ברוב של 14 חברי כנסת וללא מתנגדים או נמנעים אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק "דודי השמש" שיזמה עמותת "ידיד" והניח על שולחנה חבר הכנסת רן כהן (מרצ).
על פי הצעת החוק תשקיע הממשלה, באמצעות חברות הדיור הציבורי, 5 מליון ש"ח לשנה במימון התקנתם של כאלפיים דודי שמש לדיירי הדיור הציבורי וזאת במטרה לאפשר להם לחסוך בחשבונות החשמל שלהם ולהגדיל את הכנסתם הפנויה.
ההצבעה הסופית התאפשרה לאחר שכהן הגיע להסכמה עם משרדי האוצר והשיכון כי התקציב השנתי שיוקצה לנושא לא יעלה ולא יפחת מ- 5 מליון ₪. בתום ההצבעה אמר כהן כי "החוק יאפשר גם לעניים להנות סוף סוף מיתרונותיה של השמש".
יוזמת החקיקה היא עמותת "ידיד" שמצאה כי החברות המשכנות מעדיפות להתקין בדיור הציבורי את דודי החשמל הזולים מדודי השמש, מה שמאלץ את הדיירים – רובם משפחות גדולות ומעוטי יכולת כלכלית – להתמודד עם חשבונות החשמל היקרים. החשבונות הם בסדר גודל של מאות שקלים בחודש, כאשר שכר הדירה החודשי עומד על 100 שקל.
מבדיקה שעשו עלה כי במקרים רבים בהם מנותקים צרכנים מחשמל עקב אי יכולת תשלום מדובר בדיירי הדיור הציבורי שבדירתם מותקן דוד חשמל בלבד.
בעת הכנת החוק בועדת הכלכלה ניסה משרד האוצר לטרפד את הצעת החוק שנועדה להחליף את דודי החשמל בדירות בדיור הציבורי לדודי שמש הזולים יותר בשימוש השוטף לחימום מים. נציגי האוצר דרשו לתקן את נוסח החוק, בדרך לאישורו הסופי, כך שיאמר במפורש כי עלות יישומו "עד 5 מיליון שקל בשנה" או שלא יופיע בו הסכום שיוקצה.
לצדו של כהן התייצב יו"ר הוועדה ח"כ משה כחלון (ליכוד). הוא עמד על ניסוח מפורש שיקבע כי הסכום שיוקצב ליישום החוק "לא יפחת מ-5 מיליון שקל בשנה". בנוסח הזה אישרה הוועדה את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית.
הצעת החוק איננה מחייבת החלפה מיידית ואוטומטית של הדודים, אלא מותנית בבקשת הדיירים ובמצבם הכלכלי. החוק גם איננו מהווה מעמסה מיידית על תקציב המדינה, כי חברות הדיור הציבורי אמורות לשאת בעלות ואולי גם לספוג אותה אם היא מוגבלת ל-5
מיליון שקל בשנה, או להתחשבן עם הממשלה במועד מאוחר יותר.
על פי הצעת החוק תשקיע הממשלה, באמצעות חברות הדיור הציבורי, 5 מליון ש"ח לשנה במימון התקנתם של כאלפיים דודי שמש לדיירי הדיור הציבורי וזאת במטרה לאפשר להם לחסוך בחשבונות החשמל שלהם ולהגדיל את הכנסתם הפנויה.
ההצבעה הסופית התאפשרה לאחר שכהן הגיע להסכמה עם משרדי האוצר והשיכון כי התקציב השנתי שיוקצה לנושא לא יעלה ולא יפחת מ- 5 מליון ₪. בתום ההצבעה אמר כהן כי "החוק יאפשר גם לעניים להנות סוף סוף מיתרונותיה של השמש".
יוזמת החקיקה היא עמותת "ידיד" שמצאה כי החברות המשכנות מעדיפות להתקין בדיור הציבורי את דודי החשמל הזולים מדודי השמש, מה שמאלץ את הדיירים – רובם משפחות גדולות ומעוטי יכולת כלכלית – להתמודד עם חשבונות החשמל היקרים. החשבונות הם בסדר גודל של מאות שקלים בחודש, כאשר שכר הדירה החודשי עומד על 100 שקל.
מבדיקה שעשו עלה כי במקרים רבים בהם מנותקים צרכנים מחשמל עקב אי יכולת תשלום מדובר בדיירי הדיור הציבורי שבדירתם מותקן דוד חשמל בלבד.
בעת הכנת החוק בועדת הכלכלה ניסה משרד האוצר לטרפד את הצעת החוק שנועדה להחליף את דודי החשמל בדירות בדיור הציבורי לדודי שמש הזולים יותר בשימוש השוטף לחימום מים. נציגי האוצר דרשו לתקן את נוסח החוק, בדרך לאישורו הסופי, כך שיאמר במפורש כי עלות יישומו "עד 5 מיליון שקל בשנה" או שלא יופיע בו הסכום שיוקצה.
לצדו של כהן התייצב יו"ר הוועדה ח"כ משה כחלון (ליכוד). הוא עמד על ניסוח מפורש שיקבע כי הסכום שיוקצב ליישום החוק "לא יפחת מ-5 מיליון שקל בשנה". בנוסח הזה אישרה הוועדה את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית.
הצעת החוק איננה מחייבת החלפה מיידית ואוטומטית של הדודים, אלא מותנית בבקשת הדיירים ובמצבם הכלכלי. החוק גם איננו מהווה מעמסה מיידית על תקציב המדינה, כי חברות הדיור הציבורי אמורות לשאת בעלות ואולי גם לספוג אותה אם היא מוגבלת ל-5
מיליון שקל בשנה, או להתחשבן עם הממשלה במועד מאוחר יותר.