מדו"ח זרוע היבשה שעל בסיסו הושלם הדו"ח הצה"לי שהוגש היום, עולה כי מארב המחבלים לחיילי חטיבה 5 של צה"ל במחנה הפליטים ג'נין לא היה מתוכנן. עוד נקבע כי רק 3 מבין ההרוגים באירוע החמור נפגעו במכת האש הראשונה. רוב ההרוגים נפגעו במהלך הניסיון לחלץ את הפצועים.
בדו"ח מצוין כי מפקד הפלוגה שנפגעה בקרב בחר מסיבה לא ברורה ציר התקדמות שונה מזה שסוכם עם מפקד הגדוד. שאלה סתומה זו של בחירת הציר הלא מתוכנן היא אחת השאלות התמוהות שספק אם תהיה להן תשובה אי שם בעתיד.
מהתחקירים עולה שבהתייעצות בין מפקד הגדוד ומפקד הכוח בליל ה- 8 באפריל סוכם כי המפקד ולוחמיו יגיעו בבוקר המחרת לבניין מסוים, שהיה מסומן בבירור בתצלומי האוויר, ויתפסו אותו, לקראת המשך יום הלחימה. על פי התחקיר הגיע המפקד ועמו הלוחמים בשעה 05:45 לפנות בוקר למבנה אחר בציר תנועה אחר מזה שסוכם עם מפקד הגדוד. הדבר נעשה מסיבה שאינה ברורה, כאמור. מאחר והבניין לא נראה למפקד כמתאים להצבת תצפיות ולוחמים לקראת המשך הפעילות, המשיך הכוח בתנועה כדי למצוא בית מתאים יותר. במהלך התנועה הגיע הכוח לחצר ומסביבה בתים, שבצה"ל קיבלה את הכינוי "אמבטיה", בשל נחיתותה הטופוגרפית.
בשלב זה, נפתחה האש ע"י שני מחבלים מחלון הצופה על "האמבטיה". במכת האש הראשונה נהרגו 3 לוחמים ומספר לוחמים נפצעו. מהתחקיר עולה תמונה ולפיה ניסה הכוח לפנות את הפצועים לפני שהשתלט על המבנים בסביבה- ובמיוחד על המבנה ממנו ירו המחבלים. הדבר גרם לנפגעים נוספים. זמן קצר מתחילת האירוע נפגעו כל הלוחמים ששהו בתחילה באמבטיה, כ- 11 במספר.
תוך כדי פעילות פינוי הפצועים הגיעו קצין ועמו שני חיילים לבית השולט על שטח האירוע, כדי לתפוס בו עמדות. שני פיצוצים אירעו בבית, כתוצאה מהם נהרג הקצין ונפצעו שני החיילים שעימו. גופתו של הקצין התגלתה וחולצה זמן קצר אחר כך ועד אז נחשב כנעדר.
בשל הנפגעים הרבים ודלילות מספר הלוחמים הבריאים בשטח, ניצלו המחבלים את המצב והצליחו לגרור מהמקום 3 גופות של חיילים. הם העלו את הגופות לקומה השלישית בבית סמוך.
מקריאת בתחקירים השונים עולה כי נקודת המפנה בקרב התרחשה כאשר לוחם בפלוגה, אילוז, איתר 2 מחבלים המנסים לגרור גופות של עוד שניים מחבריו. אילוז הסתער וחיסל את שני המחבלים. בחילופי האש בהמשך חוסלו עוד 3 מחבלים. עוד לפחות 10 מחבלים נמלטו במהלך הקרב, כאשר הבינו כי לא יוכלו לשהות עוד בשטח, אליו הגיעו כוחות נוספים של צה"ל לתגבורת.
תוך כדי השתלטות הכוח על אזור האירוע נטל על עצמו, בשעה 12 בצהריים, מפקד שייטת הקומנדו הימי, אל"מ ר., את הפיקוד על איתור גופות הלוחמים שנחטפו. צוות של הקומנדו הימי וצוות של יחידת "דובדבן" איתרו, כאמור, את הגופות בבית הסמוך, ולידן גופה מרוטשת של מחבל, שנהרג כאשר מטען חבלה שנשא עליו התפוצץ, מסיבה שאינה ידועה.
עוד עובדה שנחשפת בתחקירים היא כי מפקד גדוד 51 של "גולני", סא"ל אופק בוכריס, הזהיר ב- 8 בחודש בלילה את מפקד גדוד החי"ר שאיבד את חייליו בקרב מפני מארב זהה לזה שאכן ארע, לאחר שלוחמי הגדוד שלו נתקלו במחבלים באירועים דומים. ייתכן כי בפגישה שתוכננה לשעה 2 בלילה בין מפקד הגדוד לבין מפקדים בגדוד, ובהם מפקד הכוח שנכנס למארב, היה הדבר מלובן. בפועל ביטל מפקד הגדוד את המפגש, בשל לחץ זמנים. 4 שעות אחר כך נכנס הכוח בדיוק לאותו מארב מפניו הזהיר בוכריס.
מהתחקירים עולה עוד כי הפלוגה גויסה בצו 8 ב- 1 באפריל והגיעה בלילה שבין ה- 2 וה- 3 בחודש למחנה הפליטים, דרך מחסום סאלם, לאחר אימון מזורז. יש לציין כי כבר בגיוס היה ברור שציוד הלחימה שחולק ללוחמים בגיוס בימ"ח היה מיושן ולא מתאים ללחימה. לחלק גדול מהלוחמים לא היו אפודים מגן קרמיים. בהמשך התלוננו לוחמים רבים על רובי ה-M16 הארוכים, שלא מתאימים ללחימה בשטח בנוי וצפוף, כמו מחנה הפליטים ג'נין.
מהתחקירים עולות מספר סוגיות הנוגעות לאירוע וללחימה בשטחים בפרט. הבעיה הראשונה היא השליטה, הכוון וההזדהות בשטח צפוף מאוד במבנים שאיש מהלוחמים והמפקדים אינו מכיר את מיקומם המדוייק. כדי לצמצם את הבעיה חילק צה"ל למפקדים בשטח צילומי אוויר של מחנה הפליטים, בו קיבל כל בית מספר. ואולם, תצלומי האוויר לא היו מעודכנים לתאריך הפעולה, דבר קריטי במיוחד בנוגע למחנה פליטים, שפניו משתנים חדשות לבקרים.
בעיה נוספת קשורה במה שמכונה בתחקיר "טכניקה בסיסית" בלחימה ברמת המחלקות והפלוגות. מדובר למעשה במיומנות הלוחמים, דבר שאמור לקבל תשובה באימון לקראת הקרב. אין ספק כי לא היה די באימון בן היממה שעברה החטיבה, לפני שנעה למחנה הפליטים בג'נין. לבד מכך האימון לא נתן תשובה טובה ללחימה בשטח בנוי.
בעיה נוספת היא פינוי הפצועים בשטח צפוף ורווי אש. מהתחקיר עולה כי ייתכן שהיה ניתן להציל שלושה מההרוגים לו פונו מהר יותר אחורה. בצה"ל יש מי שמבקשים לבחון מחדש את כל סוגיית הפינוי הפצועים ביחידות הלוחמות, כדי לתת תשובה לנושא.
בדיווחו על הדו"ח שיועבר היום למשפחות השכולות מציג כתב עתי"ם עובדות ומספרים הקשורים לקרב במחנה הפליטים בג'נין:
- הקרב התרחש בבוקר היום השמיני ללחימה במחנה הפליטים וביום השישי של לחימת הפלוגה במקום.
- מארב המחבלים, שלא היה מתוכנן, לא כלל מטעני חבלה, זאת בניגוד לפרסומים בתקשורת. קצין צה"ל נהרג מפיצוץ מטען בבית סמוך למקום האירוע בעת הקרב.
- שטח מחנה הפליטים ג'נין: 450 דונם (750 על 600 מטרים).
- במהלך כל הקרב במחנה הפליטים בג'נין נהרגו 23 חיילי צה"ל ו- 52 נפצעו.
- באירוע המארב השתתפו בתחילה 2 עד 4 מחבלים ובהמשך בין 12 ל- 20 מחבלים.
- במהלך כל ימי הקרב במחנה הפליטים נהרגו 48 מחבלים ו- 5 מתושבי מחנה הפליטים. ועדת הבדיקה של האו"ם, שבחנה את האירועים, אימצה את נתוני צה"ל בנושא.
- בשיא הלחימה במחנה פעלו בו 21 פלוגות: מחטיבת המילואים 5, גדוד 51 של "גולני", גדוד 932 של הנח"ל, סיירת חטיבת הנח"ל, יחידת "דובדבן" והקומנדו הימי.
- בכל רגע נתון במהלכו של קרב שהו באוויר 2 מסוקי תקיפה, לסיוע.
- בשיא הלחימה פעלו במחנה הפליטים 14 דחפורי ענק ממוגנים של צה"ל.
- במחנה פעלה כל יחידת הכלבנים של צה"ל, לסיוע באיתור מטעני חבלה.
בדו"ח מצוין כי מפקד הפלוגה שנפגעה בקרב בחר מסיבה לא ברורה ציר התקדמות שונה מזה שסוכם עם מפקד הגדוד. שאלה סתומה זו של בחירת הציר הלא מתוכנן היא אחת השאלות התמוהות שספק אם תהיה להן תשובה אי שם בעתיד.
מהתחקירים עולה שבהתייעצות בין מפקד הגדוד ומפקד הכוח בליל ה- 8 באפריל סוכם כי המפקד ולוחמיו יגיעו בבוקר המחרת לבניין מסוים, שהיה מסומן בבירור בתצלומי האוויר, ויתפסו אותו, לקראת המשך יום הלחימה. על פי התחקיר הגיע המפקד ועמו הלוחמים בשעה 05:45 לפנות בוקר למבנה אחר בציר תנועה אחר מזה שסוכם עם מפקד הגדוד. הדבר נעשה מסיבה שאינה ברורה, כאמור. מאחר והבניין לא נראה למפקד כמתאים להצבת תצפיות ולוחמים לקראת המשך הפעילות, המשיך הכוח בתנועה כדי למצוא בית מתאים יותר. במהלך התנועה הגיע הכוח לחצר ומסביבה בתים, שבצה"ל קיבלה את הכינוי "אמבטיה", בשל נחיתותה הטופוגרפית.
בשלב זה, נפתחה האש ע"י שני מחבלים מחלון הצופה על "האמבטיה". במכת האש הראשונה נהרגו 3 לוחמים ומספר לוחמים נפצעו. מהתחקיר עולה תמונה ולפיה ניסה הכוח לפנות את הפצועים לפני שהשתלט על המבנים בסביבה- ובמיוחד על המבנה ממנו ירו המחבלים. הדבר גרם לנפגעים נוספים. זמן קצר מתחילת האירוע נפגעו כל הלוחמים ששהו בתחילה באמבטיה, כ- 11 במספר.
תוך כדי פעילות פינוי הפצועים הגיעו קצין ועמו שני חיילים לבית השולט על שטח האירוע, כדי לתפוס בו עמדות. שני פיצוצים אירעו בבית, כתוצאה מהם נהרג הקצין ונפצעו שני החיילים שעימו. גופתו של הקצין התגלתה וחולצה זמן קצר אחר כך ועד אז נחשב כנעדר.
בשל הנפגעים הרבים ודלילות מספר הלוחמים הבריאים בשטח, ניצלו המחבלים את המצב והצליחו לגרור מהמקום 3 גופות של חיילים. הם העלו את הגופות לקומה השלישית בבית סמוך.
מקריאת בתחקירים השונים עולה כי נקודת המפנה בקרב התרחשה כאשר לוחם בפלוגה, אילוז, איתר 2 מחבלים המנסים לגרור גופות של עוד שניים מחבריו. אילוז הסתער וחיסל את שני המחבלים. בחילופי האש בהמשך חוסלו עוד 3 מחבלים. עוד לפחות 10 מחבלים נמלטו במהלך הקרב, כאשר הבינו כי לא יוכלו לשהות עוד בשטח, אליו הגיעו כוחות נוספים של צה"ל לתגבורת.
תוך כדי השתלטות הכוח על אזור האירוע נטל על עצמו, בשעה 12 בצהריים, מפקד שייטת הקומנדו הימי, אל"מ ר., את הפיקוד על איתור גופות הלוחמים שנחטפו. צוות של הקומנדו הימי וצוות של יחידת "דובדבן" איתרו, כאמור, את הגופות בבית הסמוך, ולידן גופה מרוטשת של מחבל, שנהרג כאשר מטען חבלה שנשא עליו התפוצץ, מסיבה שאינה ידועה.
עוד עובדה שנחשפת בתחקירים היא כי מפקד גדוד 51 של "גולני", סא"ל אופק בוכריס, הזהיר ב- 8 בחודש בלילה את מפקד גדוד החי"ר שאיבד את חייליו בקרב מפני מארב זהה לזה שאכן ארע, לאחר שלוחמי הגדוד שלו נתקלו במחבלים באירועים דומים. ייתכן כי בפגישה שתוכננה לשעה 2 בלילה בין מפקד הגדוד לבין מפקדים בגדוד, ובהם מפקד הכוח שנכנס למארב, היה הדבר מלובן. בפועל ביטל מפקד הגדוד את המפגש, בשל לחץ זמנים. 4 שעות אחר כך נכנס הכוח בדיוק לאותו מארב מפניו הזהיר בוכריס.
מהתחקירים עולה עוד כי הפלוגה גויסה בצו 8 ב- 1 באפריל והגיעה בלילה שבין ה- 2 וה- 3 בחודש למחנה הפליטים, דרך מחסום סאלם, לאחר אימון מזורז. יש לציין כי כבר בגיוס היה ברור שציוד הלחימה שחולק ללוחמים בגיוס בימ"ח היה מיושן ולא מתאים ללחימה. לחלק גדול מהלוחמים לא היו אפודים מגן קרמיים. בהמשך התלוננו לוחמים רבים על רובי ה-M16 הארוכים, שלא מתאימים ללחימה בשטח בנוי וצפוף, כמו מחנה הפליטים ג'נין.
מהתחקירים עולות מספר סוגיות הנוגעות לאירוע וללחימה בשטחים בפרט. הבעיה הראשונה היא השליטה, הכוון וההזדהות בשטח צפוף מאוד במבנים שאיש מהלוחמים והמפקדים אינו מכיר את מיקומם המדוייק. כדי לצמצם את הבעיה חילק צה"ל למפקדים בשטח צילומי אוויר של מחנה הפליטים, בו קיבל כל בית מספר. ואולם, תצלומי האוויר לא היו מעודכנים לתאריך הפעולה, דבר קריטי במיוחד בנוגע למחנה פליטים, שפניו משתנים חדשות לבקרים.
בעיה נוספת קשורה במה שמכונה בתחקיר "טכניקה בסיסית" בלחימה ברמת המחלקות והפלוגות. מדובר למעשה במיומנות הלוחמים, דבר שאמור לקבל תשובה באימון לקראת הקרב. אין ספק כי לא היה די באימון בן היממה שעברה החטיבה, לפני שנעה למחנה הפליטים בג'נין. לבד מכך האימון לא נתן תשובה טובה ללחימה בשטח בנוי.
בעיה נוספת היא פינוי הפצועים בשטח צפוף ורווי אש. מהתחקיר עולה כי ייתכן שהיה ניתן להציל שלושה מההרוגים לו פונו מהר יותר אחורה. בצה"ל יש מי שמבקשים לבחון מחדש את כל סוגיית הפינוי הפצועים ביחידות הלוחמות, כדי לתת תשובה לנושא.
בדיווחו על הדו"ח שיועבר היום למשפחות השכולות מציג כתב עתי"ם עובדות ומספרים הקשורים לקרב במחנה הפליטים בג'נין:
- הקרב התרחש בבוקר היום השמיני ללחימה במחנה הפליטים וביום השישי של לחימת הפלוגה במקום.
- מארב המחבלים, שלא היה מתוכנן, לא כלל מטעני חבלה, זאת בניגוד לפרסומים בתקשורת. קצין צה"ל נהרג מפיצוץ מטען בבית סמוך למקום האירוע בעת הקרב.
- שטח מחנה הפליטים ג'נין: 450 דונם (750 על 600 מטרים).
- במהלך כל הקרב במחנה הפליטים בג'נין נהרגו 23 חיילי צה"ל ו- 52 נפצעו.
- באירוע המארב השתתפו בתחילה 2 עד 4 מחבלים ובהמשך בין 12 ל- 20 מחבלים.
- במהלך כל ימי הקרב במחנה הפליטים נהרגו 48 מחבלים ו- 5 מתושבי מחנה הפליטים. ועדת הבדיקה של האו"ם, שבחנה את האירועים, אימצה את נתוני צה"ל בנושא.
- בשיא הלחימה במחנה פעלו בו 21 פלוגות: מחטיבת המילואים 5, גדוד 51 של "גולני", גדוד 932 של הנח"ל, סיירת חטיבת הנח"ל, יחידת "דובדבן" והקומנדו הימי.
- בכל רגע נתון במהלכו של קרב שהו באוויר 2 מסוקי תקיפה, לסיוע.
- בשיא הלחימה פעלו במחנה הפליטים 14 דחפורי ענק ממוגנים של צה"ל.
- במחנה פעלה כל יחידת הכלבנים של צה"ל, לסיוע באיתור מטעני חבלה.