אתיופים
אתיופים צילום: פלאש 90

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת דנה היום (שני) בתוכניות עמותות לחינוך ותעסוקה ליוצאי אתיופיה. יו"ר הועדה, ח"כ הד"ר אברהם נגוסה (הליכוד), הדגיש כי "במגזר השלישי פועלות תכניות ראויות לקידום ושילוב יוצאי אתיופיה במסגרות החינוך והתעסוקה וחשוב להציגן למשרדי הממשלה על מנת להרחיב את שיתוף הפעולה ביניהם".

מנכ"ל הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל, רוני אקלה, ציין כי מטרות הפרויקט הלאומי בו שותפים משרדי האוצר, הקליטה, החינוך והפדרציות היהודיות הוא העצמת הנוער האתיופי וצמצום העבריינות. "הקהילה האתיופית מונה 136 אלף אנשים, מתוכם 18 אלף בני נוער בין הגילאים 13-18. כיום, אנחנו מצליחים להגיע רק לכשליש מהם בגלל העדר תקציבים. מרכזי נוער שאנו מפעילים פועלים אחה"צ ומעניקים פעילויות העשרה המיועדים לשמור את הנוער מחוץ לרחובות ולצמצם את העבריינות".

מיכל אברה סמואל, מנכ"לית עמותת 'פידל' הדגישה גם היא כי "הפעלת מועדוני נוער ופעילויות העשרה וחוגים הם עדים לצמיחה והשתלבות של תלמידים בתוך מסגרות חינוך רגילות כמו תנועות נוער ותוכניות מנהיגות. שיתוף הפעולה עם הממשלה בשנים האחרונות הוא חסר. אני מצפה שהוא יתרחב בעקבות הדיון הציבורי".

דן פוטרמן, מנכ"ל המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך, סיפר על התכנית הייחודית "המודל המשולב", בהיקף של 15 מיליון ש"ח בשנה, רובו מתרומות. התכנית מבוססת בעיקרה על קריאת ספרים ופיתוח הכתיבה, לצד עבודה עם הקהילה. התכנית חתרה לצמצום הפערים בהישגים, צמצום מספר התלמידים הלא-קוראים, הביאה לעלייה בשיעור ההשתתפות של הורים בפעילויות בית-ספריות ועודדה לקיום אורח חיים לימודי בבית הספר ובבית. מנהלת התוכנית, עינת אוריון, הוסיפה כי "בשנת הלימודים הקרובה המרכז מתכנן יתרחב לדרום, שם פוטנציאל רב לפעילות ענפה" והוסיפה כי "בהינתן תמיכה ממשלתית, 7000 תלמידים יוצאי אתיופיה יוכלו להשתלב בתכנית המרכז בשנת תשע"ו".

מנכ"ל ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה, שושנה בן דור, הדגישה כי הצלחת החינוך הוא המפתח לשילוב של הקהילה האתיופית בחברה הישראלית". בדבריה ציינה כי אופייה של הקהילה האתיופית משתנה כל העת, וכי על כל העובד עימה ובתוכה להתאים עצמו לשינוים החלים בה.

מרב אלקן, מנהלת המחלקה לתכניות ופרויקטים ברשת 'אורט' טענה כי תכנית ההעצמה והשילוב שהם מפעילים בקרב האוכלוסייה של יוצאי אתיופיה אינה באה להחליף את בתי הספר אלא לפעול לצדם. "התכנית שלנו כזכיין של הפרויקט הלאומי, עובדת על תחושת הצוותים המקצועיים והתלמידים להגיע להישגים. במישור הלימודי אנו רואים הצלחה, אך יש חשיבות רבה גם לדימוי העצמי, המנהיגות וההעצמה האישית של התלמידים", הוסיפה.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו