]]ורף לא הביאו עימם את הבשורה המיוחלת למילוי מאגרי המים של ישראל. נתוני כמויות הגשמים לא מעודדים וזו בלשו המעטה.עלינו אפוא צפונה למקום בו נוצר הקשר בין ארץ ישראל וירידת הגשמים בחצור הגלילית מקום מושבו של חוני המעגל. תחילה למדרש.
"תנו רבנן: פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים. שלחו לחוני המעגל: התפלל וירדו גשמים! התפלל ולא ירדו גשמים. עג עוגה ועמד בתוכה, כדרך שעשה חבקוק הנביא, שנאמר "על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור" וגו'. אמר לפניו: רבונו של עולם! בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך. התחילו גשמים מנטפין. אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות. כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא להתיר שבועתך.
אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות. ירדו בזעף, עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית. ושיערו חכמים שאין טפה פחותה מלוג.
אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות. כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא לאבד העולם.
אמר לפניו: לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה. ירדו כתיקנן, עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים.
אמרו לו: רבי, כשם שהתפללת שירדו, כך התפלל וילכו להם.
אמר להם: כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה. אף על פי כן, הביאו לי פר הודאה. הביאו לו פר הודאה. סמך שתי ידיו עליו, ואמר לפניו: רבונו של עולם! עמך ישראל שהוצאת ממצרים אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות, כעסת עליהם - אינן יכולין לעמוד, השפעת עליהם טובה - אינן יכולין לעמוד, יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם. מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים, וזרחה החמה, ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות." (תענית דף כג.)
במסעות בנימין כתוב כי חוני המעגל קבור בקדש נפתלי. קברו (המשוער) נמצא בשולי יער בירייה, בשורת העצים הנושקת לחצור הגלילית. סורו לשם. המקום מסודר ולו בשל העובדה שאנו בתקופת אדר והגשמים איך לומר? לא משהו.
הגבינות של צפת
ומכאן לצפת. שוב לצפת? מה יש כבר לחדש בה?שאלו בני המשפחה כשהצעתי לעלות לעיר המקובלים בשלהי החורף. לא השבתי. הצעתי להם לחכות לסוף יום הסיור. יצאנו אל 3 אתרים, בעיר העתיקה , אלו הפחות מתויירים והפחות מוכרים. הכול במתחם אחד. מניחים את הרכב ויוצאים לטעום את צפת מזווית אישית בהחלט. האתר הראשון- סיפורו של מוזיאון המאירי- סיפורו של איש אחד שהוא סיפורה של צפת. השני סיפורו של מאיר המאירי – סיפורה של משפחה שעוסקת בייצור גבינה והשלישי, סיפורם של אמנים ומסעדה כשרה בלב הרובע החדש.
מוזיאון המאירי
תחילה להכרת צפת על כל גווניה. סרנו לבית המאירי .בניין קדום מהמאה ה- ט"ז, משרידיו הקדומים ביותר של הרובע היהודי הספרדי בצפת. האתר שימש בתקופות שונות כמקום מגורים למקובלים, כבית דין רבני ספרדי, ובשלהי המאה ה- 19 כבית הספר העברי הראשון בצפת, מיסודו של הברון רוטשילד. במאורעות תרפ"ט היה הבית על דייריו יעד ראשון לפורענות. בין מאורעות 1939-1936 לבין מלחמת העצמאות שימשו מרתפי הבית מקום סתר לאימונים ולנשק לאנשי המחתרות. הקומות העליונות היו עמדת מגן אל מול הרובע הערבי.
בית המאירי שוקם ושוחזר בין השנים 1985-1958 על ידי יחזקאל המאירי, דור חמישי בצפת שהיה סופר ועיתונאי, אשר חקר ותיעד את תולדות היהודים בצפת. יחזקאל המאירי הלך לעולמו בפברואר 1989, בעודו משלים את מפעל חייו.
