אכילה בעמידה באמת משמינה?

כשאוכלים בעמידה הרגליים משמינות

טוב, אולי קשה למצוא מישהו שעוד מאמין בזה, בכל זאת אנחנו דור האינסטנט וכולנו רגילים לאכול מהר ובאיזו תנוחה שלא נִמָּצֵא, אבל בדור של ההורים שלנו, קל וחומר בדור של הסבים שלנו, היו הרבה שאכן חשבו כך.

זה הזמן להרגיע אותם: האוכל מגיע בכל מקרה לקיבה, הוא לא "יורד לרגליים".

אם הרגליים שלכם משמינות, אולי פשוט הגיע הזמן לחשוב על דיאטה. אבל, וזה אבל גדול מאוד, שימו לב לנתונים הבאים: מחקרים הראו שמי שאוכל בעמידה אוכל 45% יותר לעומת מי שאוכל בישיבה. זה האחרון פשוט שבע מהר יותר. אז אולי בכל זאת כדאי לשבת רגע ולסיים את הסנדוויץ'.

אדם ממוצע מנצל רק עשרה אחוזים מהמוח שלו

זהו אחד המיתוסים שהכי כיף להאמין בו. תכל'ס, הוא נותן לנו תקווה – אנחנו יכולים להיות טובים הרבה יותר, חכמים יותר ומוצלחים יותר אם נצליח לנצל יותר מהמוח שלנו. מעשה, אין לטענה הזאת שום קשר עם המציאות. הנוירולוג בארי באיירשטיין מסביר שיש הוכחה לכך שאדם מנצל את כל המוח שלו ולא רק עשירית ממנו והיא שכמעט כל חלק ממוחו שייפגע ישפיע על יכולת תפקודית אחרת.

הוכחה נוספת מציע ג'ון הנלי, גם הוא נוירולוג שמתעסק בחקר המוח: צילומי הדמיה שנעשו למוחות של אנשים במשך עשרים וארבע שעות הראו שהם השתמשו בכל המוח שלהם במהלך פרק הזמן הנבדק. בכל חלק מהיום (שעות השינה והערות) ובפעולות שביצעו, השתמשו הנבדקים בחלקים שונים של המוח.

אם כבר הספקתם להתאכזב, אנחנו מוכנים להרגיע אתכם. האמת היא שאנחנו כן יכולים להגיע להישגים גדולים יותר. אבל כנראה בעיקר בעזרת השתדלות וחריצות ולא באמצעות אפליקציה שתהפוך את המוח שלנו לגמיש ומנוצל יותר.

לאסקימוסים יש מאה מילים שונות למילה שלג

כך או כך, הגיוני שלמי שרואה הרבה שלג יהיו כמה וכמה מילים לתתי הסוגים שלו. אבל בכל זאת, מאה מילים לשלג? לא נשמע לכם קצת מוגזם? שימו לב לנתון הבא: בשנת 1987, ערך האסקימוסולוג (יש דבר כזה!) האמריקני אנתוני וודברי רשימה של מילים הקשורות לשלג משפתם של ה'יופיקים', שגם להם אנחנו קוראים בטעות ובהכללה 'אסקימוסים'. ברשימה נכללו מילים הנוגעות למזג אוויר, תופעות הקשורות לשלג כדוגמת 'מפולת שלגים' ותיאורים לסוגים שונים של שלג (שלג על הקרקע, שלג רך וכן הלאה), והיא מנתה כולה שתים עשרה מילים, פחות או יותר כמו באנגלית.

הטעות התחילה במאמר של אחד בשם בנג'מין לי וורף, שכתב על הנושא בשנות ה-40 והגדיל את מספר המילים במעט, בלי מחקר מעמיק. מאז צוטט המאמר וסולף, והמספר רק גדל וגדל וגדל; במילים אחרות: היה כאן כדור שלג בלתי ניתן לעצירה.

חומת סין הגדולה היא המבנה היחיד מעשה ידי אדם שניתן לראות מהירח

במשך שנים רווחה הטענה שאפשר לראות את החומה הסינית מהירח. היא באמת מדהימה במידותיה: אורכה הוא 6,400 קילומטר, רוחבה מגיע לתשעה מטרים בשיאו, וגובהה לגודל דומה. היא נמצאת בגבולה הצפוני של סין ויש לה היסטוריה ארוכה של מלחמות, שיפוצים ותיירות.

לצערנו, לא באמת אפשר לראותה מהירח. אבל היי – סין גם ככה רחוקה מאוד, אז אם נגיע לשם ונראה את החומה זה כאילו הגענו לירח במובנים מסוימים...

מים מינרלים עדיפים על מי ברז

על פי הסקרים, שני שלישים מהציבור הישראלי לא שותים מהמים מהברז, אלא מים מסוננים או מים מינרלים. המים בברזי קריית שמונה למשל, נשאבים היישר מהמקום שממנו נשאבים המים של המותג המצליח נביעות (מעיין עין-זהב). אבל מה עם שאר הארץ? מה יעשה מי שלא זורמים לו מי עדן בברז שבבית?

שוק המים המינרלים מגלגל על פי ההערכות כ-900 מיליון שקלים בשנה, אך לא ברור שיש לכך הצדקה בכלל. פרופסור אבנר עדין מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית טוען שתקנות האיכות של מי הברז בישראל הן מהמתקדמות בעולם, ודווקא תקנות האיכות של המים המינרלים מפגרות אחריהן. לא נמצאה עדיפות בריאותית לשתיית מים מינרלים או מים מסוננים.

