פרס מוסקוביץ', הזוכים.
פרס מוסקוביץ', הזוכים.צילום: יח''צ, פלאש 90

מפעל פרס מוסקוביץ' לציונות הכריז על זוכי פרס "עוז ציון" אשר יוענק לשלושה תושבי המדינה שנבחרו על ידי ועדת הפרס.

הזוכים השנה הם הרב בנימין (בני) אלון, קרוליין גליק ויהודה הראל.

ואלה נימוקי הוועדה:

הרב בני אלון

מנהיג ציבור שחזונו ושאר רוחו הייחודיים משפיעים השפעה חשובה על המחנה הלאומי בעשורים האחרונים. הוא חידש וחיזק את ההתיישבות היהודית בחלקים שונים של מזרח ירושלים ואזור קבר רחל, הוביל את גיבוש המחנה הלאומי לכדי כוח פוליטי מאוחד, קידם תוכנית מדינית אלטרנטיבית לתוכנית אוסלו והקים רשת שדולות פרלמנטריות המאגדת חברי פרלמנט אוהדי-ישראל מכל רחבי העולם.

הרב בני אלון הוא בין החלוצים שהבינו עד כמה חידוש ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים הוא קריטי לאיחודה של ירושלים. הוא יזם מענה לאתגר היסטורי זה ע"י הקמת ישיבת "בית אורות" בהר הצופים, כיהן כראש הישיבה, נלחם לסגירת ה'אוריינט האוס' הפלשתיני ועמל  לחדש ולתגבר את הנוכחות היהודית בשכונות מזרח העיר  בדגש על חידוש הישוב היהודי בשכונת שמעון הצדיק, במזרח מוסררה ועוד.

כמו כן, הציב את חזון עטיפת העיר העתיקה בפארקים ירוקים (ביניהם פארק עמק צורים בו מתקיים השנה טקס הענקת פרס זה) לעצירת הבניה הערבית הבלתי חוקית, ודאג, כח"כ וכשר תיירות, להפניית תקציבי ממשלה לפיתוח מזרח ירושלים ולפרויקטים חיוניים ברחבי יהודה ושומרון כמו גם בגליל, במישור החוף ובנגב.

מיום שנבחר לכנסת, פעל הרב בני אלון  להדגשת המשותף והמאחד בין חלקי המחנה הלאומי. הוא בחר להצטרף דווקא למפלגה שחרטה על דגלה את שיתוף הפעולה בין דתיים לחילונים, היה הרוח החיה מאחורי גיבוש שלושת מפלגות "האיחוד הלאומי" המקורית והוביל לאיחוד ההיסטורי בין המפד"ל לאיחוד הלאומי וליצירת התשתית לשיתוף הפעולה, הנמשך עד היום במסגרת "הבית היהודי".

תרומה משמעותית נוספת של בני אלון לציונות הינה פעילותו הדיפלומטית. הרב אלון הגה וקידם תוכנית מדינית להשגת שלום אמת במזה"ת על ידי מימוש האופציה הירדנית ופתרון בעיית הפליטים. הוא היה בין הראשונים שהעמידו אלטרנטיבה מדינית אמיתית וריאלית ולא הסתפקו בהתנגדות גרידא לתוכניות השלום של השמאל.

הרב אלון ניחן בהבנה נדירה של האופן שבו ישראל יכולה וחייבת להסתייע בידידיה בחו"ל. הוא עמד  בראש שדולת הכנסת לקידום יחסי ישראל עם קהילות נוצריות של אוהבי ישראל ברחבי העולם וייסד את ארגון IAF (Israel Allies Foundation)  המאגד חברי פרלמנט ומנהיגים במדינות שונות, לפעילות פוליטית משותפת למען מדינת ישראל. כאשר כיהן כשר התיירות, בתקופת הפיגועים הקשה של האינתיפאדה השנייה, השכיל לפנות אל קהילות  הנוצרים האוונגיליקנים  אשר המשיכו, בזכות מסירותם לארץ הקודש ולתנ"ך, לבקר בישראל, למרות המצב הביטחוני הקשה ששרר באותה העת. מדיניות זו של שר התיירות בני אלון הצילה באותן שנים את ענף התיירות של מדינת ישראל שחווה מצוקה קשה.