האתר בנוי מפלסים וקומות. אולמות וחדרים נחשפו, שוחזרו ונחקר עברם. בקומה התחתונה מקווה טהרה של בור מים בצד דירת מגורים. מעליה שרידי מבנים, שחרבו בשתי רעידות האדמה שפקדו את צפת ב-1759 וב-1837, וביניהם גינת חצר פורחת. בלב הבית שני אולמות גדולים אשר שימשו לפני כמאה וחמישים שנה את בית הדין הרבני ששכן בסמוך.
בימי מלחמת העולם הראשונה היה במקום בית יתומים של העדה הספרדית. בקומה העליונה פעל בית ספר לבנים, שנוסד בסוף המאה ה-19. בתש"ח היוותה קומה זו עמדה קדמית למגיני צפת, אשר השתמשו במרתפי המבנה כמקום אימונים בנשק. במוזיאון תערוכה קבועה בתשעה חדרים ואולמות. עיקרה - אורחות חיי היישוב היהודי בצפת, דמויות טיפוסיות, אמצעי הקיום - תורה ועבודה, כלי-בית ומלאכה, תשמישי קדושה וביטוי לעמידת היישוב במאורעות תרפ"ט, תרצ"ו ומלחמת תש"ח. במוזיאון גם חדר לזכרו של יחזקאל המאירי ובו ביטוי לעשייתו המגוונת. 04-6921939
מחלבת המאירי
במרחק של 100 מטרים מהמוזיאון , הגענו לסוד הגבינה הצפתית, מחלבת המאירי.
המחלבה קיימת כבר למעלה מ-160 שנה ורק ביקור במקום יכול לתאר את יופיו של הבניין הבנוי ארבעה מפלסים'של חדרים מקומרים שזורים באבנים קטנות שנאספו בסמטאות צפת העתיקה.
סודה של הגבינה הצפתית הוא בתהליך ייצורה המאפשר את עמידותה. תהליך זה נשמר ברציפות במשפחת המאירי ועבר מדור לדור בקרב ממשיכי המסורת.
מאיר המאירי דור חמישי בצפת הנקרא על שמו אבי המשפחה מאיר ארזוני, הוא ממשיך המסורת המשפחתית של ייצור "הגבינה הצפתית". בנו, יניב המאירי נטל בימים אלה את שרביט הניהול של המחלבה המשפחתית. יחד, הם מייצרים את הגבינות בתהליך קפדני המתבצע מזה שישה דורות תוך שמירה על רזי היצור כבעבר.
הבן מאמין כי הבסיס לגבינה טובה הוא ייצורה מחלב טרי של כבשים ועיזים הרועות באחו. הגבינה מיוצרת בעיקר ב חודשים אלו חודשי החורף בהם תנובת החלב היא בשיאה.
ייצור הגבינה מתחיל באשמורת הבוקר כאשר החלב שנחלב בשעה מוקדמת יותר מגיע למחלבה. החלב הטרי מוזרם ישירות למיכל נירוסטה ומחומם לטמפרטורה של 70-75 מעלות בהתאם לסוגי הגבינה. תהליך פסטור וקירור החלב הוא איטי ואורך כשעתיים. במחלבות מתועשות תהליך דומה אורך דקות ספורות בלבד.
היום מייצרים במחלבה בעיקר את "הגבינה הצפתית" האורגינלית ואת "גבינת הברנזה" הבולגרית."הגבינה הצפתית" האורגינלית מיוצרת בתהליך שונה. אחרי פסטורו מוזרם החלב שהתקרר למיכל גדול, שם הוא עובר תהליך הגבנה במהלכו משתנה המרקם הנוזלי לגבן.הגבינה נשארת בסלסלות כשלושה ימים עד אשר היא מתגבשת לצורתה העגולה והמוכרת.
