מאז תחילת מבצע 'צוק איתן' העניקו כוחות מד"א טיפול ל- 400 נפגעים, מתוכם 283 נפגעי חרדה.
על מנת להפחית את העומס בחדרי המיון השונים, פותחות הרשויות המקומיות בשיתוף פיקוד העורף ומשרד הבריאות את מרכזי הדחק הקהילתיים המאפשרים מתן טיפול מקצועי, מהיר ויעיל בנפגעי חרדה באזורים שונים בארץ.
מרכזים אלה נפתחים על פי החלטת הרשות המקומית, לרוב במקרים בהם ישנה כמות גדולה של נפגעי חרדה.
מרכזי הדחק הקהילתיים (המכונים מנ"ח), מעמידים לרשות הציבור טיפול ותמיכה מצד פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, המסייעים לנפגעים להתמודד עם קשיי הלחימה בעורף.
במד"א מתייחסים לנפגעי חרדה כמי שזקוקים לטיפול מיידי, היות ונפגעי חרדה אשר לא יטופלו מיידית, עלולים לסבול בהמשך מפגיעה נפשית מתמשכת. בזירות בהן נפילת הרקטות גרמה גם לנפגעי גוף, יטופלו נפגעי החרדה במקביל לנפגעי הגוף בעזרת כוחות גדולים של מד"א.
במרבית המקרים, הראשונים להיחשף ולסייע לנפגעי החרדה הם האנשים ששהו בסמוך. לכן במד"א מסבירים מה יש לעשות כאשר נאלצים להעניק טיפול ראשוני בנפגעי החרדה, עד להגעת כוחות מד"א למקום:
1. שוחחו עם נפגע החרדה והקשיבו היטב לפרטי הסיפור. האם ייתכן שנחשף להדף, או שאף נפגע מעוצמת הפיצוץ? חשוב לבצע בדיקה פיזית ראשונית בנפגע החרדה ולהבין אם אינו סובל מכאבים נוספים. פעמים רבות התברר כי מי שנחשד בתחילה 'רק' כנפגע חרדה, סבל למעשה מפגיעה פיזית או החמרה של מחלת רקע קיימת שלא זוהתה במבט ראשון.
2. כיצד תזהו נפגעי חרדה? שימו לב לסימנים ולתסמינים הבאים: חולשה, קוצר נשימה, כאבים בחזה, תחושת נימול, תחושת עילפון, עפעוף עצבני בעיניים, אי-שקט ורעד בידיים. זיהיתם? הזעיקו מיד את כוחות מד"א בטלפון חירום 101 למקום!
3. נסו להרגיע את נפגע החרדה. שוחחו עמו בנועם וברוגע, השקו אותו במעט מים, ונסו לתת לו לאכול משהו קטן, לדוגמא, פרוסת עוגה או עוגייה. חשוב לנסות ולהעסיק את נפגע החרדה בפעולה פשוטה, דוגמת שמירה על חפצים או סידורם במקום. כך תוסט תשומת ליבו של הנפגע מהאירוע שעבר.
4. הקפידו שלא להשאיר לבד נפגע חרדה. תמיד קיים החשש שנפגע חרדה, שאינו מודע לנעשה סביבו יעזוב את זירת האירוע ללא טיפול רפואי הולם.
5. עד להגעת הכוחות מד"א לשטח, הקפידו לרשום את פרטיו של נפגע החרדה. זוהי דרך מצוינת לאפשר לנפגע החרדה להתאושש באמצעות ריענון זכרונו לגבי זהותו, שמו המלא, גילו, הישוב בו הוא מתגורר ומספר הטלפון הנייד שלו. בנוסף, במידה ונפגע החרדה "נעלם" מזירת האירוע ניתן יהיה לאתרו ולהעניק לו את הטיפול הרפואי לו הוא זקוק, בעזרת הפרטים שהעביר.
מנהל אגף הרפואה במד"א, מגן ד"ר רפי סטרוגו, מציין כי "אחד הדברים החשובים ביותר הוא לשלול פגיעות פיזיות או החמרה של מחלה קיימת באדם המזוהה כנפגע חרדה. בהכשרות הצוותים, אנו עוסקים רבות באבחון סימפטומים אצל נפגעי חרדה ומעניקים לצוותים את ההכשרה הנדרשת לטיפול בסיסי בשטח, ולאבחון מעמיק יותר שיאפשר לזהות מצבים קשים הדורשים טיפול מקצועי בהמשך".
מנכ"ל מד"א, רמ"ג אלי בין, מציין כי "כוחות מד"א העניקו טיפול עד כה למאות נפגעי חרדה במהלך ימי 'צוק איתן'. לטיפול הראשוני בנפגעי החרדה יש חשיבות מכרעת, והוא שיאפשר להם לחזור במהירות ובקלות לשגרת חייהם. על כן, אני מבקש מהציבור יתר תשומת לב לנפגעים אלה. זיהיתם אדם הסובל מחרדה? חייגו מיידית למוקד 101 של מד״א, והזעיקו את כוחות מד"א".