הצעת חוק מוסר התשלומים שתשים קץ לתשלומים המאוחרים ומסדירה את מועדי התשלום לספקים בכלל המשק, אושרה היום (שלישי) בוועדת הכלכלה של הכנסת.
הצעת החוק היא יוזמה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה שבאה לתת מענה לאחת הבעיות האקוטיות עמן מתמודדים עסקים קטנים והיא מוסר תשלומים לקוי של מזמין השירות, אשר משלם חודשים רבים אחרי קבלתו.
לפי נתוני הסוכנות, ממוצע ימי אשראי ספקים עומד על 72 יום. עסקים רבים מדווחים על מועדי תשלום ארוכים יותר שמתקרבים ל-90 ואף ל-120 ימים לאחר ביצוע העסקה.
רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים והבינוניים במשרד הכלכלה, אמר כי "מדובר בבשורה דרמטית עבור העסקים הקטנים ואנו מיישרים קו עם הסטנדרטים המקובלים במדינות מפותחות והראויים שיאומצו ויאכפו גם אצלנו. פיגור בתשלום מוביל למצב אבסורדי בו העסקים נותנים אשראי לגופים ציבוריי ולעסקים גדולים, במקום הבנקים, זאת בזמן שהם עצמם סובלים מתנאיי האשראי הנחותים ביותר. יש היום על לברך! הגיע הזמן שמצב זה יוסדר".
עד כה לא היו כללים המסדירים את מועדי התשלום במשק, ורק עסקאות שמבצעת הממשלה היו מוסדרות בהוראת תכ"מ שקובעת פרקי זמן של 24-45 ימי אשראי (בהתאם למועד הגשת החשבונית). למרות זאת, דו"ח של הצוות "לבחינת ייעול תהליכי התשלום לספקים בממשלה" בראשות החשבת הכללית (1.4.2014) מצא כי 67% מהחשבוניות משולמות לאחר המועדים הקבועים בהוראה.
גופים ציבוריים אחרים ובתוכם רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות, אינם נתונים בסד זמנים כלשהו לביצוע התשלום, וקיימת שונות במספר ימי האשראי בפועל בין מוסדות המדינה השונים.
פרקטיקה של דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים החסרים את היכולת הפיננסית להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום. הם נאלצים לשאת בנטל ממוני כבד, ולחפש אחר מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה.
לצד יכולת נמוכה לספוג את ימי האשראי, מגזר העסקים הקטנים מקבל תנאי אשראי בנקאי נחותים ביחס לעסקים גדולים. לפי דוחות הבנקים, נדרשים עסקים קטנים לשלם ריבית של כ-6% על הלוואת שקיבלו, לעומת ריבית של כ-3% שנגבתה מעסקים גדולים. כך יוצא שבמקום שהגופים החזקים (גופים ציבוריים או עסקים גדולים) ייקחו על עצמם את עלויות המימון בתנאים נוחים יחסית, הם מגלגלים את האשראי לאלו שמקבלים אשראי יקר.
בנוסף, בתוך מגזר העסקים הקטנים הולכת ומתרחבת אוכלוסיית עובדי הפרילנס שאופי עבודתם דומה לזה של שכירים, אך תנאי העבודה שלהם (תנאי תשלום, תנאים סוציאליים ועוד) הם כשל עסקים, וגם הם נאלצים לספוג ימי אשראי ארוכים.
עיקרי השינוי בעקבות אישור הצעת החוק - מי משלם ותוך כמה זמן?
- משרדי ממשלה ישלמו שוטף+30 ובעסקאות בניה ותשתיות שוטף+70
- רשויות מקומיות ישלמו שוטף+45 ובעסקאות בניה ותשתיות שוטף+80
- גופים כמו תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות, גופים מתוקצבים מוסדות להשכלה גבוהה, ישלמו שוטף+45 אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג.
- בין עוסקים ישלמו שוטף+45 אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג, ולצד .
במהלך שנתיים מכניסת החוק לתוקף תתבצע בדיקה של השפעות הצעת החוק ובעקבותיה יוכלו שר הכלכלה והתעשייה, שר האוצר וראש הממשלה, בהתייעצות עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לשנות מההסדרים בהצעת החוק.