מערכות לסינון מים מסננות לדוגמה אבנית, שנתפסת כמרכיב לא בריא. אך לא היא. במחקרים דווקא נמצא קשר סטטיסטי בין שתיית מים עם אבנית לבין הפחתת מחלות לב וכלי דם.

נכון, יש השותים מים מינרלים בגלל הטעם, ואם זהו הטעם להחלטתכם – אין כל כך סיבה להתווכח. בכל מקרה, לדעת כמעט כולם, שתיית מים מרובה בריאה מאוד ומומלצת, אז שתו הרבה ותהיו לנו בריאים.

המסטיק צריך שבע שנים כדי להתעכל

ד"ר דייוויד מילוב, גסטרולוג, מסביר שאין בטענה הזאת אפילו בדל של אמת. מסטיק מתעכל בקלי קלות במערכת העיכול המתוחכמת והחרוצה שלנו. מה שכן, סיפור שהיה כך היה (אמתי לחלוטין): היֹה היה בארה"ב ילד בן ארבע שנהג במשך תקופה ארוכה לבלוע חמישה עד שבעה מסטיקים ביום. בסופו של דבר נוצרה לילד הזה איזושהי סתימה במערכת העיכול והוא נזקק לטיפול רפואי דחוף. או לאינסטלטור, אני כבר לא זוכר.

תמריץ כספי גורם לעובדים עודף מוטיבציה ויצירתיות

רבותיי, אני חייב להגיד לכם: לא ולא. זה אמנם הדבר הכי הגיוני, לפי מה שהתרגלנו לחשוב: מציעים לעובד בונוס כספי של אלף דולר למשל, אם יצליח להגדיל את התפוקה שלו בעשרים אחוז, ע"י המוטיבציה לקבל את הבונוס שתיווצר אצלו. לכאורה ברור שהמוטיבציה שלו תעלה. מחקרים מוכיחים שהתמריץ הזה פועל רק במקרים מסוימים. כשעובד נדרש לפעולה קלה – הבונוס הכספי עושה את שלו וגורם לעובד לעבוד בחריצות ובהתמדה.

מנגד, כשנדרשת פעולה מורכבת יותר, המצריכה יצירתיות ויכולה חשיבה מעמיקה יותר – הבונוס לא עוזר. להפך. מחקרים שעשה פרופסור דן אריאלי באוניברסיטת MIT הוכיחו שהעמדת תמריצים כספיים לעובדים הנדרשים ליצירתיות פגמה בתהליך החשיבה והפריעה להם להתמקד בבעיות שהם צריכים לפתור, ולמעשה הפכה אותם לעובדים טובים פחות.

הסיבה היא פשוטה יחסית: במקום להתמקד בפתרון הבעיה ולרכז בבעיה את כל יכולתו החשיבתית, עוסק האדם במחשבה: "איך אני משיג יותר כסף?".

אני בכלל לא נגד תמריצים (אפילו הייתי שמח מאוד לקבל כמה), אבל אם אתה מעסיק, או מדריך שמניע את חניכיו לפעולה כלשהי – תחשוב טוב טוב איך ליצור מוטיבציה אצל העובדים שלך בדרכים אחרות.

חלב – מיתוס המיתוסים

המיתוס אומר שמבחינה תזונתית החלב מפתה מאוד: הוא מקור טוב לחלבונים, סידן, ומגוון ויטמינים ומינרלים. אמנם הוויכוח עוד לא הוכרע, אבל גדולי עולם, מגובים במחקרים מפה ועד להודעה חדשה, נאבקים על השאלה הגורלית: האומנם חלב בריא, או שמא הוא אם כל הצרות כולן?

מהצד האחד מביאים מחקרים המוכיחים שצריכת חלב תורמת לגוף הרבה ערכים תזונתיים שהוא זקוק להם (כמפורט לעיל) וכך הוא מפחית סיכוי לסוכרת, סרטן ומחלות לב, מונע טרשת עורקים ועוד.

מנהל התרופות האמריקני והרשות האירופית לבטיחות  המזון ממליצים על צריכה של שלושה מוצרי חלב ביום. כנגדם מביאים הדוגלים בהתנזרות מחלב מחקרים שמראים שצריכת חלב דווקא גורמת לדם סמוי בצואה, לבריחת סידן הגורמת לדלדול בעצם (אוסטאופורוזיס), וכן מגדילה את הסיכויים ללקות בסרטן ובמחלות לב וגם גורמת בקטנה לגזים ולליחה מעצבנת. נטורופת מצוי (נטורופתיה היא ענף ברפואה טבעית הדוגל בריפוי האדם בעזרת תזונה נכונה, פעילות גופנית ועוד) ימליץ לכם להימנע לחלוטין מחלב ומוצריו.

יש אמת בדבר: לפי ההערכות, בין חמישה עשר לשמונה עשר אחוזים באוכלוסייה (בערך אחד משישה אנשים) רגישים ללקטוז – סוכר החלב, אך רבים סובלים מבעיות בעיכול וכלל לא מודעים להן. אתם מוזמנים לשפוט בעצמכם: נסו להימנע מצריכת מוצרי חלב במשך חודש שלם. לאחר מכן שתו כוס חלב. אתם מוזמנים לשלוח לנו במייל את רשמיכם...

כתבה זו התפרסמה במגזין הנוער עולם קטן. רכשו מנוי עכשיו