“וירבעם בן נבט אפרתי מן הצרדה ושם אמו צרועה, אישה אלמנה, וירם יד במלך”- הפעם היחידה ש”הצרדה” מופיעה במקרא, היא בפסוק זה, המתאר תחילת מלכותו של מלך ישראל- ירבעם. אזכור נוסף של אותה צרדה נשתמר גם בשמו של אותו התנא המפורסם “יוסי בן יועזר איש צרדה” אשר היה ראש הסנהדרין במרד החשמונאים. היכן היא אותה צרדה, והאם צרדה של ירבעם בן נבט היא אותה צרדה של יוסי בן יועזר?
בסמוך ליישוב פדואל, מתנשאת חורבה גבוהה בראש הר מצוקי ומחודד, מעל אפיקו התלול של נחל שילה. שם החורבה במפות הוא “חרבת בנת בר”, אולם למרגלות החורבה, נובעת באר מים שופעת אשר שמה הערבי- ביר צרידה, משמר את שמה של צרדה המקראית. ממצא החרסים והמבנים במקום, מעיד שכאן היה יישוב מבוצר היטב, בתקופה הישראלית- תקופת המרד של ירבעם בן נבט. ביצורו של האתר, והיותו בתוך אזור יישוב ישראלי צפוף מתקופת פילוג המלוכה, מתאימים היטב למקום אשר ממנו החל ירבעם להרים את נס המרד במלך שלמה.
הצרדה של יוסי בן יועזר, שכנה ככל הנראה בחורבה הסמוכה לחרבת בנת בר- חורבת בלטה, אשר בה ממצאים רבים מהתקופה ההלניסטית.
יוסי בן יועזר היה המנהיג הרוחני של מרד החשמונאים, והוא נהרג בצליבה על ידי אחיינו, הכהן הגדול אלקימוס, שהיה אף הוא תושב צרדה. במדרשי חז”ל, מתואר דו שיח מרתק בין יוסי בן יועזר, לאחיינו המכונה במדרש אליקום איש צרורות, בסוף הדו שיח, מצליח יוסי בן יועזר, לגעת בנקודה רגישה אצל אלקיימוס, וזה, חוזר בתשובה ברגע אחד, תוך שהוא מקיים בעצמו 4 מיתות בית דין- סקילה שרפה הרג וחנק. שניהם מתים על קידוש השם באותה שנה, כשאומר עליו יוסי בן יועזר “בשעה קלה קדמני זה לגן עדן...”.
מראש המצוק של צרדה, תצפית נפלאה אל עבר כל מישור החוף, הרי גופנא, והפרסה המושלמת של נחל שילה. בעונה זו, בסמוך לפסגה, פורחים עשרות אירוסי ארם נהריים, בצבע סגול בהיר.
רמת קושי - משפחות מיטיבות לכת
אורך המסלול- 4 וחצי שעות, 3 קילומטרים.
נקודת התחלה - ש.ג פדואל
נקודת סיום - כביש נחל שילה בין פדואל לבית אריה.
נחנה את הרכב בש.ג פדואל, ונרד לוואדי שמדרום לנו. במפת סימון שבילים המסלול מופיע בסימון אדום, אך לסימון כמעט ואין ביטוי בשטח. כבר מכאן נבחין במצוק הנישא של צרדה, ואליו פנינו מועדות. מהוואדי נעלה לראש ההר, וממנו נלך כ 200 מטר מזרחה, עד למערה גבוהה ויפה שחוצה את ההר, ועוברת לצד השני של המצוק, מהמערה נלך על שבילי רועים שיובילו אותנו לכביש בית אריה- פדואל, שם נסיים את המסלול
עוד באזור
תרצה והעיר תרצה
עמק נחל תרצה הזורם למרגלות רכס כביר הוא עמק פורה ושופע מים המלווה בצמחייה ירוקת עד המהווה ניגוד לנוף הטרשי והצחיח שמסביב. לנחל תרצה שלשה מקורות מים שופעים. עיינות בידאן, עין פרעה ועין דלבה. מקורות מים המזינים פלג מים במורד הנחל. לאורכו מספר רב של בוסתנים, פרדסים וחלקות ירק, על מדרגות נחל משני עברי האפיק וטחנות קמח שפעלו בעבר בכוח מי הנחל.
במשנה מוזכרים רימוני בדאן אשר גודלו באזור. הכפר בידאן, שבעמק תרצה, משמר שם זה.
רימוני בדאן, נחשבו כרימונים גדולים ומשובחים במיוחד עד כי המשנה מונה אותם עם הדברים הנמכרים כבודדים ולא במשקל מפאת חשיבותם וגודלם.
בתקופה שבה גודלו הרימונים ונכתבה המשנה חיו באזור הכותים- השומרונים. אולם עיון ברשימת בני מנשה בדברי הימים א’ ז’,י”ד מגלה לנו את מקור השם “ותלד מעכה אשת מכיר בן ותקרא שמו פרש ושם אחיו שרש ובניו אולם וקם ובני אולם בדן אלה בני גלעד בן מכיר בן מנשה” בדן הוא מבני מנשה אשר התיישבו כאן בתקופת התנחלות.
לא פלא שנחלה כה יפה ושופעת מים ומבורכת ביבול זכתה בימים קדומים למעמד ממלכתי של ממש.
התל המתנשא מעל עיינות פרעה שמש כבר בתקופה הכנענית כעיר מבוצרת בעלת חומה ושערים.
בתקופת ממלכת ישראל קמה תחת העיר הכנענית בירתה של ממלכת ישראל- תרצה. כאן מלכו מנחם בן הגדי, בעשא וזימרי. כאן מצא המלך זמרי את מותו כאשר שרף את ארמון המלוכה על עצמו בעת מצור של עומרי על העיר. עומרי שתפס את השלטון לאחר זמרי העביר את הממלכה מתרצה לעיר שומרון (סבסטיה).
נראה שהעיר תרצה הייתה יפה ביותר כיוון שהפכה בשירה המקראית למושג המתאר יופי “יפה את רעייתי כתרצה נאווה כירושלים” (שיר השירים ו,ד).מסלול- הר כביר
קושי המסלול- טיול משפחות
אורך המסלול- 300 מטר
עונה מומלצת- כל השנה
כיצד מגיעים- מצומת תפוח נפנה לכיוון אלון מורה – שם בכיכר נפנה ימינה במעלה הכביש עד לרחוב החושן- בו נפנה ימינה, ונמשיך בדרך עפר טובה עד לראש הר כביר.
על המסלול – ממצפה לונץ, שבחלקו הצפוני של ההר- תצפית עוצרת נשימה לבקעת תרצה, העיר המקראית תרצה, עיינות בידאן, בקעת הירדן, צפון השומרון רכסי הגליל העליון והכרמל. בראש ההר- קבר שייח מרשים- “שייח בילאל” אשר בסמוך לו גדלים אלונים עתיקים ומרשימים. המסלול מעגלי, ומסתיים ברכב שהשארנו בחניון.