הסרט "שביתה" שערוץ 1 דחה את הקרנתו לאחר הבחירות, יוקרן ביום רביעי הקרוב בשעה 21:45, גם הפעם בהודעת הדוברות של רשות השידור נכתב נושא הסרט רק כ"סיפורם של עובדים שניסו להיאבק בבעל ההון", שום מילה על הקשר בין הון לשלטון בממשלת שרון – נושאו המרכזי של הסרט.
לפני כשלושה חודשים, בי"ג באדר השנה, פורסם בערוץ 7 סיפור הסרט "שביתה". במאי הסרט אמיר טאוזינגר סיפר לכתבנו ידידיה הכהן על השתלשלות העניינים, "באנו עם תסריט ותחקיר, לסדרה על הון ושלטון, למחלקה הדוקומנטארית של הערוץ הראשון ומנהל המחלקה, אמר לנו קדימה צאו לדרך".
לאחר אישור הסרט התחילו הבמאים בשיתוף הערוץ הראשון לצלם את הסרט, אך כשהיה מוכן להקרנה הורה מנכ"ל רשות השידור, יאיר אלוני, ליוצרי הסרט, להסיר את התמונה האחרונה בסרט, בה נראה ראש הממשלה שרון בחברת אילי ההון אריה גנגר וסיריל קרן. לדברי טאוזינגר אלוני החליט "שהציבור לא צריך להיחשף לתמונה".
רק לאחר איום בפנייה לבג"ץ הסכימו בערוץ הראשון להקרין את הסרט, אך רק לאחר הבחירות, לדברי טאוזינגר "זאת עוד דרך של הערוץ הראשון להיטיב עם השלטון, ולהיות כנוע למי שמספק לו את המשרות". טאוזינגר תיאר את הדו שיח עם מנכ"ל רשות השידור בעת הכנת הסרט, "הוא פשוט אמר, הביקורת הזו על ראש הממשלה לא תעבור אצלי, הוא חשף את עצמו לזה שהוא צנזור".
"הברוטאליות והגסות בערוץ הראשון זה לא משהו מפתיע, זה דבר שהוא חלק מהשגרה, הוא לא מרגיש שהוא צריך להסתיר את זה, הוא פשוט דיקטטור, הוא יגיד כל מה שצריך, ומבחינתו אתיקה עיתונאית וחופש ביטוי, זה דברים שטובים למשרה, לכסא ולמכרז".
על שידור הסרט שבוע לאחר הבחירות מוסיף טאוזינגר, "אם רשות השידור הייתה באמת מקום שמשרת את הצופים, שחושב על הצופים, היו חושבים לתת את המידע הזה לצופים לפני שהם עושים החלטה דמוקרטית, אבל הצופים באמת לא מעניינים אותם".
בהודעת הדוברות שנמסרה לאחרונה לכתבנו, תואר הסרט כסיפור מאבק עובדים מקומי: "ב"חיפה כימיקלים דרום" מתקלחים לפעמים במים קרים. זה נשמע אבסורד, אבל במפעל, המייצר 70 אחוז מתצרוכת חנקת האשלגן העולמית לעיתים אין מים חמים במקלחות. לכן קורה שהפועלים הולכים הביתה מבלי להתקלח. כשניסו לומר למנהלים שאולי אפשר לעשות משהו בנדון, התגובה הייתה תמיד אותה תגובה: "לא מוצא חן בעיניך- הנה השער! אתה יכול ללכת".
"זהו סיפורם של עובדים שניסו להיאבק בבעל ההון ובשיטה הכלכלית החדשה, כי כל רצונם הוא להיות עובדים מאוגדים בעלי זכויות, ולא עובדים עבדים", כאמור, אף מילה על הון ושלטון.
כזכור, שיאה של הדרמה בסרט מתרחשת כאשר באישון לילה הגיעו בהפתעה שוטרי יס"מ שכיתרו את השובתים, ואפשרו להכניס לתוך המפעל משאיות של אספקה תעשייתית, ולהוציא את תוצרת המפעל. ניסיונות של העובדים להרים טלפון להסתדרות נענו באיום: "אם לא תעזבו את המכשיר, נשבור לכם את האצבעות!", העובדים מתארים בסרט את תחושותיהם הקשות, כאשר זכות בסיסית של עובדים, כזכות השביתה נרמסת על ידי המדינה עצמה.
כשנשאלו השוטרים בידי השובתים מדוע הגיעו כל כך הרבה שוטרים מיחידות כה מובחרות לחדש את הפעלת המפעל, נענו שזו הוראה ישירה מהשר צחי הנגבי. יו"ר ההסתדרות דאז, ח"כ עמיר פרץ שהגיע לשערי מפעל חיפה כימיקלים דרום נתקל בחומה "האנושית" של המאבטחים, שלא רק שלא הכירו במעמדו כיו"ר ההסתדרות הם אף התעלמו לחלוטין ובמופגן מחסינותו כח"כ, כפי שמצולם בסרט, ולא אפשרו לו להיכנס לתוך המפעל.
מפעל חיפה כימיקלים נמצא בבעלות חברת T.R.I בשליטת אריה גנגר. איש העסקים אריה גנגר, יו"ר חיפה כימיקלים, ידוע כחברו הטוב של אריאל שרון מזה כ-30 שנה. גנגר חי בארה"ב וכאשר ב- 82' ביקש שרון, אז שר הביטחון בממשלת בגין, למנות את גנגר לתפקיד בכיר במשרד הבטחון, התנגד ועד העובדים למינוי יורד לתפקיד כה בכיר, והמינוי נכשל.
בשנת 1985 הציע שרון, אז שר המסחר והתעשייה, להפריט את מפעל חיפה כימיקלים, שהיה שקוע בחובות. גנגר קפץ על המציאה ורכש את מניות המדינה בסכום מגוחך של 12 מיליון דולר. לאחר מכן נטען שבמחיר הזה לא הובאו בחשבון כ-30 מיליון דולר שנמצא בקופת המזומנים של המפעל. גנגר נמנה אז על תורמיו הגדולים של שרון, בספטמבר 2001 אף הגיע לארץ לחקירה במחלקה לחקירות הונאה, בחשד שהעניק לשרון תרומה לא חוקית לכאורה, בסוף הסרט "שביתה" יש תמונה של אריק שרון, סיריל קרן ואריה גנגר בחדר בבית מלון ממתינים לתוצאות הפריימריז בליכוד.