התחלה: נולד בתמוזתשל"ב. בן למשפחה רבנית ירושלמית שורשית, דור תשיעי בעיר. אבי סבו היה הרב יצחק אריאלי, מגדולי רבני ירושלים. גדל בשכונת גבעת שאול.
הורים: "כל ימיי גדלתי בין החכמים". האב, הרב אביגדור, הוא תלמיד חכם גדול הספון בין ספריו, חוקר תורת הגאונים והראשונים ובקי עצום. האֵם, יונה, עוסקת בצורכי ציבור. "הרבה שכל מסתובב שם". בכור לשני אחיו ואחותו.
עוף חריג: כבר מגיל צעיר התבלט באופיו הנונקונפורמיסטי. "מגיל שש בערך עשיתי למשפחה שלי בעיות. הם התרגלו אליי. אני קצת חריג בנוף, אבל באהבה והומור - הכול מסתדר בסוף".
זיכרונות ילדות: "שכונת גבעת שאול היא מהשכונות שנכנסות לנשמה". פסיפס של עם ישראל: בני היישוב הישן, חילונים, חרדים - ליטאים וחסידים, דתיים לאומיים, אנשי מרכז הרב וגם תשושי נפש שחסו במוסד רוזנבלט הסמוך. "יש בלבי ובמוחי קאדר טיפוסים שיכול לפרנס שלושים שנות כתיבה לפחות".
יזמות עסקית: נרשמו ניסיונות מגיל צעיר. יחד עם חברו יחזקאל פתח דוכן פלאפל בערב פסח בביתן אשפה ריק. "אנשים קנו והיו תורים ארוכים". לפני שהחל בכתיבה ניסה את מזלו גם בתעשייה קלה - למינציה וקפסולציה, "קניתי ביוקר ומכרתי בזול". די מהר הבין שאינו בנוי לזה.
ישיבות: למד בישיבות החרדיות-ליטאיות 'עטרת ישראל' ו'חברון'. "בהתחלה ניבאו לי גדולות, מהר מאוד זה עבר לבינוניות ואז לקטנות. הישיבות נטעו בי את אהבת התורה ואת הבנת הקסם שבלימוד, אבל לא למדתי שם כלום. התבלטתי חברתית והטמעתי בי היטב את רוח הישיבה. אך לא מעבר לכך".
תקשורת: החל בכתיבה עיתונאית בשבועון החרדי 'יום השישי'. "העורך יצחק נחשוני, מי שהמציא בעצם את העיתונות החרדית הבלתי תלויה, נתן לי את ההזדמנות". אז בא גם רדיו קול חי ו'בקהילה'.
ההחלטה: "בשלב מסוים פשוט החלטתי שאני רוצה להשתלב בתקשורת הכללית". הוא החל בכתיבת טור אישי במעריב, וכתב בקביעות במשך כעשור. בהמשך הצטרפו גם גלי צה"ל והטלוויזיה, "בהם אני משתתף במסגרות שונות עד היום".
טור שבועי: מאוד מתגעגע לכתיבה בשבועון החרדי 'בקהילה'. "אלה היו פיליטונים בסגנון שנות השמונים. זה הדבר הכי טוב שעשיתי בתקשורת". כיום כותב טור שבועי במאקו. "כתיבה שבועית היא דבר קשה מאין כמותו, אם הטור צריך להיות טוב. טורים גרועים אין בעיה לכתוב".
אפעס: לפני למעלה מעשור הצטרףלידידיה מאירבכתיבת טור אינטרנט סאטירי. לימים הפך אפעס למדור הסאטירה של עיתון הארץ ובהמשך לידיעות אחרונות. "אני פרשתי בשלב המעבר לעיתונות. זה כבר היה באופי אחר ואני בכלל עבדתי אז במעריב".
ידידיה מאיר: "אחראי לחלק עצום מן הקריירה התקשורתית שלי. הוא גם חברי הטוב ויהודי חכם. אבל למה לדבר, דפדפו עשרה עמודים אחורה ותראו בעצמכם".
ערוץ 10: עם הקמת הערוץ נקרא לשדר פינות פובליציסטיות קבועות בתוך מהדורת החדשות, ובתוך שנתיים החל להגיש את תוכנית הבוקר של הערוץ פעמיים בשבוע לצד לינוי בר גפן וענת גורן. בנוסף לכך החליף את מוטי קירשנבאום לצדו של ירון לונדון. "זה היה כיף אמיתי".