טלפונים 04-6921431,052-3721609
רובע אמנים חדש ומסעדה כשרה
נחזור לרחבה בה השארנו את כלי הרכב. אנו נמצאים בלב הרובע הממלוכי שבנייתו החלה במאה ה- 13 בעקבות כיבוש המבצר הצלבני הגדול של צפת ע"י הממלוכים שהגיעו ממצרים.
נכנסנו לקריית האמנים, הגלריות שהן לרוב בתי המגורים של האמנים ובהם משולבות גלריות. מצפים מאתנו לדפוק על הדלת, להיכנס ולהתחבר עם האמנים ולשמוע עליהם ועל יצירותיהם. מומלץ לבקר בכמה גלריות ולהגיע בתום הסיבוב לתערוכה הכללית של האמנים הנמצאת במסגד השוק. במקום קפיטריה,כשרה , "מקסימיליאן" קפה-מסעדה חלבית צמחונית בלב האומנים בחצר עתיקה. האוכל נפלא, הפשטידות עשויות היטב ועוגת הגבינה(אנחנו הרי בצפת) נהדרת. המסעדה בהשגחת רבנות צפת.077-7882887 .
ומה אמרו בסוף הסיור? נסו בעצמכם. לא תתאכזבו. זו צפת , המשלבת, עבר , הווה ועתיד יחדיו.
ואחרי ביקור בגבינות של צפת כשעדיין כוח במותננו סרנו כברת דרך קצרה לראש פינה.
מאסו הבונים… היתה לראש פינה
מאה עשרים ושש שנה מלאו השנה למושבות הברון רוטשילד והחגיגה גדולה.
בכל אחת מאותן נקודות התיישבות ראשונות בארץ יש מה לעשות, יש היכן לטייל ולאכול( גם כשר) ובייחוד להרחיב מעט את הנפש והידע על תחילתו של מפעל ההתיישבות בארץ.
אל תחמיצו את המושבה הציורית והיפה ראש פינה. עכשיו בין קיץ לחורף (לפחות לפי התאריך) כשבחוץ מרגישים את האוויר הצלול כיין, זה הזמן ללכת בשבילי ובדרכי המתיישבים הראשונים בראש פינה, לרדת לנחל (זה הזמן בו תמצאו בו עוד כמה ימים את פרחיה הצהובים של החלמונית) ולקנח באחד מבתי הקפה הכשרים והמסעדות של ראש פינה. מי ממחפש גם מקום ללין במושבה הזו כדאי שילך לאחד הצימרים הרבים המציעים בסביבה תנאים טובים ולא יקרים.
סיפורה של ראש פינה מתחיל עוד בשנת תרל"ח (1878) כאשר קבוצת יהודים צעירים מחליטה לעזוב את צפת ולהקים בה יישוב חקלאי. הצעירים, אשר מאסו בתרבות ה"שנור" החליטו להקים מקום שיתבסס כולו על עבודת האדמה. ח"י אנשים מנתה הקבוצה שבראשה עומד אליעזר רוקח. ליישובם הם קוראים גיא אוני.
חלפו 3 שנים, עוני, רעב וקשיי התאקלמות מותירים את המקום שמם. בשנת 1882 מגיעים למקום קבוצה של "חובבי ציון" מרומניה שבראשה עומד דוד שו"ב. הם משנים את שם המקום לראש פינה לפי הפסוק מתהילים "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה" ואכן היו הם לראש פינה. בכל ישוב בארץ ילמדו את דרך התיישבותם כאות וכמופת.
קצרה היריעה לספר את סיפורה של המושבה. חזיון אור קולי המוקרן בבית הפקידות, (בית ששימש את נציגיו של הברון רוטשילד ואשר היה המרכז האדמיניסטרטיבי והכלכלי של המושבה), מתאר טוב יותר את מפעל ההתיישבות במקום.
