חנה רובינא הוא שם שאומר הכול ליודעי התיאטרון בישראל. תוסיפו לכך את המילה "הבימה" ותקבלו שילוב מנצח. שניהם יחדיו היוו את ערש התיאטרון הישראלי.
הצגה חדשה, המביאה את סיפור חייה של העלמה הצעירה חנה רובין (כך היה שם משפחתה המקורי), מביא לקרשי הבמה את תיאטרון השעה ותיאטרון הבימה במיטבם.
גדולתה של ההצגה ביכולתה להעביר את המסר הן לדור המבוגר והן לדור הצעיר.
היו באולם גם ילדים רכים בגילאי בית הספר היסודי, לצד קהל בוגר ואיש לא נשאר אדיש לאף קטע מהאגדה לבית רובינא.
סיפורה של ההצגה הוא סיפור ילדותה של חנה רובינא, מי שלימים הייתה לשחקנית הבימה וכונתה "מלכת התיאטרון העברי", בעיירה ברוסיה בתחילת המאה העשרים.
דפנה אנ'ל ושי להב יוצרי המחזה, שוזרים בין הביוגרפיה של רובינא ומחוזות הבדיון. חנה, ילדה בעלת מזג סוער ודמיון מפותח, לא מוכנה להיכנע למוסכמות החברתיות של התקופה, ומתעקשת ללמוד בחדר ולרכוש השכלה, בדיוק כמו הבנים.
ב"חדר" היא מגלה את עולם התיאטרון, ששואב אותה אליו מיד, ובסופו של דבר מכניס אותה לקונפליקט עם כל סביבתה.
בערב חנוכה, שמדברים על ניצחון הרוח זה בהחלט מבטא היטב את רוח הדברים והשעה
גם הכנסת אנטיוכוס ויהודה המכבי למלל השחקנים, מביא ביטוי נוסף לתיאטרון השעה.
סיפור, שהוא למעשה מציאות חיים, העוסק בניצחון הרוח גם למול המשטר הרוסי המדכא וגם למול בני המשפחה והסובב איתם. הצגה יפה, חשובה, נקיה ועוצמתית.