כוס חד פעמית
כוס חד פעמיתצילום: פלאש 90

ברבנות הראשית לישראל מסבירים לקראת פסח, אילו מוצרים יש לחשוש בהם לחמץ ואילו מוצרים נקיים מחמץ וכשרים לפסח.

הממונה על מחלקת תעשיה וחרושת ברה"ר, הרב חגי בר גיורא הבהיר כי בקמח לבן רגיל יש חשש חמץ משום שלפני טחינת החיטה היא נשרית במים בין 3-9 שעות.

קמח מלא - העשוי מחיטה וכן גריסים וגריסי פנינה עשויים משעורה - בדרך כלל לא מורטבים בתהליך ייצורם.

בורגול ושיבולת שועל (קואקר) - מורטבים בנוזל חם בתהליך ייצורם לכן יש בהם חשש חמץ. אולם קיים בורגול טבעי יבש הנמכר בחנויות טבע שלא מבושל ומורטב בתהליך ייצורו. יש לברר אצל מוכר נאמן.

זעפרן ליוצאי מרוקו - הרבה מהלכות חג הפסח תלויים במנהגים ולפעמים גם באותה עדה קיימים מנהגים שונים. הרמ"א (אורח חיים תס"ז, ח') כותב "שהמנהג שלא לאכול כרכום שקורין זפרין". המשנה ברורה (ל"ג) מבאר את הסיבה לכך על פי דברי הרמ"א בפירושו על הטור "דרכי משה" , משום שמערבבים בו סולת ושאור ועל כן יש חשש לחמץ ממש.

חשש זה אמנם קיים בזעפרן טחון אבל בזעפרן טבעי שנראה כחוטים חומים אין חשש לאיסור. לכן ברור שליוצאי מרוקו מותר
להשתמש בזעפרן טבעי אלא אם כן ידוע להם מנהג משפחתי אחר.

שמן קנולה מיוצר מלפתית ומקורו בקנדה - צמח בר שלא גודל במקורו למאכל אדם. רק בשנת תש"ל התחילו לייצר, מהכלאות בן זנים שונים, שמן הראוי למאכל. מכאן שבזמן שגזרו על קטניות (לפני כ 700 שנה) לא גזרו על שמן קנולה. לכן מיצוי השמן בקיטור לא יגרום לגזרת קטניות גם לשיטת הגאון הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. יש להוסיף שביצור בארץ הלפתית מנופת ולא נשאר בתערובת אפילו אחוז חיטה.

השמן מופק רק מהלפתית ולא מהחיטה לכן גם בלי ההיתר ש"לח בלח בטל ב 60 לפני הפסח ולא חוזר וניעור" - מובנת אם כן שיטת המתירים את שמן הקנולה לשימוש בפסח גם לחוששים לקטניות. 

אמנם יש לציין כי יש סוגים של שמן קנולה שמוסיפים להם ויטמין E המופק מהסויה, הרי שהויטמין מוסף כנוזל וכמותו פחות מ-1/60 מהשמן.

נייר אלומיניום - הסיבה שיש הבודקים היא מחשש שמרחו על גביו שומן טרף או לא כשר לפסח. למיטב ידיעתנו בשנים האחרונות לא נמצאה בעיה של שימוש בחומר משיחה מן החי או ממרכיבי חמץ לציפוי. לכן אם נעשה שימוש בנייר או בתבנית שלא נבדקו ע"י גורם מוסמך, המאכל אינו נאסר.

בדרך כלל השימוש בארץ בעמילן במוצרי הנייר הוא מעמילן מתירס ולא מעמילן חיטה, כאשר בייצור מיוחד לפסח משתמשים
בעמילן מתפוח אדמה ובלבד שהדבר מצויין ע"ג האריזה כמאושר לפסח. העמילן נצרך לשם חיבור הסיבים. נוסף לכך משתמשים בחומרים כימים ודבקים לשם חיבור שכבות הנייר. בתהליך הייצור מבשלים את סיבי העץ או סיבים מנייר ממוחזר והנייר לא מיועד לאכילה אבל הוא לא רעיל. בהתאם לכך:

צלחות וכוסות - מצופות בניילון המיועד למנוע מגע בין האוכל והמשקה לנייר, לעומתם נייר מגבת לא מצופה. לכן בכוסות וצלחות המצופות בניילון אין צורך לחשוש מהמגע בין האוכל לכלי ואילו במגבות נייר המיועדות לאוכל לח, לכתחילה יש להדר לרכוש נייר עם כשרות לפסח מחשש שסיבים מהנייר ידבקו באוכל. בדיעבד יש להתיר היות והנייר לא מיועד לאכילה.

אקונומיקה וסבון ניקוי כלים – חומרי ניקוי הינם פגומים לאכילה ועל כן אינם צריכים הכשר לפסח. אמנם דברים שבאים במגע עם הפה כגון: משחת שינים ושפתונים צריכים לכתחילה הכשר היות ונהנים מהטעם.

סבון גוף ושמפו : אינם מחויבים בהכשר היות וספק אם מעורב בהם חמץ וגם אם היה חמץ הוא נפגם והתבטל לפני הפסח ולא מתכוונים לאוכלו בפסח.

לעדכון הכשרות המלא