בשנה שעברה נסעו דורון וזיווה לראשונה בחייהם לבית מלון בפסח. "נסענו לבית מלון בירושלים למשך כל ימי הפסח, והאמת שהיה ממש כיף", מספרת זיווה בשיחה עם 'בשבע'.
ההחלטה נפלה לאחר שהתברר לדורון ולזיווה, המתגוררים בירושלים, כי ארבעת ילדיהם הנשואים לא יהיו איתם בחג. "אתה יודע איך זה. כשאתה צעיר אתה נוסע להורים, שנה לכאן ושנה לכאן, ואז מגיע הרגע שבו אתה רוצה לעשות סדר בעצמך. בהתחלה זה עם ההורים והאחים, ומהר מאוד אתה מוצא את עצמך מארח את הילדים הגדולים והנשואים שלך בחג. זה כיף גדול מאוד, וקשה לתאר את השמחה כשאתה רואה את הילדים והנכדים סביב השולחן", מוסיפה זיווה לספר. "כמו אצלנו, גם אצלם זה התחיל שנה-שנה, אבל אז התברר שגם הילדים שלנו גדלים. בשנה שעברה הגדול הודיע שהוא עושה פסח בבית והצעירה החליטה להיות שנתיים רצוף אצל חמותה בגלל כל מיני חשבונות. מצאנו את עצמנו לראשונה כשאין לנו שום דבר שקושר אותנו דווקא הביתה בליל הסדר, והחלטנו לפתוח את הראש לליל סדר קצת שונה".
בלי לעלות לבוידעם
דורון מציין שההחלטה לצאת לבית מלון לא התקבלה בקלות, ולוותה בהתלבטויות. "לנקות את הבית לפסח ניקינו כמו בכל שנה, אבל אין ספק שכשאתה יודע שלא תהיה בבית בחג ההרגשה היא אחרת. הניקיון הוא דומה אבל לא ממש אותו הדבר. אתה עושה בדיקת חמץ, אבל מדלג לגמרי על כל השלב של אריזת כלי החמץ והורדת כלי הפסח מהבוידעם. הדברים האלה, שכשאתה עושה פסח נראים לך לפעמים כמו טרדה מרגיזה, הופכים במהלך כל כך הרבה שנים של עשיית פסח בבית לחלק מחוויית החג. פתאום אתה מרגיש תחושה אחרת, לא ממש תחושה רגילה של ערב פסח. כבר בשלב ההחלטה חששנו שכך יהיה ובאמת התלבטנו".
מה שהכריע את הכף היה הרצון להקל על זיווה. "הגענו למסקנה שניסיון של פעם אחת לא יגרום נזק", אומרת זיווה, "במקרה הכי גרוע נגלה שאנחנו לא מתחברים לעניין ונלמד לא לחזור על כך פעם נוספת".
החשש של דורון וזיווה לא היה רק מחסרונם של הרגלי הפסח הביתיים. "כשאתה נוסע לעשות סדר במלון, אתה נמצא בלבו של חדר אוכל גדול שבו לא אתה עורך את הסדר", מציין דורון. "כל מיני מנהגים והרגלים שהבאנו במהלך השנים מבית הוריי ומבית הוריה של זיווה, יחד עם תבניות מיוחדות שפיתחנו לעצמנו בבית שלנו לאורך השנים, הולכים קצת לאיבוד במקום כזה. לפעמים אלו דברים קטנים, אבל התחושה היא שונה. אפילו משהו שהוא לחלוטין טריוויאלי כמו האכילה בהסבה, לא עובד בבית המלון כמו בבית".
דורון מדגיש כי עיקר החשש כמובן התמקד בליל הסדר, אולם החששות לא נגמרו שם. "כל מי שעשה פסח בבית מכיר את זה, שהכשרות היא עסק לא קל. אבל האמת היא שכשאתה שולט בעניינים אתה מצד אחד נושא באחריות, אבל מצד שני מסוגל לשלוט בשאלה מה נכנס לפיך. אנחנו מאלו שלא ממש מתארחים בפסח, והתזונה שלנו בחג היא מאוד ביתית. הצורך להפקיד את האחריות על שמירת הכשרות לפסח בידי המשגיח של המלון הוא לא פשוט לאדם כמוני".