המהפכנים: הנחה תוכנית אירוח דוקומנטרית בת 70 פרקים בשם 'המהפכנים' בערוץ 2. כל פרק דן באישיות יהודית מהפכנית אחרת. "איכות טלויזיונית במיטבה".
המילה האחרונה 1: עם מעברו שלאורי אורבךלכנסת הפך למגיש קבוע בתוכנית בגלי צה"ל לצדה שלעירית לינור. "זה מתנהל כבר כשבע שנים מדי שבוע ומסב לי ולמאזינים הנאה גדולה".
המילה האחרונה 2: התוכנית על מגישיה הקבועים והמחליפים היא לטעמו "זירת השיח המשובחת ביותר בישראל ב‑15 השנים האחרונות".
המחליף: מלא הערכה לשר אורבך. "הוא חברי ומורי והוא, כמובן, הפוליטיקאי החכם והאחראי בישראל". מנגד, אריאלי מבקש מהקוראים להקפיד ולהצביע לאורבך שוב ושוב, "כדי שלא יחזור לי פתאום לגלי צה"ל".
בת זוג רדיופונית: משדר לצדה של עירית לינור. "מסוג האנשים שבאים בעותק בודד. אין עוד עירית בעולם. חכמה ומצחיקה, דעתנית וידענית ובעלת משקל אינטלקטואלי ומוסרי עצום".
קדימה אוכל: שילוב של עבודה עם הנאה. מגיש בערוץ האוכל ובערוץ 10 סדרה בשם 'ארוחת שבת', שבמסגרתה הוא מארח שפים שמבשלים איתו ארוחה לשבת. תוכניות האוכל מיתגו אותו כמוביל תרבותי בנושא הקולינרי.
פסטיבל האוכל הכשר: "מבצע נחמד שיש לי הכבוד להוביל אותו כבר שלוש שנים". הרציונל העומד מאחורי הפסטיבל הוא להוציא לאור את שמן של המסעדות הכשרות והמצוינות. "זה מצליח בגדול. בכל שנה נפתחות עוד ועוד כאלה".
החצי השני: נישואיו השניים. נשוי לנעמי, אשר מנהלת יחד עמו את עסקי ההופעות. "אנחנו ביחד 15 שנים, כן ירבו".
ילדים: אב לשתי בנות ובן מנישואיו הראשונים ובת אחת מנישואיו השניים: יפי, סטודנטית למשפטים ונשואה, אודי, תלמיד ישיבה, נעמה, תלמידת תיכון, ומנוחה, בכיתה ג'. "כל ילדיי חכמים ומצחיקים עד מאוד".
הגדרה עצמית: מכניס את עצמו לקטגוריה "לא שייך". "לא מצאתי לי קהילה, אבל מי אמר שצריך? אהבתי נתונה לחרדים והערכתי נתונה לדתיים הלאומיים, וגם החילונים בחורים טובים. וחוכמה בגויים? תאמין".
הבמה: הפכה להיות ביתו השני. "אני שם על הבמה בהופעות, במשחק, בהנחיית אירועים ובהרצאות. יש לי סוודר נשכח כמעט מאחורי כל הקלעים בארץ".
עלילות הדוס בעיר הגדולה: מופע הסטנדאפ של אריאלי, שרץ כבר כמה שנים בהצלחה. "הוא מהווה את עיקר עיסוקי כיום". מופיע בפני כל סוגי הקהלים. "במציאות הישראלית זה הישג גדול שאני בהחלט גאה בו".
ג'קי לוי: חבר ומורה. "מדובר ביהודי גאון, מעיין נובע של כישרון יצירתי ושל ידע". מופיע איתו במסגרות שונות, בעיקר במופע המשותף 'צחוק עשה לנו' ובמופע 'טיש בשלושה' יחד עם משה להב.
יידיש: מזה שנתיים יוצר ומשחק במסגרת תיאטרון היידישפיל. העלה מופע משותף עם דודו פישר, את ההצגה 'שירת חב"ד' ובוקר ראיונות חודשי בשם 'סוגרים שבוע' בבית ציוני אמריקה בתל אביב.
