יצאנו הפעם לסיור מיוחד בבית העלמין העתיק בצפת. לא סתם סיור. עם מנהל בית העלמין הצבאי ומי שחוקר ודורש בעקבות המתים כבר עשרות שנים הרב אליהו בן טובים. ההרגשה היא שאתה הולך בתוך הקודש שאפף את העיר לפני כ- 500 שנה.
מי מכם מכיר את רבי אליעזר אזכרי? כן האיש האדיר הזה שחיבר את ספר חרדים ואת המזמור ידיד נפש.כל אחת מאלפי המצבות העומדות בצפיפות על המדרונות הסלעיים שמדרום לעיר העתיקה של צפת, מספרת פרק קטן בהיסטוריה של העיר ושל תושביה במשך מאות בשנים. רק הליכה בשבילי בית העלמין הצרים וטיפוס במדרגות שבו מאפשרים למבקר לחוות אותו באמת. הכתובות מספרות על חכמים ומקובלים שחיו בעיר, שהבולט ביניהם היה האר"י – רבי יצחק לוריא. טמונים כאן קורבנות רעידות האדמה שפקדו את העיר במאה ה-17 ובמאה ה-18, אבל גם תושבים שחיו בתקופות מאוחרות יותר לא נשכחו.
חלק מיוחד אחד מוקדש לאלה שנתנו את חייהם בעיר הנצורה במלחמת השחרור ובמאבקים שהתחוללו לאחר מכן. במרוצת מאות השנים נעשתה אוכלוסייתה של צפת יותר ויותר מגוונת, והמנהגים השונים הביאו לחלוקת בית העלמין בין ספרדים לאשכנזים. בין המצבות שעל קברי חכמי הקבלה של המאה ה-16, שרבות מהן צבועות כמקובל בצבע תכלת, יש אזורים נפרדים לנשים ולגברים לתפילה, להדלקת נרות ולמתן גמילות חסדים. מלבד האר"י קבורים שם גם המקובל רבי שלמה אלקבץ, מחבר פיוט השבת 'לכה דודי', ורבי יוסף קארו, מחבר ה'שולחן ערוך'.
קברים מקובלים אחרים לעלייה לרגל הם קבריהם של רבי לייבל בעל היסורים, חכמים תלמודיים כמו ר' פנחס בין יאיר וקבריהן של דמויות היסטוריות כמו חנה ושבעת בניה או קברו של הנביא הושע בן בארי.
בית העלמין וקברו של הושע בן בארי נזכרים כבר על ידי נוסעים יהודיים בשנת 1495 ובשנת 1522. מכאן התפתח בית העלמין והתפרש על פני כל המדרון שלמרגלות הרובע היהודי בצפת. הקבורה בבית העלמין העתיק הופסקה בשנות השישים ובמקומו נפתח בית עלמין חדש למרגלות המדרון.
סיור בבית העלמין
תחילת הסיור בבית העלמין הצבאי , ממנו מובילה דרך לקברו של רבי לייב בעל היסורים וציון קברו של הצמח צדק.
בערב שבת רבים מבני חב"ד נוהרים לקברים אלו.השביל מוביל אותנו לחלק של בית הקברות ליד מצבת עולי הגרדום. בדרך נעבור דרך חלקות קבר רבות, כאשר במדרון שמעלינו קבורים קורבנות הרעש של שנת 1837 וקורבנות המגפה והרעב של מלחמת העולם הראשונה. כאשר נגיע לקבר עולי הגרדום נעבור אותו ונמשיך בשביל צפונה ומערבה לעבר קבר צבוע בכחול מעט מתחתינו במדרון. זה קברו של רבי לייבל בעל הייסורים שליד קברו נהוג להתפלל ללידה קלה.
אפשרות שניה היא להתחיל את הסיור במדרגות הנכנסות לבית העלמין מתחת לבית הכנסת האר"י הספרדי (כיום בקצה רחוב האר"י). בתחתית המדרגות נראה משמאל לנו שביל המוביל אל עבר מקווה האר"י. המקווה בנוי על מעיין שעל פי המסורת כאן נהג האר"י לטבול. הכניסה לגברים בלבד.
כך או אחרת ,נמשיך בשביל הנמשך לאורך המדרון, בקו גובה אחיד. השביל מגיע אל רחבת קבר האר"י.
כאן נמצא את קברו של האר"י עצמו. האר"י הגיע לצפת בשנת 1570 (שנת ה'ש"ל) ובמשך שנתיים חי שם עד שבתאריך ה' באב ה'של"ב (שנת 1572) הוא נפטר והוא בן 38. לצדו של האר"י , טמון רבי אליעזר אזכרי. כן האיש האדיר הזה שחיבר את ספר חרדים ואת המזמור ידיד נפש, לידו רבי שלמה אלקבץ ורבי משה קורדוברו. נרד מכאן במדרגות דרומה אל עבר קברו של רבי משה אלשיך הצבוע בכחול בקצה הרחבה. עוד ירידה בשביל לאורך המדרגות תוביל אותנו לקברו של רבי יוסף קארו מחבר 'שולחן ערוך'. מהקבר יורדים במדרגות דרומה אל עבר סדרת מערות חצובות בסלע. כאן נמצא קברו של רבי יעקב בירב, ולידו מערת מים חיים. למטה יותר בשביל, במבנה בתחתית המדרון, נמצא קבר הנביא הושע בן בארי.
במדרון, ממול קברם של חנה ושבעת בניה.
מכאן נוכל לצפות לתחתית הגבעה אל בית העלמין החדש. בקצה בית הקברות כיכר רחבה, כאשר בתוך הכיכר עץ גדול שעליו תלויים בדים ושקיות ניילון. זה קברו של ר' פנחס בן יאיר. קבר זה מקובל להקיף שבע פעמים תוך כדי תפילה.
אנו נעלה מכאן בחזרה לרחבת הקבר של האר"י ונפנה בשביל היוצא מהרחבה צפונה. השביל עובר דרך בית הקברות הצבאי שבו קבורים חללי המצור על עכו במלחמת השחרור ( למי שלא הגיע בדרך זו בתחילה) ומגיע בחזרה לרחוב האר"י.
