בני זוג מרחובות החליטו להתגרש ערב נסיעת המשפחה לגרמניה, לצורכי העבודה של האישה.
אולם, האישה לא שבעה נחת מהסכם הממון שנחתם בין בני הזוג, ופנתה לביהמ"ש - על מנת שיורה לגבר לשלם לה את מזונות שני ילדיהם.
השופט יורם שקד מביהמ"ש למשפחה בתל אביב, בחן את ההסדרים בין שני בני הזוג, ואת הכנסתם הפנויה, והתחשב בכך שהאב מטפל בילדים לאורך מחצית מהזמן (משמורת משותפת).
על סמך תחשיבים אלה, פסק השופט שקד, באופן נדיר, כי על הבעל לשלם מזונות בסכום כולל של כ-300 שקלים בחודש בלבד. בהתחשב בסכום הפעוט ובעובדה שהילדים שוהים אצל האב למעלה ממחצית מהזמן, מצא לנכון כב' השופט לפטור את האב לחלוטין מתשלום המזונות.
לדברי עו"ד אביב הראל, העוסק בדיני משפחה, מדובר בפסק דין מהפכני. "עד היום, רוב השופטים פסקו מזונות מינימאליים לאב יהודי – שהועמדו על לפחות 1,350 ₪ בחודש לילד" אומר עו"ד הראל. לדבריו, השופט שקד ערך חישוב שונה, אשר התחשב בפערי ההכנסה בין ההורים, במזונות בסיסיים שחובת האב לממנם, לעומת מזונות צדקה, שגם על האם להשתתף בהם.
"פסק הדין המהפכני מהווה חדשות טובות מאד לאבות גרושים, אך הרבה פחות טובות עבור אימהות גרושות בישראל" אומר עו"ד הראל.
פסק הדין התקדימי שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, מהווה המשך ישיר של מגמה קיימת בבתי המשפט, לבחון כל מקרה לגופו, וליצור שוויון בנסיבות מסוימות בין שני ההורים לגבי מזונות הקטינים.
במקרה האמור, טענה האם בתביעת המזונות כי נטל הילדים מוטל על שכמה - זאת למרות שהילדים נמצאים במשמורת משותפת של שני ההורים, ותבעה מהאב מזונות בסכום של למעלה מ-13,000 שקלים בחודש.
עד היום, רוב השופטים שפסקו דמי מזונות מינימאליים לאב יהודי, העמידו אותם על לפחות 1,350 שקלים בחודש לילד. השופט במקרה זה התחשב במספר נתונים, שבאו לטובתו של האב: מכיוון שבמקרה הנידון מחזיקים ההורים במשמורת משותפת על הילדים, האב משלם על הוצאות הגידול של ילדיו ומוציא עליהם כספים כמו כל אב אחר.
בנוסף, ציין השופט כי שכרה של האם עומד על למעלה מ-18 אלף שקלים בחודש, ובבעלותה דירה. האב לעומתה משתכר למעלה מ-13 אלף שקלים בחודש, ומשלם שכירות בדירה שאותה הוא שוכר.
לדברי עו"ד אביב הראל, עד היום נהגו שופטים לחייב אבות הנהנים ממשמורת משותפת, בתשלום מזונות בגובה 75 אחוזים. כלומר אבות אלה עדיין נשאו במרבית דמי המזונות, ורק ב-25 אחוזים פחות מהסכום שאותו מחויב לשלם אב, שילדיו נמצאים במשמורת מלאה אצל האם.
לדברי עו"ד הראל, פסיקה זו של כב' השופט שקד, מהפכנית, שכן הוא למעשה פטר את האב מכל תשלום.
"בעבר, נקודת המוצא של בית המשפט הייתה תמיד החוק היבש, שמכוון אל הדין האישי" אומר וע"ד הראל. לדבריו, על פי החוק, על האב מוטלת חובה בלעדית ומוחלטת לזון את ילדיו הקטינים. מזונות אלה נקראים "מזונות הכרחיים", ובהם מחויב האב לשאת ללא שום קשר ליכולתו הכלכלית.