סיור במקום, הוא סיור לימים ראשונים. תחילת הסיור באתר השחזור ( טל. 04-6936603). בבית הפקידות ( אחד המבנים הראשונים) מקבלים "צבע" על תולדות ההתיישבות, חזיון אור קולי והסבר מקיף. מבית הפקידות נמשיך רגלית לבית המלון של אלתר שוורץ ומולו בית הכנסת של המושבה ( על כל הבתים שילוט ברור). סיפורו של בית כנסת זה הוא סיפור מיוחד. בצידו האחד של בית הכנסת, בית היולדות של המושבה, (שהיה גם ביתו של רופא המושבה פרופסור גדעון מר) ולמול תיבת החזן- בית העלמין. יודעי דבר אומרים על מיקומו של בית הכנסת "דע מאין באת ולאן אתה הולך". כשניצב החזן את מול בית העלמין בוודאי תהא תפילתו שלמה יותר. סיור בבית העלמין, תוך קריאת שמות הנפטרים הוא שיעור היסטוריה מצוין.
מבית הקברות ממשיכים בשביל העולה מערבה את תוך הואדי לתוככי נחל ראש פינה. מוצאו של הנחל בשכונת יד שרה בצפת ואין צורך להגיע עד לשם. גם הליכה קצרה במסלול טבעתי תגלה לנו את פרחי העונה ואת עצי הבוסתן ושאר פרות הארץ בעונות אחרות.
לפני שהולכים לטעון משהו, משהו לגוף. ברחובה הראשי של ראש פינה, גיא אוני הוצבו פינות הסבר על תולדותיה. עלו ברגל, לאורך הכביש. זה טוב לגוף, לנפש ולידע.
והיכן כדאי לאכול בראש פינה? אז נכון שמבין כ-40 המסעדות בישוב רובם אינן כשרות אך יש כמה:
בבנין אבן ישן טוב הבנוי מאבני הבזלת השחורים שהיו מאבני המקום הוקמה לאחרונה מסעדה קסומה וכשרה בשם "פינת אוכל". הבניין המקורי שימש כבית המכס והיה למעשה נקודת הגבול בין השלטון הבריטי לשלטון הצרפתי. כאן הייתה הנקודה הבריטית שעד היום ממוקמת, מול משטרת ראש פינה. באו שני אנשים חרוצים, אדיר ומיקי , נטלו יוזמה ופתחו במקום מסעדה בטעם אמיתי של בית. כשמגיעים בבוקר מקבלים מנה יפה של שקשוקה על מחבת תוצרת ביתית , הכול ממכמני המקום. טעים וכשר. בצהרים מוגשת כאן ארוחה בשרית מלאה כולל מנה עיקרית וקינוח ב35 ש"ח סך הכול. כשנוסעים לרמת הגולן, או מסיירים בראש פינה היפה אל תחמיצו את המקום הזה. ראשית כי צריך לעודד מי שמסעיד באוכל כשר בינות לעשרות מסעדות שאינן זוכות בתעודת כשרות ושנית בשל יופיו וייחודו של המקום. פינת אוכל – לאכול צהרים כמו בבית. מסעדה ביתית איכותית. טל' 04-6936222.
עוד בסביבה: במרומי הר כנען, ביער ביריה, ציון קברם של אבי"י ורבא.
טיפ: כדי להכיר את כל מגון האפשרויות כנסו תחילה לעמותת התיירות צח"ר, הממוקמת בקניון שבכניסה לראש פינה. 04-6801465 (עמוס). לפרטים אודות לינות וסיורים באזור.
איך מגיעים?
לראש פינה נוסעים בכביש 90 כביש טבריה – קרית שמונה עד לשילוט ראש פינה.
פונים מערבה (שמאלה לבאים מדרום) ונוסעים בכביש המרכזי- רחוב רמת גן כמעט עד הסוף. לפני סופו של הרחוב פונים שמאלה , מחנים במגרש החניה והולכים לבית הפקידות, שם מומלץ להתחיל את הסיור.לקבוצות ובתיאום מראש ישנה אפשרות להדרכה.
