבור איגום גדול, ובמתקנים שונים המעידים על תחכום רב בייצור היין.
גתות אלה שונות מהגתות המסורתיות המקומיות שהן קטנות ומיועדות ליצור יין לצריכה עצמית. הגתות התעשייתיות הן חלק ממערכת נרחבת שייצור יין שהתקיימה בדרום הארץ בזמן הגמרא. מערכת זו כללה לא רק את הגתות אלא גם הכשרת שטחי חקלאות נרחבים ביותר, בעיקר על מדרונות ובאפיקי ואדיות לגידול גפנים, תעשייה עצומה של קנקני ם לאחסון והובלת היין, ממנה נחשפו עד היום עשרות בתי יוצר ברחבי צפון מערב הנגב עד חלוצה.
בחפירות הצלה שערכה לפני זמן קצר רשות העתיקות, בניהולו של אילן פרץ, באתר הנמצא ממזרח לבית חנון וממערב למאגר ניר נחשף בית יוצר ובו שני כבשני יוצרים, פסולת כבשנים ושרידי מבנים שהיו חלק ממכלול חווה חקלאית שהתקיימה אף היא באותה תקופה.
מכבשני בית היוצר שרדו תאי השריפה שנבנו מתחת לפני השטח ובהם הקשתות שנשאו את ריצפת תא הכלים. מסדרון צר שאפשר את הטענתם של הכבשנים בחומרי ההסקה. פסולת הכבשנים כללה שברי כלי חרס רכים, שברי לבנים וסיגים. הטיפוס השכיח שיוצר בבית היוצר הוא קנקן עזה-אשקלון שהיה אריזת יצוא יינות עזה אשקלון שהתפרסמו ברחבי העולם העתיק וכבשו את שווקי ארצות הים התיכון בתקופת הגמרא במאות הרביעית והחמישית לספירה. בנוסף נמצאו גביע חרס לשתיית יין, נרות חרס גלילים, קערות גדולות ששימשו כערבות ומשארות ללישת בצק ושמירת השאור, מטבעות שברי כלי שיש ומטבעות.
יגאל ישראל, ארכיאולוג מחוז ברשות העתיקות, אמר כי שתי החפירות, הגת בחורבת נאמוס הסמוכה למחסום קרני ומכלול בית היוצר, משקפות את כלכלת חקלאי חבל עזה-אשקלון שהתבססה על גידול ענבי יין וייצור יינות משובחים שעלו על שלחנות צרכניים סביב הים התיכון.
חוקר האזור, זאב ארליך (ז'אבו) מציין הבוקר באוזני ערוץ 7, כי האזור כולו היה משופע בהתיישבות יהודית באותה תקופה, וכי בגמרא מוזכר "רבי יצחק דמן כפר דרום". כן מציין ארליך כי בעזה, סמוך לחוף הים, נמצא בית כנסת מתקופה זו, וכן ביכנ"ס במרכז עזה.
ארליך מדגיש כי בתקופה התלמוד היתה לכל עיר, יהודית ונוכרית כאחד, סביבה חקלאית יהודית משמעותית.
ארליך מציין לדוגמא את ביכנ"ס במעון-נירים, מאותה תקופה בדיוק, הנמצא מעט מדרום לממצא הנוכחי, ומדגיש כי גם שם נמצאו מתקנים חקלאיים רבים. אלו מעידים לדבריו, כי היהודים עיבדו את אדמות חבל עזה ומערב הנגב, באינטנסיביות רבה בתקופת התלמוד.
דוברת רשות העתיקות, אסנת גואז, מוסרת כי מטרת החפירות הארכיאולוגיות לבחון מדעית את השרידים החבויים מתחת לפני השטח, לקבוע את מידת חשיבותם ולהציל את הממצאים שבאתר. החפירות מומנו על ידי משרד הביטחון ובוצעו בניהולם של ארכיאולוגים מטעם רשות העתיקות ובהשתתפות פועלים מאשקלון ומקריית גת.
בחפירות הצלה שערכה רשות העתיקות במסגרת ההערכות הביטחונית סביב רצועת עזה - לשם סלילת תוואי דרך נוסף ע"י מנהלת ההתנתקות - נחשפו גת תעשייתית ליצור יין ושרידי חווה חקלאית מהתקופת התלמוד.
לדברי הארכיאולוגים, השרידים משקפים את כלכלת חקלאי חבל עזה ואשקלון שהתבססה על גידול ענבי יין וייצור יינות משובחים שעלו על שלחנות צרכניים סביב הים התיכון.
בחפירת הצלה שערכה רשות העתיקות בחורבת נמאוס על תוואי המיועד לסלילת כביש בקרבת מחסום קרני נחשפו בימים אלו שרידי גת תעשייתית שמידותיה המשוערות הן כ12X12 מ'. במרכז הגת נמצא בשלמותו בור איגום שקיבולו כ12,000 ליטר.