אולם למרות כל החששות החוויה הייתה חיובית. "אני לא אחזור על זה בשנתיים-שלוש הקרובות", מציינת זיווה, "אבל בעתיד הלא מאוד רחוק בהחלט כן. זו תחושה משחררת מאוד, והחג עבר עלינו בצורה מאוד כיפית. נחנו הרבה, טיילנו הרבה, והשחרור ממרבית העול הטכני של החג יצר אצלנו תחושת חירות מסוג אחר".
דורון וזיווה לא לבד. מדי שנה אלפי משפחות דתיות חוגגות את ליל הסדר, ולעתים את כל חג הפסח, מחוץ לבית. אצל ישי, תושב בני ברק, מדובר בסוג של אילוץ. "כשהיינו צעירים עשינו את הסדר בבית עם הילדים שלנו, שהיו אז ממש צעירים, ועם אחותי או אחותה של אשתי. סביב השולחן ישבנו 15, לפעמים 18 איש, והיה באמת כיף. ברוך ה' נולדו לנו שבעה ילדים, כולם התחתנו והקימו משפחות, והיום יש לנו יותר מארבעים נכדים וכבר כמה נינים. מה זוג כמונו יכול לרצות בפסח? לעשות את החג עם הילדים, הנכדים והנינים. גם אם לא כולם באים, מדובר ביותר מ‑30 איש, לפעמים יותר מ‑40. בהתחלה ביקשנו טובות משכנים והינדסנו כל פעם את הסלון כך שיצליח להכיל עוד שולחן ועוד כמה כיסאות, עד שזה הפך פשוט לבלתי אפשרי".
בשלב הזה הבינו ישי ואשתו שצריך לשנות את החשיבה. "העסק נהיה צפוף, חיפוש מקומות הלינה כבר היה משימה מעיקה, וגם מבחינת ההכנות עצמן התחלנו להרגיש שזה נהיה קשה. אנחנו לא נעשים צעירים יותר והמשימה לא נעשית קלה יותר. הבנתי שצריך לחסוך סכום כסף במיוחד לצורך כך, ולקחת את כל מי שרוצה לבוא איתנו לבית מלון. החלטנו שעושים פסח פעם בשנתיים, כי לא נעמוד בזה כלכלית כל שנה, ונזמין את כל מי שרוצה לבוא. אני משלם את מרבית הכסף, והילדים הגדולים שכבר התבססו כלכלית עוזרים קצת".
ישי מסביר שמדובר בעסק לא זול, שעלותו מגיעה לעשרות אלפי שקלים. "מבחינתנו העניין הוא ליל הסדר והחג הראשון של פסח. אחר כך ממילא כולם מתפזרים לבתיהם, אבל בהרבה מקומות אי אפשר להזמין פחות משני לילות. מחירי האירוח של קבוצה כה גדולה אף פעם לא זולים, אבל בפסח הכול יותר יקר. בנוסף לכך יש תשלום נפרד על כך שאנחנו עורכים סדר בחדר משלנו, שמבחינתי זה חלק משמעותי מכל העניין. מבחינת המלון זו הוצאה נפרדת, שהוא כמובן גובה עליה כסף בנפרד".
"אמרתי פעם לאשתי שלילות הסדר האלה הם במקום לעשות שיפוץ לבית או להחליף רכב", אומר ישי בחיוך. "זה אמנם עסק לא זול, אבל השמחה לראות את הילדים, הנכדים והנינים עושים סדר ביחד מפצה על ההוצאה הגדולה. כל פעם אחרי שכולם נוסעים, אני אומר לאשתי שלוואי וייתן לנו הקב"ה את היכולת ואת הכוחות לעשות את זה גם בפעם הבאה".
ההרשמה מתחילה בחנוכה
נקודת מבט רחבה יותר על הנושא נותנת דפנה כהן, מנהלת שיווק ובעלים בחברת התיירות 'תור פלוס'. כהן מציינת שלא מדובר בתופעה חדשה, אולם בהחלט מסתמנת עלייה בהיקפים מדי שנה. "גם אנשים שבעבר לא חשבו בכלל בכיוון, מגיעים אלינו. אם בעבר היה מדובר בעיקר על אנשים שנוסעים לכל החג, היום הגמישות גדלה מאוד ויש פרופילים שונים של נוסעים לחג. יש כאלה שכמו פעם מגיעים לכל החג, יש כאלה שמה שמעניין אותם זה ליל הסדר, ולמחרת מוצאי החג הראשון כבר עוזבים. בכל שנה יש כאלה שמגיעים לשביעי של פסח, כשהשנה התופעה מתגברת בגלל שמדובר ביומיים, חג ושבת, שההיערכות אליהם יותר מורכבת. יש כאלה שלוקחים חופשה בחול המועד. אני מכירה זוגות של סבים וסבתות שמארחים בביתם את הילדים והנכדים לליל סדר גדול, ואחר כך מגיעים לבית המלון כדי להעביר את יתר ימי החג במנוחה, בחופש ובבילויים".