לצפת - נוסעים עד עיר העתיקה בתוך צפת. מחנים סמוך למתחם רובע האמנים החדש. משם לפי השילוט לכל האתרים.
"תנו רבנן: פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים. שלחו לחוני המעגל: התפלל וירדו גשמים! התפלל ולא ירדו גשמים. עג עוגה ועמד בתוכה, כדרך שעשה חבקוק הנביא, שנאמר "על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור" וגו'. אמר לפניו: רבונו של עולם! בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך. התחילו גשמים מנטפין. אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות. כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא להתיר שבועתך.
אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות. ירדו בזעף, עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית. ושיערו חכמים שאין טפה פחותה מלוג.
אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות. כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא לאבד העולם.
אמר לפניו: לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה. ירדו כתיקנן, עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים.
אמרו לו: רבי, כשם שהתפללת שירדו, כך התפלל וילכו להם.
אמר להם: כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה. אף על פי כן, הביאו לי פר הודאה. הביאו לו פר הודאה. סמך שתי ידיו עליו, ואמר לפניו: רבונו של עולם! עמך ישראל שהוצאת ממצרים אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות, כעסת עליהם - אינן יכולין לעמוד, השפעת עליהם טובה - אינן יכולין לעמוד, יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם. מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים, וזרחה החמה, ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות." (תענית דף כג.)
במסעות בנימין כתוב כי חוני המעגל קבור בקדש נפתלי. קברו (המשוער) נמצא בשולי יער בירייה, בשורת העצים הנושקת לחצור הגלילית. סורו לשם. המקום מסודר ולו בשל העובדה שאנו בתקופת אדר והגשמים איך לומר? לא משהו.
הגבינות של צפת
ומכאן לצפת. שוב לצפת? מה יש כבר לחדש בה?שאלו בני המשפחה כשהצעתי לעלות לעיר המקובלים בשלהי החורף. לא השבתי. הצעתי להם לחכות לסוף יום הסיור. יצאנו אל 3 אתרים, בעיר העתיקה , אלו הפחות מתויירים והפחות מוכרים. הכול במתחם אחד. מניחים את הרכב ויוצאים לטעום את צפת מזווית אישית בהחלט. האתר הראשון- סיפורו של מוזיאון המאירי- סיפורו של איש אחד שהוא סיפורה של צפת. השני סיפורו של מאיר המאירי – סיפורה של משפחה שעוסקת בייצור גבינה והשלישי, סיפורם של אמנים ומסעדה כשרה בלב הרובע החדש.
מוזיאון המאירי
תחילה להכרת צפת על כל גווניה. סרנו לבית המאירי .בניין קדום מהמאה ה- ט"ז, משרידיו הקדומים ביותר של הרובע היהודי הספרדי בצפת. האתר שימש בתקופות שונות כמקום מגורים למקובלים, כבית דין רבני ספרדי, ובשלהי המאה ה- 19 כבית הספר העברי הראשון בצפת, מיסודו של הברון רוטשילד. במאורעות תרפ"ט היה הבית על דייריו יעד ראשון לפורענות. בין מאורעות 1939-1936 לבין מלחמת העצמאות שימשו מרתפי הבית מקום סתר לאימונים ולנשק לאנשי המחתרות. הקומות העליונות היו עמדת מגן אל מול הרובע הערבי.
בית המאירי שוקם ושוחזר בין השנים 1985-1958 על ידי יחזקאל המאירי, דור חמישי בצפת שהיה סופר ועיתונאי, אשר חקר ותיעד את תולדות היהודים בצפת. יחזקאל המאירי הלך לעולמו בפברואר 1989, בעודו משלים את מפעל חייו.