לאחר פרישתו מן הממשלה ומן הכנסת מכהן הרב בני אלון כנשיא ה-IAF הפעיל  בקונגרס האמריקני בוושינגטון וב-30 פרלמנטים ברחבי העולם, מוביל הצעות חוק ויוזמות פרלמנטריות למען ישראל ויוזם כינוסים בינלאומיים שנתיים בארץ ובחו"ל.

קרוליין גליק
קרוליין גליקצילום: יח''צ

קרוליין גליק

גליק עלתה לארץ בשנת 1991 מארה"ב, לאחר שסיימה לימודי תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת קולומביה. במהלך לימודי התואר הראשון הנהיגה גליק את הסטודנטים הציוניים בקמפוס, ארגנה הפגנות וסמינרים הסברתיים בעד ישראל.

מיד לאחר עלייתה ארצה התנדבה גליק לשירות בצה"ל, היא שירתה כקצינה במשך חמש וחצי שנים, והשתחררה בדרגת סגן. במהלך שירותה, כקצינה בפרקליטות הצבאית, גליק ערכה והייתה אחת מצוות המחברים של הספר: "ישראל, האינתיפאדה והמשפט הבינלאומי" בשפה האנגלית.

מהפרקליטות גליק עברה למפקדת תיאום פעולות הממשלה ביהודה, שומרון וחבל עזה. בין השנים 1994 ו-1996, בשיא התהליך המדיני עם אש"ף, גליק שירתה כמרכזת המשא ומתן המדיני בלשכת מתאם הפעולות בין השנים 1997-98, לאחר שחרורה, גליק עבדה בלשכת רוה"מ בנימין נתניהו כעוזרת היועץ המדיני של ראש הממשלה.

בשנת 2000 הצטרפה גליק למערכת עיתון מקור ראשון כפרשנית מדינית-ביטחונית וכעורכת מוספים בנושאים אסטרטגיים משך שבע שנים. בשנת 2002, במהלך מבצע חומת מגן, גליק הצטרפה למערכת עיתון הג'רוזלם פוסט כסגנית עורך ובהמשך כעורכת בכירה.

בשנת 2003, גליק ליוותה את הכוחות האמריקנים שפלשו לתוך עיראק, היא דיווחה לעיתונות בארץ ובארה"ב מקו החזית כעיתונאית מצוותת ביחידת חוד של החי"ר האמריקני הראשונה שהשתלטה על העיר בגדד.

בתחילת שנת 2009 גליק הקימה את אתר הסאטירה לאטמה, באמצעות מהדורת החדשות הסאטירית השבועית "מהדורת השבט". לראשונה בתולדות האומה, הגילדות החזקות ביותר בישראל – התקשורת, הבידור, האקדמיה ומערכת המשפט – הפכו למוקדים של ביקורת עניינית, מעמיקה ומבדרת. לאטמה גם הפיקה מערכונים בשפה האנגלית שהשפיעו השפעה אסטרטגית על מעמדה של ישראל בעיתות משבר.

בשנת 2014, גליק פרסמה את ספרה "The Israeli Solution: A One-State Plan for Peace in the Middle East".  הספר מפרט לראשונה לא רק מדוע התורה המדינית של "שתי מדינות" נדונה לכישלון ואיך הקמת מדינה פלשתינית מהווה סכנה קיומית לישראל.

בשנת 2015 גליק חזרה לכתוב עברית כאשר הצטרפה למערכת עיתון מעריב במקביל לכתיבתה בפוסט.

