ברוב של 26 מול 4 מתנגדים אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ ראובן ריבלין, בשיתוף כל חברי ועדת האתיקה, לפיה ישללו מח"כ שהורשע בפסק דין סופי, הטבות ותשלומים להם הוא זכאי לאחר פרישתו מהכנסת
גם לאחר פרישתם מהכנסת, זכאים חברי הכנסת לרשימת הטבות ותשלומים מאוצר המדינה, המפורטים בהחלטת הכנסת - החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, החלטה שעברה תיקונים ועדכונים במהלך השנים.
בין התשלומים להם זכאים חברי הכנסת אפשר למנות: תשלום עבור שיחות טלפון קווי ונייד בסכום כולל של כמה אלפי שקלים לשנה, החזר הוצאות עבור עיתון יומי שיוצא בתחומי מדינת ישראל, נסיעה חינם בתחבורה הציבורית (רכבת ואוטובוס), מענק הסתגלות חד פעמי המחושב בגובה המשכורת כפול מספר שנות הכהונה בכנסת, אחוזי פנסיה גבוהים וכן זכויות שונות לשאירי חברי הכנסת בכפוף לנסיבות שונות.
רוב ההטבות הללו ניתנות לחברי הכנסת לכל ימי חייהם, מתוך מגמת הוקרה והערכה כלפי השליחות הציבורית אותה מילאו, אך גם בשל ההכרה שאמנם את הכנסת הם מותירים מאחור אך לא את מעמדם הציבורי, בבחינת 'פעם איש ציבור - תמיד איש ציבור'
מטרתה של הצעת החוק לשלול זכויות אלו מחבר כנסת שהורשע בהליך פלילי שהתנהל (לפחות אחד משלביו) במהלך תקופת כהונתו, בין בעבירות שנקבע שיש עמן קלון ובין שאין עמן קלון. ואולם, התיקון לא יחול על עבירות שעונשן קנס, וכן עבירות מנהליות או תעבורתיות. כמו כן נמנעה ההצעה מלפגוע בזכויות הפנסיוניות של הח"כים, בשל היותה זכות סוציאלית יסודית.
ריבלין, יוזם ההצעה, אמר לאחר ההצבעה: "מי שמעל באמון הציבור ראוי שימשוך ידו מקופת הציבור. תיקון זה, אינו סנקציה או עונש כלפי חבר כנסת שסרח, אלא הוא איזון מתבקש בין זכויותיו של חבר כנסת לבין החובות האתיות והציבוריות שבצידן".
כמקובל, תחול הצעת החוק עם כניסתו של החוק לתוקף ולהבא, דהיינו על חבר כנסת שההליכים הפליליים נגדו נפתחו לאחר כניסת התיקון לספר החוקים ופרסומו ברשומות.
כאמור, הצעת החוק אושרה בטרומית ותועבר לועדת הכספים, יחד עם הצעתו של ח"כ גלעד ארדן, ששונה במעט מהצעתו של ריבלין בכך שחלה רק על עבירות שיש עמן קלון, ומתייחסת לכלל נושאי המשרה ברשויות השלטון.
גם לאחר פרישתם מהכנסת, זכאים חברי הכנסת לרשימת הטבות ותשלומים מאוצר המדינה, המפורטים בהחלטת הכנסת - החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, החלטה שעברה תיקונים ועדכונים במהלך השנים.
בין התשלומים להם זכאים חברי הכנסת אפשר למנות: תשלום עבור שיחות טלפון קווי ונייד בסכום כולל של כמה אלפי שקלים לשנה, החזר הוצאות עבור עיתון יומי שיוצא בתחומי מדינת ישראל, נסיעה חינם בתחבורה הציבורית (רכבת ואוטובוס), מענק הסתגלות חד פעמי המחושב בגובה המשכורת כפול מספר שנות הכהונה בכנסת, אחוזי פנסיה גבוהים וכן זכויות שונות לשאירי חברי הכנסת בכפוף לנסיבות שונות.
רוב ההטבות הללו ניתנות לחברי הכנסת לכל ימי חייהם, מתוך מגמת הוקרה והערכה כלפי השליחות הציבורית אותה מילאו, אך גם בשל ההכרה שאמנם את הכנסת הם מותירים מאחור אך לא את מעמדם הציבורי, בבחינת 'פעם איש ציבור - תמיד איש ציבור'
מטרתה של הצעת החוק לשלול זכויות אלו מחבר כנסת שהורשע בהליך פלילי שהתנהל (לפחות אחד משלביו) במהלך תקופת כהונתו, בין בעבירות שנקבע שיש עמן קלון ובין שאין עמן קלון. ואולם, התיקון לא יחול על עבירות שעונשן קנס, וכן עבירות מנהליות או תעבורתיות. כמו כן נמנעה ההצעה מלפגוע בזכויות הפנסיוניות של הח"כים, בשל היותה זכות סוציאלית יסודית.
ריבלין, יוזם ההצעה, אמר לאחר ההצבעה: "מי שמעל באמון הציבור ראוי שימשוך ידו מקופת הציבור. תיקון זה, אינו סנקציה או עונש כלפי חבר כנסת שסרח, אלא הוא איזון מתבקש בין זכויותיו של חבר כנסת לבין החובות האתיות והציבוריות שבצידן".
כמקובל, תחול הצעת החוק עם כניסתו של החוק לתוקף ולהבא, דהיינו על חבר כנסת שההליכים הפליליים נגדו נפתחו לאחר כניסת התיקון לספר החוקים ופרסומו ברשומות.
כאמור, הצעת החוק אושרה בטרומית ותועבר לועדת הכספים, יחד עם הצעתו של ח"כ גלעד ארדן, ששונה במעט מהצעתו של ריבלין בכך שחלה רק על עבירות שיש עמן קלון, ומתייחסת לכלל נושאי המשרה ברשויות השלטון.