אתמול (שני) התקיימה אזכרת החודש לרב צוקרמן זצ"ל ממייסדי וראש מרכז ישיבות בני עקיבא.
באזכרה השתתפו מאות השתתפו מאות תלמידי ישיבות ואולפנות ומדריכי שבט "אביחי" השבט החדש שנקרא על שמו של הרב צוקרמן זצ"ל.
בין הדוברים באירוע היו הרב חיים דרוקמן - ראש מרכז ישיבות בנ"ע, הרב מרדכי גרינברג - ראש ישיבת ההסדר כרם ביבנה וחתנו של הרב צוקרמן, הרב יהושע מגנס - מותיקי וחשובי הר"מים בישיבת מרכז הרב ובעלה של אחייניתו של הרב צוקרמן, אריה ריזל - חתנו של הרב צוקרמן, הרב הראל כהן - בוגר הישיבה, הרב אבישי מזרחי - בוגר הישיבה ומנהל חט"ב אמי"ת בר-אילן נתניה והרב ד"ר אברהם ליפשיץ, מנהל החמ"ד.
במהלך הערב הוקרן סרט מרגש שנעשה בידי רפי קפלן והופק על ידי נכדתו, שירה צוקרמן.
הרב חיים דרוקמן אמר באזכרה, כי "הרב צוקרמן הקדיש את כל חייו לבנות צדיקים שיהפכו את המציאות. החינוך שלו היה שעל כל אחד ואחד מוטלת שליחות. אתה לא אדם פרטי, אתה חלק מכלל ועליך להתמסר לכלל. כמה עולמות בנה הרב צוקרמן במשך עשרות בשנים שהקדיש את עצמו לבניין עולמות. תוך דאגה לעניינים הגדולים של המוסדות, אבל גם ירידה לפרטי הפרטים, בנה את עולם התורה האדיר של הציונות הדתית כמו שהיא היום".
הרב מרדכי גרינברג התייחס לעולם שבו החל הרב צוקרמן לפעול, "חשוב לספר איזה עולם היה בימים שקמה ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה. כשבחורים הגיעו לתחנה מרכזית בתל אביב היו מורידים את הכיפה, כי היתה בושה ללכת עם כיפה בתל אביב. אבל היום יש לבחורים דתיים גאוות יחידה! המהפך הזה נגרם על ידי הרב צוקרמן, הנובהרדקר האחרון, ביחד עם הרב נריה".
הרב גרינברג הוסיף, כי "אני חושב שהנקודה החשובה בכל הסיפור הזה זו הדוגמה האישית: נזהר שלא לזרוק אוכל, השתמש ברהיטים מלפני 70 שנה, היה נוסע באוטובוסים ולא במוניות כדי לשמור על כספי ציבור, בצהרי הושענא רבא היה מטאטא את בית הכנסת משאריות הערבה, לא היה מנשנש בין הארוחות. כך גידל דור שדבק ביהדותו ומתגאה בתורתו, כך השתנה גם הצבא, והיישובים, כל המציאות השתנתה".
הרב יהושע מגנס, שנשוי לאחייניתו של הרב צוקרמן, סיפר כי כשחותנו נפטר במפתיע, הרב צוקרמן הגיע ובקור רוח שאל את השאלות הנכונות שיסייעו להתמודד עם המצב, ואז בכה בכי מר, על שנשאר יחידי מכל משפחתו: "למרות שהיה אדם של שכל, שהפנים את הרגשות שלו, כשהיה משהו שצריך לבכות עליו, ידע לבכות. היתה לו ראיה חינוכית מדהימה, וגם בשנותיו האחרונות כשהיה חלש מאוד ידע לנתח את המציאות בחוכמה רבה".
הרב אבישי מזרחי סיפר כי שנים אחרי שסיים את לימודיו בישיבה בכפר הרא"ה התוודע לעולמה של ישיבת נובהרדוק, ובא לשוחח עם הרב צוקרמן אודותיה. הרב צוקרמן סיפר כי בנובהרדוק לא הטיפו למידות, לא דיברו עליהן, אלא העבירו את התלמידים חוויות שחינכו אותן למידות.
הרב אבישי סיפר כי הרב צוקרמן אמר לו שאולי זו היתה טעות שבישיבה בכפר הרא"ה לימדו רק מחשבת ישראל, ולא חינוך למידות.
אריה ריזל סיפר על כך שלמד בישיבה בכפר הרא"ה, ושלח אליה גם את ילדיו, וגם זכה להיות חתנו הצעיר ביותר וגם הזקן ביותר של הרב צוקרמן. הוא סיפר על האהבה ההדדית הגדולה שהיתה בין הרב צוקרמן לכל צאצאיו. אהבה שכל אב מתפלל אליה ורוצה בה, אבל הרב צוקרמן זכה לה.
הראל כהן, שלמד אף הוא בישיבה, סיפר כי כשהגיע היום לכפר הרואה, מצא את הכל במקומו כשהיה, אך הכפר ריק משני הענקים שהיו בו, הרב נרי'ה והרב צוקרמן. הוא סיפר על הכריזמה הגדולה של הרב צוקרמן, שאפילו לא היה זז בעת שדיבר, שהקפיד יום יום על לימוד שניים מקרא מקרא ואחד תרגום עם תלמידיו, כשכל שנה היה דורש את אותם פסוקים, אך מחדש עליהם. סיפר על בקיאותו הגדולה של הרב בלימוד כאחד מענקי הדור, ועל חוש ההומור שלו. הביא מדברי הרב צוקרמן שסיפר שהרב נרי'ה קרא לו להצטרף אליו להקמת הישיבה בשל העובדה שהם היו שני בני הישיבה היחידים בתנועת בני עקיבא. סיים בכך שלאחר פטירתו, הריק שבכפר מתמלא במאות אלפי בני הישיבות שבאו לעולם בזכותם ופזורים ברחבי הארץ כולה.
הרב אברהם ליפשיץ דיבר על החלוקה של הרב סולוביצ'יק בין רב של קדושה לרב של מלכות. לדבריו הרב צוקרמן סחף אחריו נוער שהיה קטן ממנו בשנים רבות. לכאורה היינו מצפים שרב של קדושה, של רגש, יהיה יותר מחובר לנוער. הרב צוקרמן היה רב של מלכות. אדם מסודר מאוד, אדם של שליטה עצמית גדולה, אדם שפועל על פי השכל, אבל במנהיגותו היתה גם קדושה. היה רגש. היתה אהבה.