בילוי משפחתי במוזיאון המדע
בילוי משפחתי במוזיאון המדעצילום: יח"צ

האצות נחלקות לשני סוגים עיקריים: מאקרו-אצות, עשבי הים החלקלקים, כמו אלה שעוטפים את הסושי, ומיקרו-אצות, יצורים חד תאיים וחיידקים שיודעים לנצל את השמש לצורך גדילה, ולבצע פוטוסינתזה.

בתהליך מורכב ניתן להפיק מהמיקרו-אצות רכיבים נוגדי חמצון כמו אומגה 3, 4 ו-6, שמאזנים את לחץ הדם, מחזקים את מערכת החיסון ואת העצמות, מונעים דלקות במערכת העיכול וסכרת, משפרים את הראייה ועוזרים להפחתת קמטים.

יש הטוענים אפילו שהאצות עשויות לשמש כמקור אנרגיה חדשני, ולפתור את המחסור העולמי בסוכר ובמזונות נוספים. לא מפליא, אם כך, שחוקרים, ממשלות ותאגידים ברחבי העולם עסוקים בשנים האחרונות במרוץ להשגת אצות הפלא.

הפוטנציאל הענק של המיקרו-אצות ידוע בישראל כבר למעלה מ-20 שנה, וחוות מיוחדות לגידולן קמו ברחבי הארץ. תנאי החום וקרינת השמש הגבוהה של ישראל, בעיקר באזור המדבר, נחשבים ליתרון בתהליך הפקת החומרים מן המיקרו-אצות, המתחיל מזריעתן וגידולן בתנאים מוקפדים, ומסתיים במכירתן כקפסולות, אבקות או קוביות קפואות. תנאי האקלים האידיאליים, בשילוב עם הקדמה הטכנולוגית שמאפיינת את התעשייה הישראלית, הם שהוציאו לישראל את המוניטין העולמי שלה כמעצמת אצות בהתהוות.

דוגמא לאחת המיקרו אצות הגדלות בישראל, באזור אילת, היא הדונליאלה סלינה - אצה חד תאית ממשפחת הירוקיות, שמייצרת כמויות גדולות של בטא קרוטן כאשר היא גדלה בתנאים של קרינת שמש חזקה. בטא קרוטן שמקורו בדונליאלה נחשב טוב יותר מזה של הגזר, ולכן הוא פופולרי בקרב חברות תרופות וקוסמטיקה במוצרים לשיקום עור.

ואיך אפשר בלי הכוכבת החדשה שהשתלטה על חנויות הטבע – הספירולינה, הידועה בשוק כמיקרו-אצה, אך למעשה מדובר בחיידק מהמערכה ציאנובקטריה. מושבה של חיידקי ספירולינה נראים מבעד לעדשת המיקרוסקופ כמו סליל לולייני. העולם המערבי גילה אותה בשנות ה-40 של המאה הקודמת, ורק בשנות ה-70 היא נכנסה לשימוש מסחרי, שהתעצם מאוד בשנים האחרונות.

סוד ההצלחה של הספירולינה, שחוות רבות בארץ עוסקות בגידולה, ושהיקף הצריכה העולמי שלה נע בין 400 ל-600 טונות לשנה, הוא שפרט לנוגדי החמצון, החלבונים המלאים שהיא מכילה תואמים ברמה גבוהה ביותר את הצרכים האנושיים. בנוסף היא מכילה גם חומצות שומן חיוניות, דוגמת אומגה 3 ו-DHA, ויש בה הרבה ויטמינים ומינרלים כמו ברזל, מגנזיום, מנגן, ויטמין C, ויטמין A וכמעט כל ויטמיני B, וכן סידן ופחמימות. כל המרכיבים האלה הופכים אותה למוצר צריכה אידיאלי לצמחונים וטבעונים.

אבל למרות שעות המחקר הרבות שהושקעו בהבנתן, הפוטנציאל של מכרה הזהב החד-תאי של המיקרו-אצות בארץ עדיין רחוק ממימושו. עד היום מוסחרו בישראל רק כחמישה מיני מיקרו-אצות, והסיבה העיקרית לכך היא שהן עדינות מאוד וקשות לאילוף, ושיצירת מערכת גידול ביולוגית מתאימה, שעמידה בפני זיהומים וטפילים, היא עניין מורכב שדורש השקעה מרובה.

גם המאקרו-אצות זוכות לאחרונה לתשומת לב ישראלית. החל באצה האדומית גרצילריה, שמגדלים לצורך הפקת אגר (סוכר המופק מאצות ומשמש כחומר מסמיך) וכלה ב"חסת העתיד", האצה הירוקה אולווה שיתרונותיה ברורים - היא עתירת חלבון, ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים, מה שהופך אותה למוצר מבוקש בעולם המשתוקק למזון בריא. במדינות כמו יפן, סין וקוריאה האצות משמשות מרכיב קבוע בסלט הירקות.

אז האם נוכל להסתמך על האצות כמזון העתיד, או כתרופת פלאים שתביא מזור לכל מחלה? לא ברור. יש מדענים העונים בחיוב על השאלה, בעוד שאחרים שוללים זאת בתוקף. מה שבטוח הוא שמדובר במוצרים עם ערך תזונתי ורפואי גבוה, שבכוחו לשפר את איכות החיים שלנו. ובעידן ההפכפך שאנו חיים בו, גם זה לא מעט.

בתערוכה החדשה "שדות המחר" במוזיאון המדע בירושלים תוכלו לגלות מידע נוסף ומרתק בנושא גידול מיקרו-אצות בישראל. התערוכה, המיועדת לכל המשפחה, מציעה למבקרים חוויה התנסותית ומעשירה במעבדת שדה, מעבדת מזון ומעבדת מידע, וגם מתחמי חוץ למפגש עם גידולי מזון.

ברחבי התערוכה תוכלו לפגוש גם עבודות אמנות חדשניות העוסקות בנושא החקלאות תחת הכותרת: "אגרופוליס – התערבויות אמנותיות בתערוכה מדעית".

התערוכה "שדות המחר" מתקיימת במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים, שדרת המוזיאונים (בגבעת רם).

שעות פתיחת המוזיאון: יולי: ב'-ה': 18:00-10:00, אוגוסט: א'-ה': 19:00-10:00, ימי ו': 14:00-10:00, שבת: 16:00-10:00.

מחירי כרטיס: ילדים עד גיל 5 חינם, ילד מעל גיל 5 / מבוגר: 60 ₪, כרטיס משפחתי (הורים וכל ילדיהם או סבים וכל נכדיהם): 220 ₪.

לבירורים: 02-6544888.
אתר המוזיאון