האתר בנוי מפלסים וקומות. אולמות וחדרים נחשפו, שוחזרו ונחקר עברם. בקומה התחתונה מקווה טהרה של בור מים בצד דירת מגורים. מעליה שרידי מבנים, שחרבו בשתי רעידות האדמה שפקדו את צפת ב-1759 וב-1837, וביניהם גינת חצר פורחת. בלב הבית שני אולמות גדולים אשר שימשו לפני כמאה וחמישים שנה את בית הדין הרבני ששכן בסמוך.
בימי מלחמת העולם הראשונה היה במקום בית יתומים של העדה הספרדית. בקומה העליונה פעל בית ספר לבנים, שנוסד בסוף המאה ה-19. בתש"ח היוותה קומה זו עמדה קדמית למגיני צפת, אשר השתמשו במרתפי המבנה כמקום אימונים בנשק. במוזיאון תערוכה קבועה בתשעה חדרים ואולמות. עיקרה - אורחות חיי היישוב היהודי בצפת, דמויות טיפוסיות, אמצעי הקיום - תורה ועבודה, כלי-בית ומלאכה, תשמישי קדושה וביטוי לעמידת היישוב במאורעות תרפ"ט, תרצ"ו ומלחמת תש"ח. במוזיאון גם חדר לזכרו של יחזקאל המאירי ובו ביטוי לעשייתו המגוונת. 04-6921939
מחלבת המאירי
במרחק של 100 מטרים מהמוזיאון , הגענו לסוד הגבינה הצפתית, מחלבת המאירי.
המחלבה קיימת כבר למעלה מ-160 שנה ורק ביקור במקום יכול לתאר את יופיו של הבניין הבנוי ארבעה מפלסים'של חדרים מקומרים שזורים באבנים קטנות שנאספו בסמטאות צפת העתיקה.
סודה של הגבינה הצפתית הוא בתהליך ייצורה המאפשר את עמידותה. תהליך זה נשמר ברציפות במשפחת המאירי ועבר מדור לדור בקרב ממשיכי המסורת.
מאיר המאירי דור חמישי בצפת הנקרא על שמו אבי המשפחה מאיר ארזוני, הוא ממשיך המסורת המשפחתית של ייצור "הגבינה הצפתית". בנו, יניב המאירי נטל בימים אלה את שרביט הניהול של המחלבה המשפחתית. יחד, הם מייצרים את הגבינות בתהליך קפדני המתבצע מזה שישה דורות תוך שמירה על רזי היצור כבעבר.
הבן מאמין כי הבסיס לגבינה טובה הוא ייצורה מחלב טרי של כבשים ועיזים הרועות באחו. הגבינה מיוצרת בעיקר ב חודשים אלו חודשי החורף בהם תנובת החלב היא בשיאה.
ייצור הגבינה מתחיל באשמורת הבוקר כאשר החלב שנחלב בשעה מוקדמת יותר מגיע למחלבה. החלב הטרי מוזרם ישירות למיכל נירוסטה ומחומם לטמפרטורה של 70-75 מעלות בהתאם לסוגי הגבינה. תהליך פסטור וקירור החלב הוא איטי ואורך כשעתיים. במחלבות מתועשות תהליך דומה אורך דקות ספורות בלבד.
היום מייצרים במחלבה בעיקר את "הגבינה הצפתית" האורגינלית ואת "גבינת הברנזה" הבולגרית."הגבינה הצפתית" האורגינלית מיוצרת בתהליך שונה. אחרי פסטורו מוזרם החלב שהתקרר למיכל גדול, שם הוא עובר תהליך הגבנה במהלכו משתנה המרקם הנוזלי לגבן.הגבינה נשארת בסלסלות כשלושה ימים עד אשר היא מתגבשת לצורתה העגולה והמוכרת.
טלפונים 04-6921431,052-3721609
רובע אמנים חדש ומסעדה כשרה
נחזור לרחבה בה השארנו את כלי הרכב. אנו נמצאים בלב הרובע הממלוכי שבנייתו החלה במאה ה- 13 בעקבות כיבוש המבצר הצלבני הגדול של צפת ע"י הממלוכים שהגיעו ממצרים.
