בבנק ישראל מפרסמים את נתוני המדד המשולב לחודש מאי שירד במחצית האחוז, ומעדכנים כלפי מטה את המדדים לחודשיים שקדמו לו. מדד חודש אפריל ירד ב- 0.7% ולא ב- 0.3% כפי שפורסם בחודש שעבר, ומדד חודש מרץ ירד באחוז שלם ולא ב- 0.7% כפי שפורסם בעבר.
הירידה במדד החודש מעידה על המשך ירידת היקף הפעילות. המשך ההרעה במצב המשק מצא ביטויו בירידת כל רכיבי המדד ובמיוחד אלו של הפדיון של המסחר והשירותים, ויבוא הסחורות.
אשר להתפתחות רכיבי המדד: מדד הייצור התעשייתי ירד באפריל בשיעור של 0.5 אחוזים, בהמשך לירידה של 2.3 אחוזים במרץ. מדד הפדיון של המסחר והשירותים ירד באפריל בשיעור של 3.0 אחוז, לאחר עליה של 3.2 אחוז במרץ.
מדד יצוא השירותים ירד במאי בשיעור של 3.6 אחוזים לאחר עליה של 4.2 באפריל במדד יצוא הסחורות נרשמה ירידה של 1.9 אחוזים במאי בהמשך לירידה חדה של 6.5 אחוזים באפריל. מדד היבוא ירד במאי בשיעור של 5.2 אחוזים, בהמשך לירידה של 2.5 אחוזים באפריל.
היום פרסם בנק ישראל סקירה כלכלית לשליש הראשון של השנה, ממנה עולה כי כי הירידה בפעילות הכלכלית, שהחלה במחצית השנייה של 2008, נמשכה במהלך החודשים ינואר עד אפריל 2009.
נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון מעידים על התגברות ההאטה - תוצאת ירידה תלולה ביצוא וירידה בצריכה הפרטית. עם זאת, מרבית האינדיקטורים האחרונים למצב המשק מצביעים על התמתנות קצב ההתכווצות בסוף התקופה (מארס ואפריל).
התוצר המקומי הגולמי התכווץ ברביע הראשון של השנה ב-3.9 אחוזים במונחים שנתיים, לאחר ירידה של 1.6 אחוזים ברביע האחרון של 2008, והמדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק ירד בתקופה הנסקרת ב-3.8 אחוזים. ההאטה החדה בפעילות הכלכלית הקיפה את כל ענפי המשק: הייצור התעשייתי הצטמצם, ונמשכו הירידות בענפי המסחר והשירותים.
התחזקה השפעת המשבר הכלכלי על שוק העבודה. מספר העובדים שנפלטו מעבודתם במהלך התקופה הנסקרת היה גבוה משמעותית ממספר איושי המשרות, ולפיכך גדלו מספר דורשי העבודה ומספר התביעות לדמי אבטלה. הירידה במספר המועסקים כמעט כולה בשירותים הציבוריים. התפתחויות אלה לוו בעלייה חדה של האבטלה, לרמה של 7.6 אחוזים מכוח העבודה.
הנסיגה בפעילות הכלכלית התבטאה גם בירידת הכנסותיה של הממשלה ממסים. תחילה נפגעו ההכנסות מהמסים הישירים, ובתקופה הנסקרת - גם ההכנסות מהמסים העקיפים. לקראת תום התקופה התאוששו ההכנסות ממסים עקיפים על הייצור המקומי. כדי לעמוד ב-2009 ביעד הגירעון, הועלו, בשלהי התקופה, הבלו על דלק והמס על סיגריות, והצעת התקציב כוללת העלאות מסים נוספות.
הירידה במדד החודש מעידה על המשך ירידת היקף הפעילות. המשך ההרעה במצב המשק מצא ביטויו בירידת כל רכיבי המדד ובמיוחד אלו של הפדיון של המסחר והשירותים, ויבוא הסחורות.
אשר להתפתחות רכיבי המדד: מדד הייצור התעשייתי ירד באפריל בשיעור של 0.5 אחוזים, בהמשך לירידה של 2.3 אחוזים במרץ. מדד הפדיון של המסחר והשירותים ירד באפריל בשיעור של 3.0 אחוז, לאחר עליה של 3.2 אחוז במרץ.
מדד יצוא השירותים ירד במאי בשיעור של 3.6 אחוזים לאחר עליה של 4.2 באפריל במדד יצוא הסחורות נרשמה ירידה של 1.9 אחוזים במאי בהמשך לירידה חדה של 6.5 אחוזים באפריל. מדד היבוא ירד במאי בשיעור של 5.2 אחוזים, בהמשך לירידה של 2.5 אחוזים באפריל.
היום פרסם בנק ישראל סקירה כלכלית לשליש הראשון של השנה, ממנה עולה כי כי הירידה בפעילות הכלכלית, שהחלה במחצית השנייה של 2008, נמשכה במהלך החודשים ינואר עד אפריל 2009.
נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון מעידים על התגברות ההאטה - תוצאת ירידה תלולה ביצוא וירידה בצריכה הפרטית. עם זאת, מרבית האינדיקטורים האחרונים למצב המשק מצביעים על התמתנות קצב ההתכווצות בסוף התקופה (מארס ואפריל).
התוצר המקומי הגולמי התכווץ ברביע הראשון של השנה ב-3.9 אחוזים במונחים שנתיים, לאחר ירידה של 1.6 אחוזים ברביע האחרון של 2008, והמדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק ירד בתקופה הנסקרת ב-3.8 אחוזים. ההאטה החדה בפעילות הכלכלית הקיפה את כל ענפי המשק: הייצור התעשייתי הצטמצם, ונמשכו הירידות בענפי המסחר והשירותים.
התחזקה השפעת המשבר הכלכלי על שוק העבודה. מספר העובדים שנפלטו מעבודתם במהלך התקופה הנסקרת היה גבוה משמעותית ממספר איושי המשרות, ולפיכך גדלו מספר דורשי העבודה ומספר התביעות לדמי אבטלה. הירידה במספר המועסקים כמעט כולה בשירותים הציבוריים. התפתחויות אלה לוו בעלייה חדה של האבטלה, לרמה של 7.6 אחוזים מכוח העבודה.
הנסיגה בפעילות הכלכלית התבטאה גם בירידת הכנסותיה של הממשלה ממסים. תחילה נפגעו ההכנסות מהמסים הישירים, ובתקופה הנסקרת - גם ההכנסות מהמסים העקיפים. לקראת תום התקופה התאוששו ההכנסות ממסים עקיפים על הייצור המקומי. כדי לעמוד ב-2009 ביעד הגירעון, הועלו, בשלהי התקופה, הבלו על דלק והמס על סיגריות, והצעת התקציב כוללת העלאות מסים נוספות.