לדברי עו"ד הראל, הרעיון שעומד מאחורי תפיסה זו הוא שמדובר בצורכי הילדים, ולכן הסכום האמור הוא מה שעליהם לקבל. פסק הדין יוצא דופן, מפני שהוא מבדיל בין הוצאות שהן בגדר "מזונות הכרחיים", לבין מזונות שהם "מדין צדקה". פסק הדין, שהסתמך על פסקי דין נוספים, קבע במקרה זה, כי מזונות הכרחיים, שבהם מחויב האב, כוללים הוצאות על ביגוד, מזון, מגורים ובריאות. לעומת זאת, בהוצאות שאינן הכרחיות נכללות למעשה כל "האקסטרות", ובהן על שני ההורים לשאת באופן שוויוני, בהתאם להכנסה הפנויה שבידם לאחר הוצאות הקיום השוטף.
בעניין זה קבע בית המשפט, כי האב למעשה משלם מחצית מהמזונות ההכרחיים, בשל העובדה שהילדים שוהים אצלו מחצית מהזמן, במסגרת משמורת משותפת. לפיכך, יש להתחשב בנתון זה בעת פסיקת המזונות.
בהתאם לכך ולגובה ההכנסות של שני בני הזוג, קבע בית המשפט כי ההכנסה הפנויה שנותרה לאם עמדה על פי ארבעה (!) מההכנסה הפנויה שנותרה בידי האב.
לדברי עו"ד אביב הראל, דיני המשפחה קובעים כי התשלומים מדין צדקה יתחלקו בין שני ההורים, על פי היחס בין ההכנסות הפנויות העומדות לרשותם. כלומר כל ההוצאות על הילדים הנחשבות מותרות כגון חוגים, נופש, בילויים, סלולארי וכיו"ב – יחולקו על פי יחסי ההכנסה בין בני הזוג.
בהתאם לכך, חילק כב' השופט שקד את ההוצאות מדין צדקה ב-5 – והטיל על האם לשלם 80% מהן, בעוד האב חויב ב-20% מההוצאות בלבד.
לדברי עו"ד הראל, בימינו, מדובר בהוצאות טבעיות, המהוות ברוב המקרים את ההוצאה העיקרית על הילד.
"האב נושא ממילא במחצית מהוצאותיהם של הילדים מדין צדקה כשהם עמו, הרי שהוא משלם סכום של 2,400 שקלים בחודש", קבע כבוד השופט שקד בפסק הדין. בסיכומו של חישוב, מצא השופט כי על האב לשלם סכום מזונות פעוט של כ-300 שקלים בחודש עבור שלושת ילדיו. "בהתחשב בסכום הזעום שעל האב להעביר לאם, ולאור העובדה שבפועל הילדים שוהים עם האב למעלה ממחצית מהזמן, מצאתי לנכון שלא לחייב את האב להעביר לאם כל תשלום, ולכן שני ההורים ימשיכו לשאת באופן שווה בהוצאות ילדיהם", קבע השופט.
לדברי עו"ד אביב הראל, פסק דין זה מהווה חוליה נוספת בשרשרת פסקי דין, השואפים לעיקרון השוויון בין ההורים, לצד מתן תוקף לדין האישי. תחילתה של המגמה הזו נעוצה בפסיקות הנוגעות למשמורת על הילדים, וההמשך הגיע לאחרונה - בפסיקות בענייני מזונות.
לדברי עו"ד הראל פסק הדין יוצר מהפכה. הוא מקל על אבות ופותח עבורם פתח לא רק לתביעות מזונות שיוגשו מעתה והלאה, אלא גם להפחתת מזונות שנפסקו בעבר. עם זאת, טוען עו"ד הראל, יש להיזהר שהפסיקה לא תעורר דרישה של אבות גרושים למשמורת משותפת, רק במטרה לזכות בפטור מתשלום דמי המזונות.
לעניין זה יש לזכור, כי מקרה כגון זה, שבו האם מרוויחה שכר חודשי גבוה שאף עולה על זה של האב, ומחזיקה בדירה בבעלותה, הינו מקרה חריג יחסית.
לסיכומו של עניין, ראוי ונכון כי בית המשפט יבחן כל מקרה לגופו, וייקח בחשבון בפסיקתו את הפרשי ההכנסות בין ההורים, כמו גם את קיומה של משמורת משותפת, המגלמת את הוצאותיו של האב על ילדיו.