מרוויחים יותר
מרוויחים יותרIstock

שכר המורים עלה בצורה משמעותית בעשור האחרון, הרבה מעבר לעלייה בשכר הממוצע במשק, כך עולה מסקירה שמפרסם הבוקר (שני) משרד האוצר.

באוצר מייחסים התפתחות זו במידה רבה לרפורמות "אופק חדש" ו-"עוז לתמורה", אשר הצליחו להביא לעלייה משמעותית בשכר המורים.

יישום רפורמת "עוז לתמורה" (המתייחסת למורי החטיבות העליונות) נמשך גם בשנים שלאחר 2014, כך שסביר שהמגמה הכללית נמשכה גם בשנים 2017-2015.

גם בהשוואה בינלאומית של שכר המורים היחסי – כלומר, היחס בין שכר המורים לבין השכר הממוצע של בעלי השכלה על-תיכונית, ישראל נמצאת בחלק העליון של רשימת המדינות.

ישראל בולטת במיוחד בשכר המורים (היחסי) בבתי הספר היסודיים –כאשר ישראל נמצאת במקום השלישי מתוך 26 מדינות ה-OECD אשר דיווחו נתון בהקשר זה. לעומת זאת, שכר המורים היחסי של מורי החטיבות העליונות בישראל נמצא מעט מתחת לממוצע.

אולם, הנתונים מתייחסים לשנת 2014, כאשר יישום רפורמת "עוז לתמורה" היה רק בתחילת הדרך – כך שמגמת העלייה בשכר מורי החטיבה העליונה בישראל נמשכה גם בשלוש השנים האחרונות; על כן בהחלט ייתכן שניתוח זהה תוך שימוש בנתונים עדכניים יותר היה מעלה שישראל נמצאת מעל לממוצע גם בקרב מורי החטיבה העליונה.

עם זאת, באוצר מדגישים כי הנתונים הללו מתייחסים לשכר הממוצע של כלל המורים, צעירים וותיקים. ואולם, בפועל ישנו הבדל משמעותי ביותר בשכר של שתי הקבוצות. מורים ותיקים בישראל מרוויחים בערך פי 2.5 ממורים חדשים, כאשר אי השוויון בין צעירים לוותיקים בישראל הוא חריג. יתר על כן, נראה שב-15 השנים האחרונות פערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים אף התרחבו במעט.

ניתוח נוסף מעלה שהפערים בין מורים ותיקים למורים צעירים גבוהים במיוחד בקרב מורי בתי הספר היסודיים – כאשר בבתי הספר היסודיים שכר המורים הוותיקים גבוה פי 2.69 משכר מורים מתחילים.

עיקר הפער בשכר בין מורים ותיקים למורים צעירים נובע מהתפתחות השכר בשלבים המאוחרים יותר של הקריירה. ניתוח של התפתחות שכר המורים לאורך הקריירה, מעלה שעיקר פער השכר בין מורים ותיקים למורים צעירים נובע מהעלייה שחלה בשכר המורים בשלבים המאוחרים יותר של הקריירה. כך, בעוד שמורה ביסודי בעל ותק של 10 שנות הוראה מרוויח פי 1.31 ממורה מתחיל, מורה בפסגת סקאלת השכר מרוויח פי 2.05 ממורה בעל ותק של 10 שנות הוראה. העלייה הגדולה בשכר בשלבים המאוחרים יותר של הקריירה היא חריגה בהשוואה בינלאומית.

על המידה בה המצב בישראל חריג ניתן ללמוד גם מהעובדה כי בבתי ספר יסודיים בישראל היחס בין השכר בפסגת סקאלת השכר, לשכר לאחר 10 שנות הוראה, הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה- OECD.

חשוב לציין כי הנתונים לגבי השכר בנקודות שונות בקריירה מתייחסים לשכר הסטטוטורי – כאשר השכר בפועל עשוי להיות שונה (והקשר בין השכר הסטטוטורי לשכר בפועל עשוי להיות שונה ממדינה למדינה). על כן, גם בהקשר זה יש להיזהר מייחוס משמעות יתר לנתונים המספריים המדויקים; עם זאת, המגמה הכללית העולה מהנתונים ברורה.

הסכמי השכר האחרונים שנחתמו מול הסתדרות המורים בחודשים ספטמבר 2016 ומרץ 2017 כללו התייחסות ישירה לסוגיית פערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים, ובמסגרתם נקבעה תוספת דיפרנציאלית שקלית, כאשר ערך התוספת למורים צעירים כמעט כפולה מערך התוספת לעובדים בדרגות הגבוהות. על פי אומדן אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, הסכמים אלו צפויים לצמצם את פערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים בקרב המורים המיוצגים על ידי הסתדרות המורים מכ-270% לכ-245% (כאמור, פערי השכר בין ותיקים לצעירים גבוהים במיוחד בקרב מורי בתי ספר יסודיים). ישנה חשיבות רבה להמשיך במגמה זאת גם בהסכמים עתידיים.

באוצר מזכירים כי בשנת 2007 פרסמה חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי דוח מקיף אשר בחן מהם המאפיינים של מערכות החינוך הטובות בעולם. המסר העיקרי של הדוח היה כי "איכות מערכת החינוך לא יכולה להיות טובה יותר מאיכות המורים שלה", וממצא מרכזי היה כי במערכות החינוך המובילות בעולם, המערכת סלקטיבית בגיוס מורים כך שהם מגיעים מהשליש העליון בכל שנתון מבחינת התפלגות הציונים.

הדוח ציין שעל מנת למשוך מועמדים טובים למערכת החינוך, חשוב במיוחד השכר ההתחלתי, ופחות חשובה מגמת העלייה בשכר על פני הקריירה. החשוב הוא ששכר המורים ההתחלתי יעמוד בשורה אחת עם השכר של בוגרי השכלה גבוהה בתחומים אחרים, ואין צורך שיהיה גבוה מכך.

בישראל חלה בעשור האחרון עלייה משמעותית בשכר המורים הממוצע, בעקבות יישום רפורמות "אופק חדש" ו-"עוז לתמורה", והוא עומד בשורה אחת עם זה המקובל במדינות המפותחות. ואולם, קיומם של פערי שכר גדולים בין מורים ותיקים לצעירים עומד בניגוד ברור להמלצות דוח מקינזי. הסכמי השכר האחרונים מול הסתדרות המורים כללו התייחסות ישירה לסוגיה זו.