הוועדה למאבק בנגע הסמים תקיים מחר (שני) דיון בדבר מסקנות הוועדה הבינלאומית למדיניות הסמים בעולם אשר קבעה כי המלחמה העולמית בסמים נכשלה.
בדו"ח, אשר נכתב בין היתר על ידי מזכ"ל האו"ם לשעבר קופי ענאן וראשי מדינות לשעבר, נטען כי "המלחמה הגלובלית בסמים גרמה לתוצאות הרסניות ברחבי העולם". הדו"ח "קורא להפסיק את הדחיקה לשוליים והדבקת אות קלון למשתמשי הסמים שאינם עושים נזק לאחרים". הדו"ח מעודד מדינות לבחון אפשרויות שונות לדה- קרמיניליזציה ופיקוח על סמים. לפי הדו"ח עצירתם של מיליוני בני אדם על ייצור והפצה של סמים בעשורים האחרונים מילאה את בתי הסוהר מבלי לצמצם את הזמינות של הסמים".
יו"ר הוועדה ח"כ טלב אלסאנע (רע”מ-תע”ל) אמר בתגובה לתובנות העולות מדו"ח כי "לנוכח המסקנות הברורות העולות מהדו"ח ובשל העובדה כי המאבק בסמים בארץ רחוק מלהניח את הדעת, ראוי שמדינת ישראל והכנסת יבחנו מחדש את מדיניות בשימוש בסמים ובאופן המאבק בסמים הקשים" עוד הוסיף ח"כ אלסאנע כי הוועדה בראשותו תגבש את עמדתה בנושא רק לאחר שתשמע את דעת המומחים.
כרקע לדיון מחר בוועדה, הופץ לחברי הכנסת מסמך ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת המתייחס לשאלת מתן הרואין סינתטי מטעם המדינה למכורים לסמים הקשים. על פי המסמך, ממשלות התקשו ועודן מתקשות להסביר לציבור את העמדה שלפיה מכיוון שהמכורים הקשים אינם מסוגלים להיגמל, אין פתרון לבעייתם ואפשר לסייע להם באמצעות חלוקת הסם מטעם המדינה. בהיעדר יכולת להיגמל, אם לא יחולק הסם למכורים הקשים הם יישארו לקוחות של גורמים עבריינים המנהלים סחר בהיקף רחב בסמים לא חוקיים. בישראל ובמדינות אחרות נהוג לתת מתדון למכורים שעברו תהליכי גמילה כתחליף סם או כתרופה לטיפול במצב כרוני. אפשר לייצב באמצעות מתדון רבים מהמכורים. עם זאת, מתדון אינו נותן מענה למכורים שאינם יכולים להיגמל.
מהמחקרים שנערכו עלה כי מכורים לסמים קשים שקיבלו טיפול בהרואין התמידו בהגעה לטיפול, השתמשו בפחות סמים לא חוקיים ועברו פחות עבירות. כמו כן חל שיפור במצבם הבריאותי וחלה ירידה בתמותה בקרבם. החיסרון היחיד שעלה כתוצאה ממתן הרואין סינתטי הוא עלות הטיפול, הגבוהה פי-שלושה לפחות מעלות הטיפול במתדון. מנתוני משרד הבריאות עולה כי 80% מהפונים לגמילה פיזית מסיימים אותה בהצלחה, ומתוכם 40% מהמכורים לאופיאטים מצליחים להישאר נקיים מסמי רחוב לאורך זמן. כיום האפשרות היחידה הפתוחה בפני מכורים להרואין בישראל שאינם יכולים להיגמל היא רכישת הרואין שלא כחוק מגורמים עבריינים. הדבר מאפשר הכנסות כספיות לגורמים עבריינים המנהלים את הסחר בהרואין במדינה. מבחינת המכורים עצמם, צריכת סם שניתן בכמות ובאיכות לא מבוקרות עלולה להביא להידרדרות במצבם הרפואי ואף למוות. חלוקת הרואין מטעם המדינה למכורים שאינם יכולים להיגמל מאפשרת למדינה לפקח על המכורים ולשלבם בטיפולים שיסייעו להם לחזור לתפקוד נורמטיבי ככל האפשר. כמו כן, באמצעות חלוקת סם למכורים שאינם יכולים להיגמל המדינה עשויה לפגוע בגורמי פשיעה השולטים כיום באספקת הסם למכורים.