התופעה המושתקת של גברים עגונים

לצד הצלחת בתי הדין הרבניים לפתור מצוקתן של למעלה מ-200 עגונות נעלמת מעיני הציבור תופעת הגברים העגונים, זו שאין לובי למענה.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ו בסיון תשע"ז

ומה עם הסרבניות? בית דין רבני
ומה עם הסרבניות? בית דין רבני
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הבוקר (שלישי) פרסמה הנהלת בתי הדין הרבניים את סיכום נתוני 2016 בתחומי הגירושין, הגיטין והעגונות בישראל.

בין הפרטים המופיעים בדו"ח גם נתוני ההצלחה של בתי הדין הרבניים לפתור למעלה ממאתיים מקרים של עגונות שבעליהן נמלטו מבלי לתת להן גט, אולם מה קורה בסוגיה השקטה של עגונים? על כך שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם עו"ד עידו דיבון, מומחה בדיני משפחה.

כבר בראשית הדברים מבהיר עו"ד דיבון כי בניגוד למקובל לחשוב עגינות אינה רק נחלת נשים שכן על פי ההלכה "אין מגרשים אישה בעל כורחה ולכן כפי שדרוש רצונו של הגבר דרוש גם רצונה של האישה ולא כופין גירושין על אישה".

לדבריו מדובר ב"תופעה נרחבת והיא לא פחות חמורה מעגינות נשים. באופן רגיל מקובל לחשוב שלאישה עגונה לא ניתן למצוא פתרון כי הגט חייב להיות מרצונו של הגבר ולכן היא נשארת עגונה, ואילו אצל גברים ניתן לקבל היתר נישואין שייתן פתרון, אבל המצב הוא הפוך. בבתי הדין הרבניים יש פתיחות ונכונות לפתור בעיות של עגינות נשים ולגבי גברים הרבה פחות. היתרי נישואין ניתנים במשורה רבה".

מוסיף דיבון ואומר כי "הסטטיסטיקה מלמדת שהמקרים שבהם ננקטות סנקציות לסרבני גט, כולל מאסר וחרמות, הם הרבה יותר נפוצים מהמקרים של היתרי נישואין". על הליך זה של היתרי נישואין שיכולים היו להקל על גברים מעוגנים מספר עו"ד דיבון כי "מדובר בהליך קשה שלוקח שנים רבות. בתי הדין הרבניים מאוד נזהרים מההליך הזה אולי מחשש לביקורת. בשעתו התפאר הרב לאו (אביו של הרב הראשי הנוכחי) בכך שבקדנציה שלו הוא לא חתם על היתר נישואין שמחייב חתימה של הרבנים הראשיים". בנוסף לזאת הוא מספר על מצוקתם של גברים חרדים ודתיים שגם אם הם מקבלים היתר שכזה עדיין הם נחשבים בעיני נשים ממגזריהם כנשואים. גברים שכאלה מצאו את עצמם מעוגנים גם לאחר קבלת היתר שכזה.

עוד מספר עו"ד דיבון על בקשות שהעביר בניסיון להטיל עונשי מאסר וסנקציות לאישה שעיגנה את בעלה, אך בית הדין הרבני נרתע מכך. "הפעלת צו מאסר יש מקרים רבים. כנגד האישה כמעט ולא. זאת למרות שעל פי ההלכה כפיית הבעל לתת גט חמורה יותר".

כשנשאל אם הוא יכול לשים את האצבע על המניע שמוביל לרתיעת בתי הדין הרבנים סבור דיבון כי "זה שילוב של כמה וכמה גורמים. אני מלווה את הדבר עשרות שנים. מדובר בלחץ פמיניסטי, לחץ של ארגוני נשים ועוד. המודעות של עגינות מתקשרת עם נשים כי זו הייתה התופעה מלכתחילה. אני מסכים שכאשר אישה לא מקבלת גט זה מצב חמור יותר מאשר אצל גבר, כי במקרה של שומרי מצוות האישה לא יכולה לקשור קשר עם גבר בעודה נשואה ואצל גבר מתייחסים לזה בסלחנות, אבל כיום בעולם החילוני החשש שאישה תחיה עם גבר אחר קיים כמו אצל גבר".

לטעמו של עו"ד דיבון "ארגוני גברים צריכים לומר את מילתם ודרוש לחץ ציבורי בעניין הזה, להתחיל לתת את הדעת על העניין הזה. יש לנהוג כמו שארגוני הנשים הקימו צעקה בעניין העגונות, והדברים משתנים בבתי הדין הרבניים ואני מברך על ההתקדמות בתחום זה".

על היקפה של התופעה הוא אומר כי הנתונים אינם ידועים לו, אולם הוא אינו יודע אם הייתה פעם כלשהי בה נעשה שימוש בסנקציות כמאסר וכיוצא באלה. ניתן לשער כי לו היה מקרה כזה מתרחש הוא היה מגיע לכותרות. "כשבית הדין הרבני מוציא צו מאסר לבעל סרבן כולם מברכים, אבל לו היו מוציאים פקודת מאסר לאישה על סירוב גט ארגוני הנשים והתקשורת היו עטים על כך כמוצאי שלל רב כהוכחה לאפליית נשים בידי בתי הדין הרבני, טענה שהיא מופרכת לחלוטין שהרי הרבה נשים מעדיפות להתדיין בבתי הדין הרבניים ששם הגישה נוטה אליהן".