גם אם אתם מיטיבי לכת וחובבי טיולים מושבעים, הסיכוי שעשיתם אי פעם את שביל ישראל החדש, או שיעלה בידכם לצלוח אותו בלי הדרכה צמודה, קלוש ביותר.
זה לא רק ההיבט הביטחוני שיחייב אתכם לשאת נשק בחלק מהמסלול, או הטיפוס המאתגר למרומי החרמון ובמעלה ואדיות מדבר יהודה, אלא הסיבה הפשוטה שעדיין לא כולו מסומן כראוי. "שביל ישראל המערבי הוא מסומן, מוכר וידוע", אומר נדב פרנקל, רכז שביל ישראל בבית ספר שדה כפר עציון, ובין אלה שעיצבו בשנתיים האחרונות את המסלול בן 700 הקילומטרים המתפתל מהר החרמון דרך הבקעה, גב ההר וירושלים עד לערד. "השביל המזרחי הוא ראשיתה, לטוב ולרע, של מסורת חדשה. לטוב, כי זו התחלה חדשה ומרגשת, שחושפת אותנו למרחבים ולנופי בראשית שטרם כוסו בבטון ובמלט, ולרע - כי עדיין אין ניסיון מספיק בהליכה בשביל עצמו".
הרעיון של שביל הליכה שחוצה את המדינה לכל אורכה קיים זה שנים, כידוע. שביל ישראל הוותיק והמוכר לרבים קיים ועומד כבר 22 שנים, לאחר שנהגה ונוסד על ידי החברה להגנת הטבע והוועדה לסימון שבילים. עם השנים הפך השביל בן אלף הקילומטרים לא רק לנחלת מיטיבי הלכת השרופים, אלא גם לחוויה ישראלית שרבים לוקחים בה חלק, אם קצר ואם ארוך. השביל זכה גם להערכה בינלאומית כאשר נבחר על ידי נשיונל ג'יאוגרפיק לאחד מעשרים השבילים הטובים בעולם.
עם זאת, שביל ישראל מתחיל בנחל דן ונגמר באילת, תוך שהוא עוקף באלגנטיות לא רק את הגולן ויו"ש, אלא אפילו את ירושלים. אומנם הדבר לא פגע במשך השנים בתדמיתו של השביל, אולם בשנתיים האחרונות התגבש הרעיון של יצירת שביל מזרחי שיכלול את שטחי הגולן, איו"ש וירושלים כמובן, על כל אתרי הנוף והמורשת המצויים בתוואי הזה. "זה פשוט מסלול עוצמתי", אומר פרנקל, "כשאתה עוקף את יריחו ממערב דרך מצודת דוק החשמונאית ורואה את כל יריחו מתחתיך, זו חוויה היסטורית חזקה ביותר, וכשאתה עולה בוואדי עוג'ה בשיא הפריחה וזרימת המים ויורד בחבלים – זו חוויה אדירה. אני בטוח שברגע שנסיים לסמן אותו, השביל הזה ימשוך מאות מטיילים".
להכניס את ההיסטוריה לשביל
כעת מסתמן שינוי מבורך לטובת השביל המזרחי. מתכנני השביל הרימו בשבוע שעבר כוסית לחיים, עם הודעת ממשלת ישראל כי קיבלה את הצעתו של שר התיירות יריב לוין להקמת "שביל חוצה ישראל תיירותי", שימשוך זרם עתידי של תיירים חובבי הליכה ויעלה סומק בלחיי הפריפריה והכלכלה הישראלית בכלל. השביל אמור להגיע לכל חלקי הארץ.
לדברי שר התיירות יריב לוין, "ההחלטה להקים שביל תיירות שיעבור לאורכה ולרוחבה של ישראל היא החלטה חשובה על רקע שבירת שיא כל הזמנים בתיירות הנכנסת לישראל, והמאמצים להוסיף אטרקציות תיירותיות שישרתו את המבקרים והמטיילים בארץ. השביל יחשוף בפני המטיילים והתיירים את נופיה ואתריה של ישראל, ויביא את המסיירים בו לכל חלקיה, גם לאזורי הפריפריה, ובכך יתרום תרומה כלכלית משמעותית לאזורים אלה".