ממצאים נוספים שהשתמרו במקום הם אבן כבדה שמידותיה 1.5X1.5 מ' ובה חור לקיבוע בורג עץ לסחיטת הענבים, תשתית טיח ועליה טביעות של לוחות ריצוף שנשדדו ואגנים מטויחים המחוברים ביניהם בצינורות חרס. בחפירות ובסביבת הגת נמצאה כמות עצומה של שברי חרסים, רובם של קנקני יין עזתיים מן המאות 6-5 לספירה.
מוטי היימן, מנהל החפירות מטעם רשות העתיקות, מסר כי ניתן לשייך את הגת לטיפוס ידוע היטב של גתות תעשייתיות מהתקופת התלמוד שתפוצתו היא בעיקר בדרום הארץ. טיפוס גת זה מתאפיין בבור איגום גדול, ובמתקנים שונים המעידים על תחכום רב בייצור היין.
גתות אלה שונות מהגתות המסורתיות המקומיות שהן קטנות ומיועדות ליצור יין לצריכה עצמית. הגתות התעשייתיות הן חלק ממערכת נרחבת שייצור יין שהתקיימה בדרום הארץ בזמן הגמרא. מערכת זו כללה לא רק את הגתות אלא גם הכשרת שטחי חקלאות נרחבים ביותר, בעיקר על מדרונות ובאפיקי ואדיות לגידול גפנים, תעשייה עצומה של קנקני ם לאחסון והובלת היין, ממנה נחשפו עד היום עשרות בתי יוצר ברחבי צפון מערב הנגב עד חלוצה.
בחפירות הצלה שערכה לפני זמן קצר רשות העתיקות, בניהולו של אילן פרץ, באתר הנמצא ממזרח לבית חנון וממערב למאגר ניר נחשף בית יוצר ובו שני כבשני יוצרים, פסולת כבשנים ושרידי מבנים שהיו חלק ממכלול חווה חקלאית שהתקיימה אף היא באותה תקופה.
מכבשני בית היוצר שרדו תאי השריפה שנבנו מתחת לפני השטח ובהם הקשתות שנשאו את ריצפת תא הכלים. מסדרון צר שאפשר את הטענתם של הכבשנים בחומרי ההסקה. פסולת הכבשנים כללה שברי כלי חרס רכים, שברי לבנים וסיגים. הטיפוס השכיח שיוצר בבית היוצר הוא קנקן עזה-אשקלון שהיה אריזת יצוא יינות עזה אשקלון שהתפרסמו ברחבי העולם העתיק וכבשו את שווקי ארצות הים התיכון בתקופת הגמרא במאות הרביעית והחמישית לספירה. בנוסף נמצאו גביע חרס לשתיית יין, נרות חרס גלילים, קערות גדולות ששימשו כערבות ומשארות ללישת בצק ושמירת השאור, מטבעות שברי כלי שיש ומטבעות.
יגאל ישראל, ארכיאולוג מחוז ברשות העתיקות, אמר כי שתי החפירות, הגת בחורבת נאמוס הסמוכה למחסום קרני ומכלול בית היוצר, משקפות את כלכלת חקלאי חבל עזה-אשקלון שהתבססה על גידול ענבי יין וייצור יינות משובחים שעלו על שלחנות צרכניים סביב הים התיכון.
חוקר האזור, זאב ארליך (ז'אבו) מציין הבוקר באוזני ערוץ 7, כי האזור כולו היה משופע בהתיישבות יהודית באותה תקופה, וכי בגמרא מוזכר "רבי יצחק דמן כפר דרום". כן מציין ארליך כי בעזה, סמוך לחוף הים, נמצא בית כנסת מתקופה זו, וכן ביכנ"ס במרכז עזה.
ארליך מדגיש כי בתקופה התלמוד היתה לכל עיר, יהודית ונוכרית כאחד, סביבה חקלאית יהודית משמעותית.
ארליך מציין לדוגמא את ביכנ"ס במעון-נירים, מאותה תקופה בדיוק, הנמצא מעט מדרום לממצא הנוכחי, ומדגיש כי גם שם נמצאו מתקנים חקלאיים רבים. אלו מעידים לדבריו, כי היהודים עיבדו את אדמות חבל עזה ומערב הנגב, באינטנסיביות רבה בתקופת התלמוד.
דוברת רשות העתיקות, אסנת גואז, מוסרת כי מטרת החפירות הארכיאולוגיות לבחון מדעית את השרידים החבויים מתחת לפני השטח, לקבוע את מידת חשיבותם ולהציל את הממצאים שבאתר. החפירות מומנו על ידי משרד הביטחון ובוצעו בניהולם של ארכיאולוגים מטעם רשות העתיקות ובהשתתפות פועלים מאשקלון ומקריית גת.