לא ברור אם זה החום המתיש או אולי פיזור הדעת, אבל בימים האחרונים הציבור הישראלי עד שוב ושוב לטרגדיות בהן נשכחים תינוקות ופעוטות ברכבים סגורים. פעמיים בימים האחרונים זה הסתיים במוות, אבל לא היו אלה המקרים היחידים. במקרים נוספים עלה בדי כוחות חילוץ או עוברי אורח להציל את התינוק ברמת פגיעה כזו או אחרת מהחום המרוכז ברכב הסגור.

כידוע, זו לא השנה הראשונה שהציבור בישראל נתקל בתופעה. כמעט מדי שנה בתקופה הזו, תקופת הטיולים והציוד הרב מחד, ומאידך תקופת החום הבלתי נסבל, פעוטות נשכחים ברכבים.

מומחים קובעים כי בימי חום אלה בתוך 5 עד 10 דקות בלבד מגיע החום בתוך רכב סגור לכשישים מעלות. חום בו הסיכוי של תינוק לצאת בחיים נמוך עד כמעט לא קיים.

לאחר שנוכחנו שככל הנראה לא תמיד ניתן לסמוך על החוש האבהי והאימהי, צפה ועולה השאלה האם קיים פתרון טכני שימנע את האירועים הטראגיים.מסתבר שכן. או לפחות קיימות התחלות של רעיונות שעל פניהם נשמעים פשוטים, זולים וקלים ליישום ולביצוע.

הרעיון הראשון שייך דווקא לקבוצת ילדי בית ספר יסודי שפיתחו אותו לתחרות ממציאים צעירים לפני כשנתיים. מדובר במנגנון פנימי ברכב שברגע שבו הוא מזהה תנועה בתוך הרכב הוא פותח באופן אוטומאטי פתח של חמישה סנטימטרים בחלונות הרכב. אמנם גם בתוך רכב שחלונותיו פתוחים קמעא לא בדיוק נעים לשהות, אבל לפחות נשארים בחיים עד שיגיע ההורה הרשלן.

הפתרון השני גם הוא על פניו פתרון פשוט. באופן מפתיע את הפתרון הגה ופרסם בימים האחרונים יו"ר חטיבת 'מנהיגות יהודית' בליכוד, משה פייגלין. מדובר בשבב שמחובר לכסא התינוק וברגע בו מוציא הנהג את מפתחות הרכב הוא מצפצף ומזכיר שיש כאן ילד שנשכח מאחור.

אז הנה לכם שני פתרונות פשוטים ומצילי חיים שנראים לכאורה ניתנים ליישום בעלות נמוכה יחסית, אז למה הם לא יוצאים לפועל? האם גם כאן כסף מונע הצלת חיים. בהחלט יתכן שכן. משקיעים מעדיפים להניח את כספם במיזמי מזון, ביגוד, ספורט ושאר פריטים שיוסיפו להם כבוד ויקר.אם אחד מהם יהרהר מעט בחשיבות ההמצאות שהזכרנו כאן, וגם בסיכוי הלא קטן להרוויח במכירתן כסף לא קטן, יתכן והוא יחשוב שנית.