]]דרך נוף חדשה שנפרצה לאורך רכס שלמון-שורק מביאה אותנו השבוע לטיול בין נוף מרהיב עין של ערוצי הנחלים שורק ורפאים, לבין הרי ירושלים. מרחוק אפשר לצפות בשטחים הפתוחים של מרכז הארץ. במעבה היער מצויים מעיינות שכבה רבים, טראסות חקלאיות מהיפות בארץ, שרידי בוסתנים, גתות, בתי בד וכבשני סיד. בכניסה ליער פיתחה קק"ל ריכוז של חניונים, כולל חניונים ובהם מתקני ספורט ונופש פעיל ואפילו שביל מותאם למוגבלים בתנועה ליד חניון הנופש הפעיל בחורבת סעדים.

נקודת המוצא שלנו היא ב"יד קנדי", אנדרטה, המנציחה את זכרו של ג'ון קנדי, נשיא ארצות הברית לשעבר. האנדרטה ממוקמת בראש הר מבודד המתנשא לגובה 823 מטרים מעל פני הים
והיא עשויה בדמות גזע עץ כרות המסמלת את חייו הגדועים של הנשיא, שהסתיימו ברצח בגיל 46. האולם הגדול מוקף 51 עמודי בטון, המסמלים את 51 המדינות של ארצות הברית. במקום גם שירותים ומים.

מכביש הגישה אל יד קנדי ניסע על פי השילוט, בדרך היורדת לחורבת סעדים (החורבה המאושרת). נחנה את הרכב ברחבת חניה קטנה, השוכנת ליד הסתעפות השביל המוליך לעין חנדק. נצא לסיור רגלי בחורשה( שראשוני פרחי הרקפת והכרכום כבר פורחים בה) ובמעיין שלידו (כחצי שעה עד שעה).
המשך הסיור הרגלי יוביל אותנו (מצפון לדרך העפר המקיפה את הר שלמון), לאחר כ-300 מטרים, לעין סעדים. המעיין נובע מתוך שתי נקבות קצרות, חצובות בסלע.

בעבר נאספו המים אל שתי בריכות אגירה, שעודן קיימות בשטח. משם הובלו המים אל הטרסות החקלאיות, שמתחת למעיין. בטרסות נותרו עצי שקד,( והשקדיות פורחות עתה בכל פינה חודש לפני ט"ו בשבט) זכר לבוסתנים מימים עברו. שלט הכוונה מורה על השביל הקצר המוליך במעלה המדרון אל חניון סעדים, השוכן בחורשת קדושי קהיר. החורשה מוקדשת לזכרם של חברי רשת מודיעין ישראלית שפעלה בקהיר בשנת 1954. פעילות הרשת נחשפה ואחדים מחבריה הוצאו להורג.

מחניון סעדים יוצא שביל טיול ייחודי למוגבלי תנועה המוביל עד לחניון נופש פעיל וחוזר לחניון. אורך המסלול כ- 1 ק"מ. נשוב לרכב וניסע בדרך העפר המקיפה את הר שלמון (סימון שבילים שחור), אל חוות הגיתות. הדרך מגיעה תחילה לצומת בה מוצב לוח מידע עם מפת יער. בצומת נמשיך היישר לפנים ומיד נפנה ימינה בקטע דרך, מתחת לעמוד מתח גבוה (סימון ירוק). הדרך מקיפה את הרכס ממערב וצפון, ועולה לנקודה הגבוהה ביותר ברכס שורק, שם הקימה קק"ל חניון קטן ואינטימי נחנה את הרכב ונעפיל ברגל בשביל מסומן באבני שפה, המוליך לראש הגבעה.

בדרכו עובר השביל בצד שלוש גתות עתיקות (מתקנים לסחיטת ענבים כדי להפיק מהן מיץ, אותו מתסיסים ליין). במיוחד מרשימה הגת השלישית (העליונה). זוהי גת גדולה, בעלת משטח דריכה שממדיו 4.7X5.7 מטרים. סחיטה נוספת של הענבים, לאחר הדריכה הראשונה, התבצעה באמצעות קורת עץ, שהקצה שלה נקבע בשקע מלבני החצוב בדופן המערבית של המשטח. ליד הגת נמצאים שרידי בית בד. נראה כי הגיתות ושאר המתקנים החקלאיים שבמקום היו שייכים לחוות שפעלו במקום.
השביל ממשיך לפסגת ההר. כאן, סמוך לגל אבנים בנוי (רוגם) יש תצפית מרשימה לכל העברים. מסביב פזורים שרידי מבנים, שכפי הנראה היו שייכים לבתי החוות מהתקופות השונות.

השביל הרגלי ממשיך ויורד בחזרה לחניון חוות הגיתות, שם השארנו את הרכב. מכאן ניתן לחזור ליד קנדי ולאזור ירושלים, או לחזור לשפלה בדרך בה הגענו.


איך מגיעים?

הבאים מירושלים יחלפו על פני הר הרצל וכביש הגישה לעין כרם, ויפנו מערבה בפנייה למושבים אורה ועמינדב. יד קנדי שוכנת כ500- מטרים ממערב לכביש הגישה לעמינדב. הבאים מתל אביב יפנו במחלף הראל מערבה (ימינה) מכביש תל אביב ירושלים (כביש מס' 1), יסעו לכיכר הסטף וימשיכו לביה"ח הדסה עין כרם ומשם לכניסה למושב אורה, והמשך כפי שתואר קודם.