עיתון הרש"פ, אל-חיאת אל-ג'דידה, טען שישראל עורכת ניסויים רפואיים, והעריך כי היא "אולי" גם מרעילה את האסירים. כך מדווחים ראשי מכון 'מבט לתקשורת הפלשתינית', איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק.
על פי הדיווח מדובר בשיטת פעולה קבועה ברש"פ, שם מפיצים באופן קבוע עלילות כנגד ישראל על מנת להבאיש את ריחה בעולם. בפרסום שהובא בעיתון הרש"פ נכתב כי "שלטונות הכיבוש מבצעים ניסויים רפואיים על האסירים באמצעות מתן תרופות ואולי רעלים".
ראשי 'מבט' מציינים כי אין זו הפעם הראשונה בה מופצת עלילה שכזו מהנהגת הרש"פ. במכון מזכירים כי ראש הרשות לענייני אסירים באש"ף וחבר המועצה המחוקקת של הרש"פ, עיסא קראקע, חוזר פעמים רבות על עלילה זו. באחת ההזדמנויות, היה זה לאחר שביקר אסיר משוחרר, אמר קראקע כי האסירים החולים "הם קורבנות של פשעים חמורים שמבוצעים נגד האסירים בבתי הכלא, אשר חושפים אותם למחלות קטלניות וכרוניות כתוצאה מניסויים רפואיים סודיים שמתבצעים על גופם, ומהזנחה מכוונת נגדם", מתרגמים אנשי 'מבט' פרסום באל-חיאת אל-ג'דידה מלפני כחודשיים.
ימים אחדים לאחר מכן התבטא קראקע בטלוויזיה הפלשתינית וקבע כי "בתי הכלא הפכו למוקד מגפה, מקור מוות ומקור לזריעת מחלות בגוף העצורים".
בפרסום שהופיע בעיתון הרש"פ, אל-חיאת אל-ג'דידה, לפני כחודש וחצי, נטען כי בבתי הכלא הישראליים ישנה "מערכת... הנקראת 'מוות איטי'" הפועלת נגד האסירים הפלסטינים. העיתון אף ערך השוואה בין היחס הישראלי לאסירים הביטחוניים לבין הניסויים הרפואיים של הרופא הנאצי ד"ר מנגלה, אשר ביצע ניסויים בגופם של אסירים יהודיים במחנה הריכוז אושוויץ.
ב'מבט' מציגים תרגום לדברים שהובאו בעיתון: "[יש] מערכת שלמה שנקראת 'המוות האיטי', בה משתמש הממסד הישראלי נגד האסירים הפלסטיניים מרגע מעצרם ועד לשחרורם... תחנת 'הניסויים' היא אולי אחת התחנות המסוכנות ביותר ב[מערכת] המוות האיטי של אסירים משוחררים, שסובלים ממחלות אותן הם ירשו מהכלא. בכך הסוהרים הישראליים מנסים לחקות את הגרמנים הנאצים, שהיו הראשונים שהשתמשו באסירים כשפני ניסוי, כדי לבדוק את הנשק והתרופות הקטלניות שהם פיתחו. הרופא הגרמני הנאצי, יוזף מנגלה, היה המפורסם מביניהם".
ב'מבט' מוסיפים ומזכירים כי אנשי המכון פרסמו ציטטות מדבריהם של מחבלים ששוחררו ומהם עולה באופן ברור כי אין כל שחר לטענות המדוברות. אחד האסירים אמר לאחר שחרורו כי "לא חסר לאסירים דבר". אסיר משוחרר אחר סיפר כי במהלך יום טיפוסי בכלא, האסירים "מפטפטים ומדברים, אוכלים, שותים, מתלוצצים, ומשחקים", וקרובים שביקרו את בני משפחתם בכלא הבהירו כי הם לא נתקלו בשום בעיות.
עוד מעירים ב'מבט' כי אילו הייתה אמת כלשהי בהאשמות של הרש"פ בעניין ניסויים רפואיים באסירים ביטחוניים, ניתן היה לצפות כי האסירים שבכלא, ואסירים משוחררים, יפנו את תשומת הלב למעשים כאלה ויספרו עליהם. ואולם, כאשר במהלך שביתת רעב של אסירים פלסטינים ב-2011, הם העבירו רשימת דרישות לשינויים בנהלי הכלא, לא היו בין הדברים כל אזכורים לניסויים רפואיים או להתעללויות. כל הדרישות שלהם היו קשורות להתנהלות היומיומית בבתי הכלא, וביניהם דרישות כמו "להחזיר את ערוצי הלוויין[לאסירים]".
ראיה לדברים מציגים ראשי 'מבט' את "רשימת דרישות האסירים השובתים רעב" כפי שפורסמה בימי השביתה. הרשימה כללה את הסעיפים הבאים, כפי שהובאה ביום 3.10.11 בעיתון הרש"פ 'אל-חיאת אל-ג'דידה': ''- להפסיק את מדיניות הבידוד בו נמצאים כ-20 אסירים. - להפסיק את מדיניות החיפוש בעירום. - לאפשר לאסירי עזה ביקורים של בני משפחתם, משום שנאסר עליהם לבקר מאז יוני 2007. - לאפשר לכל בני המשפחה לבקר את האסיר. - לאפשר לאסיר לבקר את אשתו האסירה. - לאפשר לאסירים הערבים להתקשר לבני משפחותיהם ולשלוח סרטוני וידאו למשפחותיהם.
- להחזיר את ערוצי הלוויין. - לשפר את תנאי הביקור של המשפחה: להסיר את [מסך] הזכוכית החוצץ [בין האסיר למבקריו], להתיר שוב הכנסת ילדים בזמן הביקור [כנראה לתא האסיר], ולהפסיק את מדיניות החיפוש המשפיל על בני המשפחה. - לשחרר את האסירים חולי הנפש והאסירים החולים במחלות חשוכות מרפא. - להגיש טיפול לאסירים החולים, ובכלל זאת ביצוע ניתוחים, אספקת ציוד עזר, ואבחון מהיר של מחלות.
- לאפשר לרשימת הרופאים המאושרת להיכנס לכלא בקלות. - להפסיק את מדיניות העונשים הקולקטיביים ואת הטלת הקנסות על האסירים. - לאפשר שוב לימודים, ובכלל זאת [לגשת] למבחני הבגרות, להירשם לאוניברסיטה ולהכניס ספרים. - להפסיק את מדיניות כבילת ידיו ורגליו של האסיר במהלך הפגישה עם המשפחה או עורך הדין. - להפסיק לבצע חיפושים יומיומיים בתאים ולזרוע בהם הרס. - לשנות את התנאים ברכבי הובלת האסירים, ובמיוחד אלו המסיעים חולים. - לשחרר את האסירים העצורים מנהלית. - לאפשר לילדים לחבק את אמותיהם ואבותיהם.
- להסיר את [מסך] הזכוכית שמאחוריו רשת במהלך הביקור. - לשפר את המזון מבחינה כמותית ואיכותית. - לרכז אסירים [בני אותה משפחה] בכלא אחד, כדי להקל על המשפחה בזמן הביקור. - לאפשר לאסירים קרובי משפחה, כמו בעל ואישה, להיות בבתי כלא קרובים כדי להקל את הביקור. - להפסיק את החיפושים המשפילים על בני המשפחה ולאפשר להם לקחת איתם מי שתייה באוטובוסים של הביקורים".