לדברי כהן, חלק ניכר מחוויית החג בבתי המלון הוא החוויה החברתית ולא הפתרון הלוגיסטי. "אנשים מגיעים לחג או לחלקו, פוגשים אנשים חדשים, רוכשים להם חברים. הרבה שידוכים, אישיים ועסקיים, יצאו מהבילוי בחג. זאת הסיבה שגם אנחנו מצדנו מספקים מעטפת שהיא הרבה יותר מאשר אירוח בבית מלון - הרצאות, טיולים, מופעים, סדנאות, ערבי שירה ועוד. למעשה נוצרת כאן מעין קהילה קטנה ואנשים מגיעים לפעמים במיוחד בשביל הדברים הללו, ולאו דווקא בגלל שקשה להם לעשות פסח בבית. אצל חלק מהאנשים זו בעצם החופשה השנתית. היכולת שלי כגוף גדול היא לספק את כל השירותים האלה במחירים תחרותיים, בעיקר בגלל הגודל שלנו. אם אני מזמינה אמן להופעה, אני יכולה להזמין אותו לארבעה ערבים, כל ערב הופעה, וכך להוזיל את העלויות שמגולגלות על האורחים".
במקביל למי שחוגג את ליל הסדר במלונות בארץ, יש שחוגגים את הפסח בחו"ל, אם כי המספרים נמוכים בהרבה. כהן מציינת כי 'תור פלוס' מפעילה בפסח 11 מלונות, בהם כל המלון מאוכלס באורחים שהם לקוחות החברה. מתוך 11 המלונות תשעה הם מלונות בישראל ורק שניים הם מלונות בחו"ל.
אם את הניקיונות וההכנות לפסח מתחילים במשפחות החרוצות בט"ו בשבט, ובמרבית המשפחות לא לפני פורים, ההרשמה לפסח בבית המלון מתחילה, כך מתברר, עוד לפני חנוכה. כהן מספרת כי "הרישום המוקדם לחג מתחיל כבר בחודש כסלו, שבועיים לפני חנוכה. אצל חלק מהאנשים מדובר ברצון לקבל מחיר טוב, אבל בהרבה מאוד מקרים מה שמשחק זה הרצון לקבל מענה לכל מיני בקשות כמו חדר נפרד לעריכת הסדר, או בית מלון ספציפי במיקום ספציפי. חלק מהמלונות מתמלאים כבר בשלב הרישום המוקדם. באחד משני המלונות שאנחנו מפעילים בחו"ל כבר חודשיים שאין אפילו חדר אחד פנוי. מצד שני, יש כאלו שנרשמים באיחור ואפילו בימים האלה. לפעמים זו ההחלטה שהתאחרה, לפעמים פאזל משפחתי מורכב שבא על פתרונו רק עכשיו, ולפעמים נסיבות אישיות שלא אפשרו להתפנות לעניין עד הדקה ה‑90, וגם לאלו ישנם פתרונות".
טווחי המחירים, יש לציין, גדולים מאוד, ומחיר עריכת החג הזולה ביותר הוא כמחצית מהמחיר היקר ביותר. פערי המחירים מושפעים כמובן גם מרמת המלון וגם מאופי השירותים הנלווים שהחברה מספקת. כהן מזכירה כי השנה הכול יקר קצת יותר, מאחר ששביעי של פסח צמוד לשבת. "יש כאן לילה נוסף, במקום שבעה לילות - שמונה לילות, זו תוספת של כ‑15 אחוזים. אנחנו מאוד משתדלים לא לעלות יותר מדי במחיר הסופי, אבל זה דבר שבהחלט משפיע".
דרישות מופרזות של האורחים
מארגני הקבוצות הגדולים נעזרים כאמור בשירותיהם של אנשי צוות שמתלווים לכל קבוצה שמגיעה לבית מלון, ומעניקים למתארחים במסגרת הקבוצה שירותים שונים שבית המלון עצמו איננו מספק - חזן, עורך סדר, רב או מרצה אחר, ולעתים קרובות גם צוות בידור לילדים הרבים שמגיעים לבית המלון, וצריכים להעביר שעות ארוכות במקום שאיננו מותאם בהכרח לילדים. רמות השכר של אנשי הצוות הללו אינן גבוהות במיוחד, ופעמים רבות הם משמשים גם בתפקידים נוספים במסגרת הקבוצה. אולם בתמורה הם מקבלים אירוח חינם בבית מלון למשך כל ימי החג, דבר שלא פעם הופך את העסקה למשתלמת.
