"לישראל היתה בעיה בכך שויתרה על מחשבה מחוץ לקופסא, על דרכים שהן לא אופציה צבאית או עסקת חילופין. אני הצעתי שישראל פשוט תיתן אולטימטום: להודיע לחמאס שאם הוא לא משחרר את שליט, בכל שבוע נוציא להורג בעזה ראש חמאס אחד. כי מול טרור אפשר להפעיל טרור".

כך אמר הערב ח"כ פרופ' אריה אלדד (האיחוד הלאומי) בכנס שקיים המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה בנושא "מדינת ישראל בעסקאות שבויים עם ארגוני טרור".

אלדד תקף את נתניהו, כינה אותו "חסר חוט שידרה" והכריז כי "יש להגיש תביעה ייצוגית ע"י כל אלה שקראו את "מקום תחת השמש". הם דורשים את כספם בחזרה!"

לגבי השאלה מדוע דרש החמאס את שחרורם של אלף מחבלים, אמר אלדד כי "התשובה טמונה בקורס מבוא לפיזיולוגיה שנה א' בוטרינריה - למה הכלב מלקק את איבריו המוצנעים? כי הוא יכול!"

אלדד כינה את הלחץ הציבורי לשחרור שליט "פסיכוזה המונית ולא רעות ואחווה בעם".

פרופ' עוזי ארד מבי"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי ולשעבר ראש המכון לבטחון לאומי, אמר כי "יש לזכור כי חיזבאללה וחמאס אינם סתם ארגוני טרור אלא יישויות ענק עם טריטוריה מוגדרת ולא סתם קבוצה של חוטפים דרום אמריקנים שמנסה להשיג כופר ולכן ההתנהלות היתה בהתאם".

ד"ר רונן ברגמן, מחבר הספר "מדינת ישראל תעשה הכל" אמר על עסקת שליט כי "חטיפת שליט היתה כשלון טקטי של צה"ל שהפך לפיאסקו אסטרטגי. קהילת המודיעין הישראלית ניסתה לאתר ללא הצלחה את שליט ולא ברור מדוע לא הצליחה".

"המו"מ להחזרת שליט עבר מספר פיקים, ולעיסקת שליט, בסופו של דבר, יש גיבור אחד מרכזי וקוראים לו בנימין נתניהו - הוא שבר את הטאבו של ניהול מו"מ עם ארגוני טרור".

"לפרשת שליט לא היה אבא בעל עוצמה בירוקרטית במערכת הישראלית לכן בסוף ויתרנו. הפקת הלקחים שצריכה להיות היא למה לא חשבנו מחוץ לקופסא". ברגמן הסכים עם אלדד כי "המערכת יצאה מכליה והיתה פסיכוזה כללית".

 עו"ד אמנון זכרוני, לשעבר יועצו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל לעניני שבויים ונעדרים, אמר כי "מיד לאחר החטיפה אמרתי שיש מנהיגי חמאס בעזה שהם קלף חשוב למו"מ וצריך לחטוף אותם אך זה לא נעשה. ביחס לחיילים חטופים, פקטורים חשובים הם מודיעין, זמן ולחץ. ביבי אכן גילה תעוזה ואומץ לב אך רק בגלל הלחץ הוא שחרר את שליט בסופו של דבר". 

ד"ר בועז גנור ראש המכון למדיניות נגד טרור, המרכז הבינתחומי הביע את דעתו כי "לא הגיוני שהמערכת לא ידעה במשך חמש שנים היכן נמצא שליט. כנראה פשוט לא היו מנהיגים שרצו לקחת את הסיכון ולפעול שם". גנור הסכים עם אלדד וברגמן כי ממשלת ישראל היתה לחוצה ולא פעלה מחוץ לקופסא וגם עם העובדה כי "חווינו פסיכוזה לאומית שהפכה את הנושא לתוכנית ראליטי".