היידשפיל: "קהל היידישפיל הוא איכותי ונאמן והוא הולך ומתרחב כל הזמן". התיאטרון היידי פונה לז'אנר רחב יותר מהיידיש עצמה גם אל ההווי היהודי, ולכן "מביא ים של צעירים ודתיים".
הספר: ספר הביכורים 'רומן בכתובים' בהוצאת כנרת זמורה-ביתן יצא לאור לפני כשלוש שנים. סיפורים קצרים המתרחשים בימינו אך מבוססים על קונספט של סיפורי תנ"ך ידועים.
כפר חב"ד: "סיפור אהבה גדול שלי עם המקום ועם התנועה. אין כמו חב"ד. זה גם משפחה, גם סביבה מעניינת ומסעירה ולעתים, כמו לפני שבועיים, כשהנחיתי את ערב חב"ד השנתי בבנייני האומה בירושלים, גם מקום עבודה מצוין".
שכונת רחביה: מתגורר עם משפחתו בשכונת רחביה. בילדותו רחביה האליטיסטית נראתה כמו פריז. "היום, מתוך רחביה, הגליק הוא לא כזה גדול. למרות שנעים לגור בשכונה יפה ובעיקר מעורבת. יותר לא אגור לעולם, בעז"ה, במקום שכל תושביו נראים אותו הדבר".
דוס מחמד: "זה אני. כבר הרבה שנים ובכיף גדול".
הומור: "דדא ביה כולא ביה, ודלא דא ביה מה ביה". ובתרגום חופשי: מי שיש לו את זה - יש לו הכול, ומי שאין לו את זה - מה יש לו?
שבת חילונית: שואף לשבת משפחתית הכוללת סגירה של כל מקומות הבילוי, תחבורה ציבורית ועוד. "שבת צריכה להיות מוקדשת למשפחה. בשבת מכבים את מכשירי הפלאפון ונהנים יחד. המתנה הטובה ביותר שהאדם הדתי קיבל בשנות האלפיים היא שאין לו סלולרי בשבת".
אם זה לא היה המסלול: "אין לי ספק שבכל גלגול שהוא זה היה משהו דומה. אני עומד על הבמה ומדבר ואנשים יושבים מולי ומאזינים".
ובמגרש הביתי:
על הבוקר: קם בשבע וחצי ולוקח את הבת מנוחה להסעה, חוזר הביתה ולאחר מטלות הבוקר מתחיל את המרוץ ההיסטרי של היום. כוורקהוליק מושלם הוא רץ ומתרוצץ עד לשעות הקטנות של הלילה.
דיסק ברכב: עברי וחסידי לסירוגין. בתקופה האחרונה אלו שירי אלתרמן והדיסק של אברמי רוט. "לא נגמר לי מהבחור הזה כבר הרבה שנים".
שבת: "כשאני כבר בבית ולא מתארח בבתי מלון לצורך עבודתי - השבת שלי היא יפהפייה. מרובת שינה, אורחים, שלווה, תורה ותפילה".
עתים לתורה: "ככה. לא משהו". בשבת שוקע בפרשת השבוע ובהגותה.
אוכל: סוג האוכל המועדף הוא הבשר לסוגיו. "אני חשוף מאוד, דרך הטלוויזיה וענייני המסעדנות שלי, לאוכל גורמה מקצועי, ובכל זאת עוד לא מצאתי אוכל כמו של אשתי נעמי".
אחזקת הבית: "מחליף נורות, מוריד דברים גבוהים, מצחיק, אבל אני הכי גבוה בבית". בענייני הבית בעיקר "משתדל לא להפריע".
מפחיד: הכול מפחיד. "אני חרדתי להפליא. בעיקר מפחד מביורוקרטיה וממערכות גדולות".
דמות מופת: ג'ורג' מסיינפלד והרמב"ם. "בקיצור, אני לא מת על השאלה הזו".
פנאי: בעיקר עובד ללא הפסקה, אך כשסוף סוף יש לו רגע פנוי הוא נהנה לצפות בסדרות משטרה, לקרוא ביוגרפיות ולשחק משחקי טריוויה.
משאלה: "עוד שלג בירושלים, אנא, והפעם עם חשמל בבקשה".
כשתהיה גדול: "אמצה את כישורי הסטנדאפ, כתיבה ספרותית ומחזאות".