שמואל שטח ואשתו, תושבי גבעת שמואל, הם דוגמה לזוג ששימש במשך שנים כ"צוות בידור" לחג הפסח בבתי מלון שונים. את הקריירה התחילה משפחת שטח כזוג צעיר, כששמואל הגיע על מנת לשמש כעוזר חזן, ובמהלך השנים הם המשיכו בשורה של מלונות בארץ ובחו"ל. "התפקיד שלנו היה להיות אחראים על כל הפעילות של הילדים. במקביל אתה גם חלק מצוות חברת ההפקה שמארגנת את הקבוצה, כך שאתה מבצע עוד תפקידים. זה יכול להיות סיוע בהושבה של האנשים לשולחנות בחדר האוכל בחג, או להוות כתובת לבקשות שונות ולתלונות של מתארחים לא מרוצים".
המוטיבציה להיכנס לעיסוק הזה הייתה בעיקרה כלכלית. "התחלנו עם זה כזוג צעיר ממש. שנינו היינו אז בתחום החינוך, וזה כידוע לא תחום שעושים בו כסף גדול. השכר שקיבלנו על העבודה לא היה בשמיים, אבל קח בחשבון שיש כאן חיסכון לא קטן. אתה סוגר את הבית לכל חג הפסח, לא צריך לעשות קניות ולא צריך להשתגע בניקיונות. במשך כל החג יש לך גם מקום להיות בו וגם ארוחות. זה בהחלט עסק משתלם". החגיגה הסתיימה כשנולד הילד הרביעי. "העסק הזה מבוסס כמובן על כדאיות כלכלית. ברגע שנולד הילד הרביעי, אי אפשר היה כבר להכניס אותנו בחדר מלון אחד, וממילא זה הפך ללא כדאי מבחינה כלכלית".
שטח מעיד שהוא ואשתו נהנו מהתפקיד, וברוב המקרים גם מהאינטראקציה עם המתארחים. "95 אחוזים מהאנשים הם ציבור מקסים ונהדר, מכיר טובה ומוקיר תודה. אנשים מבינים שפסח זה זמן מורכב מאוד גם לבית המלון ולכל הצוות, ובהחלט מבינים שגם תקלות יכולות לקרות".
עם זאת, כאשר שטח ראה את "סרטון השוקולד" המפורסם, הוא בהחלט נזכר בחלק קטן מהאורחים שפגש באותן שנים בבתי המלון. "אנשים יוצאים לחופש ולא רואים ממטר שום דבר שהוא לא הם. אנשים מאריכים בסדר עד אחת או שתיים בלילה, ולא לוקחים בחשבון את צוות המלצרים שמנסה לרמוז להם שהגיעה העת לסיים. אלו הרי בדיוק אותם המלצרים שיצטרכו לשרת אותם למחרת בבוקר. לפעמים באה משפחה גדולה, חמולה כזאת, לעשות את ליל הסדר במלון. אנשים שילמו 30 אלף שקלים, אז הם מפסיקים להבין שגם מולם עומדים בני אדם. דורשים דרישות בלתי סבירות, צועקים וצורחים ומסרבים להבין שגם למלון יש אילוצים. זו יכולה להיות דרישה להעביר עמדת נטילת ידיים כמה מטרים לכאן או לכאן, או כל בקשה אחרת, כשלא פעם הבעיה היא בעיקר בטון הדיבור".
תופעה נוספת ששטח מזכיר כתופעה בולטת, היא חוסר השליטה על הילדים. "בתי מלון הם בדרך כלל מקום שלא בנוי לכמויות ילדים גדולות. אם תבוא לבית מלון באמצע שבוע או בשבת רגילה תראה הרבה מבוגרים ומעט מאוד ילדים. בפסח מגיעים לבתי המלון המוני ילדים וחלק מההורים פשוט מאבדים שליטה. הילדים רצים, קופצים, משתוללים ולא פעם גם גורמים נזקים של ממש. אני בטוח שלהורים זה גם לא נעים, אבל צריך לעשות יותר מאמץ להשתלט על הילדים".