בכנס שערך היום המרכז לדיני בנקאות במכללה האקדמית נתניה בנושא חקיקת ה"תספורות", הועלו הצעות שונות במטרה להתמודד עם תופעת התספורות בהסדרי האג"ח הקונצרניות.
פרופ' רות פלאטו-שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות במכללה, הציעה הסדר המתמקד בשני אלמנטים: הכבדה על הגופים המוסדיים בשלב רכישת האג"ח, והכבדה על החברות המעורבות בהסדרי חוב לעשות שימוש בכספים שנותרו בחברה באופן שיסכן את יכולתה לפרוע את חובותיה לבעלי האג"ח.
באשר למוסדיים: פלאטו-שנער מציעה פתרון של "חודק פלוס". לפי הוראות המפקח על שוק ההון, בעקבות המלצות וועדת חודק, למוסדיים יש כיום שיקול דעת רחב בבחינת ההשקעה. עליהם "לשקול" את התניות החוזיות ואת אמות המידה הפיננסיות שהמפקח המליץ עליהן. יתכן ובמקום זאת צריך לקבוע שורת תנאים מחייבים לרכישת האג"ח הקונצרניות. כגון השקעה רק באג"ח המגובה בביטחונות, או כזה שקיבל דרוג גבוה מחברת דירוג מוכרת בצירוף שעבוד שלילי. וכן לאסור על המוסדיים להשקיע באגרת חוב שלא כוללות תניות חוזיות ואמות פיננסיות מסוימות מתוך רשימה, למשל לעניין הגבלת המינוף.
בנוסף, כדי לתמרץ את המוסדיים לזהירות יתר, מציעה פלאטו-שנער לקבוע "תספורת" לדמי הניהול שגובים המוסדיים מהחוסכים. מוסדי שנכשל בהשבת מלוא סכום החוב לחוסכים בשל תספורת, יחוייב להפחית את דמי הניהול שהוא גובה מאותם חוסכים הכפופים לתספורת, עד לפרעונו המלא של החוב שבהסדר.
פלאטו-שנער גם אינה שוללת את הרעיון של קשירת תגמולי המנהלים לביצוע הקופות, באופן כזה שתוטל ממגבלה על שכר הבכירים בגופים המוסדיים שנכשלו בהשבת כספי החוסכים בגין תספורת.
ולגבי החברות המנפיקות עצמן: פלאטו-שנער מציעה כי חברה שביצעה תספורת, לא תהיה רשאית לחלק דיבידנד או לשלם שכר טירחה לבעל שליטה או קרובו, ושכר הבכירים שלה יוגבל בתיקרה, הכל עד לפרעון מלא של יתרת החוב שבהסדר.