
גשר המיתרים בירושלים נחנך. הגשר אמור לשמש את הרכבת הקלה בעיר. באירוע נטלו חלק אישי ציבור, אומנים ותושבי הבירה וסביבתה.
ראש עיריית ירושלים, אורי לופוליאנסקי, אמר בטקס חנוכת הגשר כי מדובר בסמל מיוחד לכבודה של העיר. "יש בירושלים הרבה סמלים, ולירושלים מצטרף היום סמל חדש שיזכיר את נבל דוד. הגשר החדש יחבר בין ההסטוריה לעתיד".
במהלך הטקס הניפו אזרחים שלטים עם תמונות החטופים בזמן נאומו של ראש הממשלה. שוטרים שהגיעו למקום הורו לאזרחים להסיר את השלטים לאלתר. בזמן נאומו של אולמרט נשמעו קריאות בגנותו ושריקות בוז.
הקמתו של הגשר נמשכה כשנתיים ועלותה עמדה על 245 מיליון שקלים. הרכבת הקלה, מתוכננת לעבור על הגשר רק בעוד כשנתיים. סנטיאגו קלאטרווה, מתכנן גשר המיתרים, נחשב לאחד ממתכנני הגשרים הטובים בעולם; וגשריו נחשבים ליפים בעולם.
את גשר המיתרים בירושלים, בעל צורת הנֵבֶל, עיצב קלאטרווה בהשראת הפסוק ''הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר'' (תהלים ק''נ).
הנֵבֶל, כלי הנגינה המזוהה עם דוד המלך מייסד העיר ירושלים, יהיה לאחד מסמליה האדריכליים של ירושלים. תורן הגשר מתנשא לגובה 116 מטרים, וממנו נתלים 66 מיתרים שנמתחים לאורך הגשר ומאזנים אותו. באמצעות טכניקת המיתרים יוצר קלאטרווה תחושת ריחוף וקלילות של הגשר, שמשקלו הוא למעלה מ 4,500 טונות.
ארבעה סוגים עיקריים של חומרים משמשים לבניית הגשר: פלדה ובטון למבנה הנושא, ואבן וזכוכית לחיפוי ולריצוף. היסודות המרכיבים את הסיפון ואת מבנה המִגדול, יוכנו ביציקה בלוחות פלדה מעוגלים מרותכים יחדיו.
קבוצה של אזרחים, תושבי ירושלים, מפגינה מול האירוע במחאה על הקמת הגשר. לדבריהם, הגשר פוגע ביופיה של העיר. התושבים המפגינים נושאים שלטים בגנות הגשר ומכנים אותו "גשר התקלה לעיר" ו"גשר הכביסה לעיר".
בעקבות הטקס נחסמה לתנועה הכניסה לירושלים מכביש מספר 1.