אילוסטרציה
אילוסטרציהפלאש90

משלחת עבודה מטעם מהמרכז הבינלאומי להגירה וקליטה (CIMI) יצאה אתמול (ראשון) לקייב שבאוקראינה כדי לקדם הבאת עובדים מאוקראינה. זאת במסגרת הסכם בילטראלי שנחתם בין ישראל ואוקראינה ונועד לאפשר את הבאתם של מאות ואלפי עובדי בניין באופן מוסדר לישראל.

הסכם זה מצטרף לשורה של הסכמים בילטראליים בין ישראל למדינות שונות המסדיר בחוק הבאתם של עובדים זרים ללא מתווכים ותוך מניעת סחר בבני אדם.

מנתונים חדשים שנחשפו במפגש של עמותת המרכז הבינלאומי להגירה מתברר כי בישראל עובדים כיום כ-81,500 עובדים זרים חוקיים, מרביתם (48,000 עובדים) בענף הסיעוד, עוד כ-21,000 מועסקים בענף החקלאות וכ-8,200 עובדים בענף הבניין.

יוסי אדלשטיין, ראש מנהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין, מסר כי בישראל כ-148,000 שוהים בלתי חוקיים וביניהם כ-91,000 תיירים שאשרתם פגה, כ-41,477 מבקשי מקלט מרביתם מאריתריאה וסודן ועוד כ-15,280 עובדים זרים לא חוקיים.

אדלשטיין הביא כדוגמא את הגידול שכמעט הוכפל בשנים האחרונות ברישום מסורבי כניסה ממדינות חבר העמים לישראל. גדעון כהן, מנהל היחידה ליציאה מרצון ברשות האוכלוסין, מסר במפגש כי בשלוש השנים האחרונות יצאו מישראל מרצון 15,086 שוהים בלתי חוקיים מתוכם 2679 בשנת 2016, 3381 בשנת 2015 ו-6414 בשנת 2014, רובם המכריע חזרו למדינות המקור ורק 3,500 עברו למדינה שלישית. לדבריו נציגים של מדינת ישראל מפקחים ומבקרים בארצות המוצא ועוקבים אחר החוזרים מרצון.

יו"ר ומייסד העמותה, ארנון מנטבר, מסר כי יש חשיבות רבה לחתימה על הסכמים בילטראליים ומימושם תוך מניעת סחר בבני אדם. מנטבר ציין בדבריו כי הענף בו מועסק מספר העובדים הזרים הרב ביותר הינו ענף הסיעוד, הענף השני בגודלו הינו ענף החקלאות ואחריו ענף הבניין.

הרכב מדינות מוצא ייחודי מאפיין את כל אחד משלושה הענפים המרכזיים בהם מועסקים עובדים זרים: בענף הבניין מוצא מרבית העובדים הינו מסין (3,284 עובדים) וממולדובה (2,099 עובדים), בענף החקלאות רוב העובדים מתאילנד (21,034 עובדים) ובענף הסיעוד קיים פיזור גיאוגרפי של מדינות מוצא, הכולל את הפיליפינים (15,200 עובדים), הודו (9,998 עובדים), מולדובה (7,765 עובדים), סרי לנקה (5,061 עובדים) ונפאל (3052 עובדים).

במרכז להגירה בינלאומית מציינים כי עם התפתחות התופעה של השתלבות עובדים זרים במשק הישראלי חלה התקדמות בנושא ההסדרה של תחום זה תוך ניסיון לשמור על איזון בין צרכי המדינה, צרכי המעסיקים ושמירת זכויותיהם של העובדים הזרים. מבין מנגנוני ההסדרה הקיימים בולטים ההסכמים הבילטראליים שנחתמו זה מכבר בין ישראל ומספר מדינות מקור שהביאו לצמצום בפגיעה בזכויות העובדים הזרים ובהסדרת גיוסם ולהגברת המודעות של העובדים הזרים לזכויותיהם. הסכמים בילטראליים בנוגע לגיוס עובדים זרים נחתמו בין ישראל לתאילנד בשנת 2010, בענף החקלאות ובין ישראל לבין בולגריה (שנת 2011), מולדובה (שנת 2012) ורומניה (שנת 2014) בענף הבניין. לאחרונה נחתם הסכם פיילוט לגיוס עובדים בענף הסיעוד עם נפאל, שיושם בחודשים האחרונים.