יהודה הראל

אבי ההתיישבות ברמת הגולן אשר הגן ושמר על שלמות הגולן כחלק ממדינת ישראל

הראל נולד בגרמניה להורים חברי גבעת ברנר, שהיו בשליחות "החלוץ" לחילוץ יהודים משלטון הנאצי. במסגרת שירותו בצה"ל היה חבר בגרעין נח"ל של הנוער העובד שהצטרף לקיבוץ מנרה. למד היסטוריה באוניברסיטת תל אביב, לימד אסטרטגיה עסקית במדרשת רופין, והיסטוריה בסמינר הרעיוני של הקיבוץ המאוחד באפעל. הראל היה חבר ב"אחדות העבודה" קרוב ומקורב ליצחק טבנקין. הראל תמך מצעירותו בהשגת שלמות הארץ בדרך של התיישבות בכל חלקי ארץ ישראל.

ביולי 1967 היה ממקימי קיבוץ מרום גולן, הישוב הראשון בשטחים המשוחררים. מאז פעיל בהקמת הישובים גולן, בהקמת ועד ישובי הגולן ובכל המאבקים הפוליטיים והציבוריים נגד ויתור ונסיגה מהגולן. יזם ודחף להחלת החוק הישראלי בגולן.

הראל היה מבין מקימי מפלגת הדרך השלישית, והיה יושב ראש סיעתה בכנסת ה-14. יזם והביא לחקיקת חוק היסוד המחייב משאל עם עם על כל ויתור בגולן ובירושלים.

באמצע שנות השמונים יצא עם משנה סדורה לשינויים מבניים בקיבוצים, וניהול המשק על פי כלכלת השוק, והקים את חברת 'וקטור' שניהלה את השינוי בעשרות קיבוצים. את משנתו העלה על הכתב בספרו "הקיבוץ החדש" שיצא בהוצאת כתר ב-1993.

במשך למעלה מעשור היה יו"ר מכללת אוהלו בקצרין והוא פעיל בה עד היום.

מאז סיום חברותו בכנסת הוא עוסק בתכנון אסטרטגי של יישובי הגולן וקצרין במסגרת המכון לחקר הגולן. היחידה האסטרטגית עסקה, בין השאר, באכלוס הגולן, בפתוח קצרין, בחינוך חדשני, בחקלאות, בהקמת הפקולטה לחקלאות בגליל ועוד.

ב-2010 יצא לאור ספרו "להפריט" המנתח את הסיבות לכישלונן של האידיאולוגיות הגדולות במאה ה-20 ואת השיטה הקולקטיבית של הקיבוץ.

יהודה הראל
יהודה הראלצילום: יח"צ

פרס מוסקוביץ' נוסד על ידי ד"ר ארווינג וצ'רנה מוסקוביץ', כביטוי לתמיכה במגשימי הציונות בחברה הישראלית של היום, הפועלים לטובת צרכי הכלל, וכדי להבטיח את חוסנו של הבית הלאומי היהודי.

בחירת הזוכים בפרסים נעשית על ידי ועדה ציבורית מיוחדת החברים בה: צ'רנה מוסקוביץ'- יו"ר, השר לשעבר, פרופ' משה ארנס, תא"ל (מיל.) אביגדור קהלני, השגריר יורם אטינגר, הרב ידידיה אטלס, הרבנית אסתר יונגרייז, הרב פסח לרנר, הרב דניאל מוסבקוביץ', פרופ' ישראל אומן – יועץ מיוחד לוועדת הפרס והגב' רות ליברמן – מנהלת הפרס.

אל ועדת הפרס הוגשו מאות מועמדויות ולאחר תהליך ארוך נבחרו הזוכים, בהם ראתה את השתקפות מיטב העשייה הציונית, במציאות הישראלית המורכבת כל-כך שבתחומי החברה, החינוך וההתיישבות. כספי הפרס, 100,000 דולר מחולקים בקרב הזוכים ומוענקים בטקס מיוחד שיערך למחרת יום ירושלים, ביום שני ה-6 ליוני, בגן הלאומי עמק צורים שלמרגלות הר הצופים, של רשות הטבע והגנים.