נכנסנו לקריית האמנים, הגלריות שהן לרוב בתי המגורים של האמנים ובהם משולבות גלריות. מצפים מאתנו לדפוק על הדלת, להיכנס ולהתחבר עם האמנים ולשמוע עליהם ועל יצירותיהם. מומלץ לבקר בכמה גלריות ולהגיע בתום הסיבוב לתערוכה הכללית של האמנים הנמצאת במסגד השוק. במקום קפיטריה,כשרה , "מקסימיליאן" קפה-מסעדה חלבית צמחונית בלב האומנים בחצר עתיקה. האוכל נפלא, הפשטידות עשויות היטב ועוגת הגבינה(אנחנו הרי בצפת) נהדרת. המסעדה בהשגחת רבנות צפת.077-7882887 .
ומה אמרו בסוף הסיור? נסו בעצמכם. לא תתאכזבו. זו צפת , המשלבת, עבר , הווה ועתיד יחדיו.
ואחרי ביקור בגבינות של צפת כשעדיין כוח במותננו סרנו כברת דרך קצרה לראש פינה.
מאסו הבונים… היתה לראש פינה
מאה עשרים ושש שנה מלאו השנה למושבות הברון רוטשילד והחגיגה גדולה.
בכל אחת מאותן נקודות התיישבות ראשונות בארץ יש מה לעשות, יש היכן לטייל ולאכול( גם כשר) ובייחוד להרחיב מעט את הנפש והידע על תחילתו של מפעל ההתיישבות בארץ.
אל תחמיצו את המושבה הציורית והיפה ראש פינה. עכשיו בין קיץ לחורף (לפחות לפי התאריך) כשבחוץ מרגישים את האוויר הצלול כיין, זה הזמן ללכת בשבילי ובדרכי המתיישבים הראשונים בראש פינה, לרדת לנחל (זה הזמן בו תמצאו בו עוד כמה ימים את פרחיה הצהובים של החלמונית) ולקנח באחד מבתי הקפה הכשרים והמסעדות של ראש פינה. מי ממחפש גם מקום ללין במושבה הזו כדאי שילך לאחד הצימרים הרבים המציעים בסביבה תנאים טובים ולא יקרים.
סיפורה של ראש פינה מתחיל עוד בשנת תרל"ח (1878) כאשר קבוצת יהודים צעירים מחליטה לעזוב את צפת ולהקים בה יישוב חקלאי. הצעירים, אשר מאסו בתרבות ה"שנור" החליטו להקים מקום שיתבסס כולו על עבודת האדמה. ח"י אנשים מנתה הקבוצה שבראשה עומד אליעזר רוקח. ליישובם הם קוראים גיא אוני.
חלפו 3 שנים, עוני, רעב וקשיי התאקלמות מותירים את המקום שמם. בשנת 1882 מגיעים למקום קבוצה של "חובבי ציון" מרומניה שבראשה עומד דוד שו"ב. הם משנים את שם המקום לראש פינה לפי הפסוק מתהילים "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה" ואכן היו הם לראש פינה. בכל ישוב בארץ ילמדו את דרך התיישבותם כאות וכמופת.
קצרה היריעה לספר את סיפורה של המושבה. חזיון אור קולי המוקרן בבית הפקידות, (בית ששימש את נציגיו של הברון רוטשילד ואשר היה המרכז האדמיניסטרטיבי והכלכלי של המושבה), מתאר טוב יותר את מפעל ההתיישבות במקום.
סיור במקום, הוא סיור לימים ראשונים. תחילת הסיור באתר השחזור ( טל. 04-6936603). בבית הפקידות ( אחד המבנים הראשונים) מקבלים "צבע" על תולדות ההתיישבות, חזיון אור קולי והסבר מקיף. מבית הפקידות נמשיך רגלית לבית המלון של אלתר שוורץ ומולו בית הכנסת של המושבה ( על כל הבתים שילוט ברור). סיפורו של בית כנסת זה הוא סיפור מיוחד. בצידו האחד של בית הכנסת, בית היולדות של המושבה, (שהיה גם ביתו של רופא המושבה פרופסור גדעון מר) ולמול תיבת החזן- בית העלמין. יודעי דבר אומרים על מיקומו של בית הכנסת "דע מאין באת ולאן אתה הולך". כשניצב החזן את מול בית העלמין בוודאי תהא תפילתו שלמה יותר. סיור בבית העלמין, תוך קריאת שמות הנפטרים הוא שיעור היסטוריה מצוין.
מבית הקברות ממשיכים בשביל העולה מערבה את תוך הואדי לתוככי נחל ראש פינה. מוצאו של הנחל בשכונת יד שרה בצפת ואין צורך להגיע עד לשם. גם הליכה קצרה במסלול טבעתי תגלה לנו את פרחי העונה ואת עצי הבוסתן ושאר פרות הארץ בעונות אחרות.
לפני שהולכים לטעון משהו, משהו לגוף. ברחובה הראשי של ראש פינה, גיא אוני הוצבו פינות הסבר על תולדותיה. עלו ברגל, לאורך הכביש. זה טוב לגוף, לנפש ולידע.
והיכן כדאי לאכול בראש פינה? אז נכון שמבין כ-40 המסעדות בישוב רובם אינן כשרות אך יש כמה:
בבנין אבן ישן טוב הבנוי מאבני הבזלת השחורים שהיו מאבני המקום הוקמה לאחרונה מסעדה קסומה וכשרה בשם "פינת אוכל". הבניין המקורי שימש כבית המכס והיה למעשה נקודת הגבול בין השלטון הבריטי לשלטון הצרפתי. כאן הייתה הנקודה הבריטית שעד היום ממוקמת, מול משטרת ראש פינה. באו שני אנשים חרוצים, אדיר ומיקי , נטלו יוזמה ופתחו במקום מסעדה בטעם אמיתי של בית. כשמגיעים בבוקר מקבלים מנה יפה של שקשוקה על מחבת תוצרת ביתית , הכול ממכמני המקום. טעים וכשר. בצהרים מוגשת כאן ארוחה בשרית מלאה כולל מנה עיקרית וקינוח ב35 ש"ח סך הכול. כשנוסעים לרמת הגולן, או מסיירים בראש פינה היפה אל תחמיצו את המקום הזה. ראשית כי צריך לעודד מי שמסעיד באוכל כשר בינות לעשרות מסעדות שאינן זוכות בתעודת כשרות ושנית בשל יופיו וייחודו של המקום. פינת אוכל – לאכול צהרים כמו בבית. מסעדה ביתית איכותית. טל' 04-6936222.
עוד בסביבה: במרומי הר כנען, ביער ביריה, ציון קברם של אבי"י ורבא.
טיפ: כדי להכיר את כל מגון האפשרויות כנסו תחילה לעמותת התיירות צח"ר, הממוקמת בקניון שבכניסה לראש פינה. 04-6801465 (עמוס). לפרטים אודות לינות וסיורים באזור.
איך מגיעים?
לראש פינה נוסעים בכביש 90 כביש טבריה – קרית שמונה עד לשילוט ראש פינה.
פונים מערבה (שמאלה לבאים מדרום) ונוסעים בכביש המרכזי- רחוב רמת גן כמעט עד הסוף. לפני סופו של הרחוב פונים שמאלה , מחנים במגרש החניה והולכים לבית הפקידות, שם מומלץ להתחיל את הסיור.לקבוצות ובתיאום מראש ישנה אפשרות להדרכה.
לצפת - נוסעים עד עיר העתיקה בתוך צפת. מחנים סמוך למתחם רובע האמנים החדש. משם לפי השילוט לכל האתרים.