בסוף שנת 2006 מנתה העדה הדרוזית בישראל כ-118 אלף נפש, 1.7% מסך כל האוכלוסייה בישראל ו-8.3% מהאוכלוסייה הערבית במדינה. עם קום המדינה חיו בישראל כ-14.5 אלף דרוזים. במהלך השנים גדלה האוכלוסייה הדרוזית בעיקר כתוצאה מריבוי טבעי (לידות פחות פטירות).

 עם סיפוח רמת הגולן בשנת 1982 נוספו כ-11 אלף דרוזים לישראל. דרוזים אלה מתגוררים ב-4 יישובים בגולן (בוקעאתא, מג'דל שמס, מסעדה ועין קנייא), בסוף שנת 2005 חיו ביישובים אלה כ-19.2 אלף דרוזים. את הנתונים הללו מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל חגה של העדה הדרוזית שיחול בשבוע הבא.

על פי תחזיות אוכלוסייה שנערכו בלמ"ס, צפויה האוכלוסייה הדרוזית בארץ להגיע בסוף שנת 2025 לכ-164 אלף נפש בדומה לחלקם היחסי היום, (בשנה זו הם יהיו כ-1.8% מכל האוכלוסייה ו-7.1% מהאוכלוסייה הערבית).

פיזור גיאוגרפי בשנת 2005

הדרוזים בישראל מתגוררים בשני מחוזות – מחוז הצפון (93.0 אלף נפש, כ-81%) ומחוז חיפה (21.6 אלף תושבים, כ-19%). 98% מהדרוזים בישראל מתגוררים ב-18 יישובים – ב-12 מהם חלקם היחסי עולה על- 90% מאוכלוסיית היישוב. היישוב בו מספר הדרוזים הגדול ביותר הוא דאלית אל-כרמל – עספיא (כ-21 אלף נפש).

קצב גידול

קצב הגידול של האוכלוסייה הדרוזית ירד במהלך השנים. בשנות השבעים והשמונים היה אחוז גידול האוכלוסייה השנתי הממוצע 3.5%, בשנות ה-90 - 2.3%, ובשנת 2005- 1.9%. ירידה זו היא תוצאה של ירידה בפריון.
שיעור הגידול של האוכלוסייה הדרוזית ב-2005 (1.9%) היה נמוך מזה של האוכלוסייה המוסלמית (3.0% בשנת 2005) וגבוה מזה של האוכלוסייה היהודית (1.5%).

מבנה הגילים

האוכלוסייה הדרוזית צעירה יחסית לאוכלוסייה היהודית. הגיל החציוני בשנת 2005 עמד על 23.5 שנים. גיל חציוני זה הוא גבוה מזה של האוכלוסייה המוסלמית – 18.6 שנים ונמוך מהגיל החציוני של האוכלוסייה היהודית – 30.6 שנים. בסוף 2005 היו כ-38.7 אלף ילדים דרוזים בני 0-14, שליש (33.6%) מהאוכלוסייה.

אחוז גבוה יחסית לאוכלוסייה היהודית בישראל ונמוך יחסית לאוכלוסייה המוסלמית (25.6% ו- 42.6%, בהתאמה). בשנות החמישים חלקם היחסי של בני 0-14 בקרב הדרוזים היה 46%. בני 65 ומעלה היו בשנת 2005 4.2% מהאוכלוסיה הדרוזית. אחוז גבוה מזה של בני 65 ומעלה באוכלוסייה המוסלמית (2.8%) ונמוך בהשוואה לאוכלוסייה היהודית (11.8%).

גיל נישואין

בשנת 2004 היה הגיל החציוני בנשואין ראשונים (הגיל שמתחתיו מצויים מחצית הנישאים ומעליו המחצית השנייה) בעדה הדרוזית 25.6 שנים בקרב גברים ו 20.7 שנים בקרב נשים, נמוך מזה של היהודים והנוצרים , ודומה לזה של המוסלמים .
משנות ה-70 עד שנת 2004 חלה עלייה בגיל הנשואין החציוני בעדה הדרוזית הן בקרב גברים והן בקרב נשים. בקרב הגברים גיל הנישואין החציוני עלה ב- 3.1 שנים ובקרב הנשים עלה ב- 1.8 שנים.

לידות ופריון

מגמת ירידה מתמשכת מאז שנות השישים בשיעורי הפריון של הנשים הדרוזיות. במהלך שנת 2006 נולדו בישראל כ-2,600 תינוקות לאמהות דרוזיות (1.8% מכלל התינוקות שנולדו בישראל באותה שנה-בדומה לחלקם היחסי של הדרוזים באוכלוסייה). מספר הילדים הממוצע שאישה דרוזית צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור הפריון הכולל) נמצא בירידה מאז שנות השישים, מ-7.9 ילדים לאישה בשנת 1960 ל-2.6 ילדים לאישה בשנת 2005 (בהשוואה ל-2.7 ילדים לאישה יהודייה ו-4.0 ילדים לאישה מוסלמית).
נתון נוסף המתאר את השינוי בדפוסי הפריון הוא הירידה באחוז הלידות של הילד השישי ומעלה לנשים דרוזיות, מ- 36.1% ב-1970 ל- 3.2% בשנת 2005.

נתונים מתוך סקר כוח אדם - 2006

בשנת 2006 היו כ- 26 אלף משקי בית של דרוזים, מהם 76.4% משקי בית עם מועסקים (כולל צבא קבע) בדומה לחלקם בקרב הנוצרים (76.7%) וגבוה מזה של המוסלמים (72.5%). ממוצע הנפשות במשקי בית של דרוזים היה בשנת 2006 - 4.46 לעומת 3.84 בקרב הנוצרים ו-5.15 בקרב המוסלמים.

ממוצע נפשות לחדר אצל הדרוזים היה 1.19 דומה לזה של הנוצרים 1.18 ונמוך מזה של המוסלמים 1.48 .

אצל הדרוזים בדומה למוסלמים, יש פער גדול בין השייכות של גברים לכוח העבודה האזרחי לבין זו של הנשים. אחוז הגברים השייכים לכוח העבודה האזרחי הגיע ב-2006 ל- 51.5% נמוך יחסית (מוסלמים – 60.3%, נוצרים 61.9%) וזאת מפני שחלקם משרתים בצבא קבע. אחוז הנשים הדרוזיות השייכות לכוח העבודה האזרחי הגיע ל-19.5% בלבד.

מתוך 18.4 אלף הדרוזים המועסקים 36.5% עבדו כעובדים מקצועיים בתעשייה בבינוי ועובדים מקצועיים אחרים ,ועוד 24.5% עבדו כסוכנים, עובדי מכירות ועובדי שירותים. 20.1% עבדו בענף התעשייה ו-14.6% בענף החינוך.

כ-37% מכלל הדרוזים הם בעלי השכלה יסודית או חטיבת ביניים, עוד 10% סיימו תיכון ללא תעודת בגרות, 26.5% הם בעלי תעודת בגרות, 12.3% לא למדו כלל או שאין להם אף תעודה.