בית הדין לעבודה בתל אביב פרסם לאחרונה פסק דין תקדימי, בו הורה למוסד לביטוח לאומי לפצות גבר שנחקר והושפל בחקירת משטרה אליה זומן לגבי מקום עבודתו הקודם, ובעקבות החקירה הוא לקה בהתקף לב קשה.
השופטים הוסיפו וקבעו כי יש לראות באירוע הלב כתאונת עבודה לכל דבר, גם אם יחסי עובד-מעביד בינו לבין מקום העבודה הישן הסתיימו כמה שנים לפני החקירה במשטרה והתקף הלב. "בנסיבות העניין, ומשהתברר כי בחקירתו של התובע ביום קבלת אוטם שריר הלב הוטחו בו האשמות כבדות, תוך כדי צעקות", נכתב בפסק הדין, "יש בכך כדי לבסס את הקשר לכאורה בין האירוע לבין אשפוזו ומחלתו של התובע".
ראשית הפרשה בשנת 2002, כשהתובע פוטר מעבודתו בחברת בנייה של קבוצת "חפציבה". שלוש שנים אחר כך, בשנת 2005, הוזמן לפתע האיש לחקירה במשטרה הנוגעת לתקופת מהלך עבודתו בעבר באותה חברה. תוכן החקירה נשא אופי בוטה וגס, ובמהלכה נשמע חוקר המשטרה מטיח בתובע ביטויים כגון "חתיכת גנב", "רמאי", ,תגיד לי, מה אתה דפוק", "אל תהיה אטום" "ראש בלטה", "אל תעצבן אותי, אני רואה את הפרצוף שלך, אני מקבל קריזה".
עם סיום החקירה המשפילה והבוטה שוחרר התובע לביתו, וכבר באותו יום הרגיש מיחושים בחזהו. הוא פונה בבהילות לבית חולים, שם התברר כי הוא עבר התקף לב. הגבר נותח, יצא מכלל סכנה, וכמה שנים לאחר מכן הגיש, באמצעות עורך הדין עמי סביר מתל אביב, תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי בה דרש להכיר בו כנפגע של תאונת עבודה. זאת בטענה כי חקירתו במשטרה עסקה בסוגיית העובד-מעביד בינו לבין חברת הבנייה.
במהלך המשפט עמדה בפני השופטים שאלה מהותית ביותר: האם ניתן לראות באירוע החקירה תאונת עבודה, הגם שאירוע זה התרחש שלוש שנים לאחר סיום עבודתו בחברה. ואכן, בית הדין השיב לשאלה זו בחיוב ואף קבע עקרון לפיו תאונת עבודה יכולה להתרחש גם אחרי סיום יחסי עובד-מעביד, ובלבד שיש קשר סיבתי בין נסיבות האירוע לבין מקום העבודה.
שאלה מרכזית נוספת שעלתה במהלך הדיונים הייתה האם אוטם שריר הלב בו לקה התובע מהווה אירוע חריג שנגרם בקשר סיבתי לעבודה, ולכן מהווה תאונת עבודה. בשלב זה הציג התובע הקלטת סתר של חקירתו במשטרה, בה נשמע החוקר עולב בו, משפיל אותו ומטיח בו ביטויים קשים וקיצוניים. במקביל, הוצגה קלטת וידאו בה נראה התובע צופה במשחק כדורגל כשבוע לפני התקף הלב, כשהוא בריא לגמרי.
אנשי הביטוח הלאומי, מצדם, שבו וטענו כי הסיבה לאוטם שריר הלב בו לקה התובע לא הייתה החקירה במשטרה, אלא סיבות רפואיות בעברו. לצורך כך מינה בית הדין מומחה רפואי אובייקטיבי אשר קבע באופן חד-משמעי כי קיים קשר סיבתי בין החקירה במשטרה לבין היווצרות אוטם הלב.
"חשיבות פסק הדין חורגת מהנסיבות העובדתיות של התובע", מסכם עו"ד סביר, "והיא נוגעת לסוגיה העקרונית בדבר זכותו של עובד לתגמולים מהביטוח הלאומי גם בגין אירועים שהתרחשו לאחר סיום עבודתו, אך הם בעלי קשר סיבתו לאותה עבודה. סוגיה חשובה נוספת שנקבעה כאן, היא שיכול להיות קשר בין אופי חקירת משטרה לבין השלכותיה - ובמקרה זה, אירוע קשה של אוטם שריר הלב".
עו"ד סביר מונה מספר נקודות: "השאלה המרכזית האם חקירה בחשדות פליליים במשטרה שעבר עובד לשעבר במשטרה של חברה מתלוננת, יכולה להיות מוגדרת כתאונת עבודה. במישור העקרוני, יש הכרעה של בית הדין בעיון כי ניתן לסווג אירוע כתאונת עבודה גם ביחס לאדם אשר סיים לפני שנים רבות לעבוד במקום העבודה, אך עבר אירוע בקשר סיבתי למקום העבודה. במקרה זה חקירת משטרה לאדם בגין חשדות מעשים פליליים שאירעו לפני שנים רבות בעת שהיה עובד. חקירת משטרה המתנהלת באורח בוטה ביחס לאדם בקשר לעבודתו ואשר תוצאתו בנזק בריאותי (כגון התקף לב, מחלת עצבים, התמוטטות נפשית) תוכר כתאונת עבודה גם אם מדובר באדם שכבר חדל לעבוד במקום העבודה שלגביו מיוחסים החשדות. גם אם לאדם היה עבר רפואי שעלול היה להוביל להתקף לב תמיד יש לבחון האם היה אירוע חריג נוסף שהוביל לאירוע הלב, ובמקרה שמוכח קשר סיבתי רפואי בין אירוע חריג (חקירת משטרה בוטה), ובין האוטם, ביה"ד יקבע כי מדובר באירוע של תאונת עבודה".