על פי ההחלטה שהתקבלה, משרד התיירות יעמיד צוות מקצועי שיכלול את המשרד לפיתוח הנגב הפריפריה והגליל, קק"ל ורשות הטבע והגנים לצורך גיבוש הצעה לתוכנית. ההצעה תתוקצב על ידי משרד התיירות בסכום של 10 מיליוני שקלים, ותוך 120 יום תוגש לאישור הממשלה. המלצות הצוות יכללו את מתווה השביל התיירותי ובכלל זה חיבור לשביל ישראל לאופניים, תכנון מקומות לינה לאורך השביל ועידוד הקמתם של חדרי אירוח, מקומות הסעדה, אטרקציות תיירותיות ועוד.
"משום מה שביל ישראל לא כולל את הגולן, ועד 2017 לא כלל אפילו את ירושלים", נמסר מלשכתו של לוין, "כעת השר החליט שהמדינה צריכה לתמוך בתוואי שייקבע על פי אתרים תיירותיים, שיגיע לפריפריה ולמקומות ששביל ישראל הנוכחי לא מגיע אליהם כמו הגולן, המקומות הקדושים בירושלים, ועוד מקומות, כאשר הממשלה תתמוך בהקמת האטרקציות והתשתיות בצידי השביל, והן שיעשו אותו מבוקש ומתויר".
ראשי מיזם השביל המזרחי, בהם בית ספר שדה כפר עציון, וראשי מועצות הגולן, הבקעה, מגילות, בנימין ועוד, מרגישים שכעת הגיעה שעתם הגדולה, ושכוונת הממשלה שהשביל הלאומי החדש יכלול גם את השביל המזרחי, שטרחו זמן רב כל כך בתכנונו.
"כבר מזמן שאלו אותי למה אני מחכה", אומר ירון רוזנטל, מנהל בית ספר שדה כפר עציון והרוח החיה מאחורי פרויקט השביל המזרחי, "מדוע אני לא מסמן שביל מזרחי ומביא מטיילים שילכו אותו. והתשובה שלי הייתה שאין לי בעיה לסמן, אבל אני רוצה שמדינת ישראל היא זו שתסמן. אני רוצה שזה יהיה שביל ממלכתי שהמדינה לוקחת עליו את האחריות, מפתחת אותו ומשקיעה בו כמו שהיא צריכה להשקיע בשביל המערבי, וכפי שאני מקווה שאכן יקרה".
לדברי רוזנטל החלטת הממשלה חשובה משתי סיבות: "ראשית, מסלולים בעולם, כמו מסלול האפלצ'ים בארצות הברית למשל, הם מסלולים מרהיבים ומאתגרים, אבל שמאפשרים לכולם ללכת בהם ומעניקים תמיכה. למשל, יש בקתות לינה בדרך, מקורות מים מסודרים, מקומות להתקלח וכדומה. אף תייר שיגיע לארץ לא יכול לצאת חי משביל ישראל, כי אם אין לו חבר מהצבא שיכול להקפיץ לו מים או אוכל באחת הנקודות בדרך, הוא לא ימצא שום דבר אחר. שביל ישראל הוא נפלא ומדהים ביופיו, אבל תיירים הוא לא יכול להביא, וגם לישראלים רבים הוא קשה ולא מספיק נגיש מהסיבות האלה בדיוק. אפילו באלפים יש שביל יותר נגיש וידידותי. וכמובן שביל ישראל צריך לייצג את כל ארץ ישראל, שהלב שלה הוא ירושלים, יהודה ושומרון והגולן, שם נרקם והתפתח עם ישראל. אי אפשר לעשות שביל אחד שיכיל את שני המסלולים, המערבי והמזרחי, אבל אפשר בכל פעם לעשות צד אחר: לרדת ממערב ולעלות למזרח או להפך. כך הטרנד הישראלי החדש של הליכת השביל יחשוף בפני המטיילים את כל הארץ, על הנופים, ההיסטוריה והערכים שיש בה".
האם לא מדובר בהתערבות פוליטית בעניין מקצועי שצריך להיקבע בין אנשי הדרכה וסיור? רוזנטל דוחה את הרעיון בתוקף: "כל מה שנעשה בשמאל ומטעמו הוא לאומי ונטול פניות, ומה שנעשה ביו"ש הוא פוליטי? כשאנחנו משלמים מס זה לא פוליטי, כשאנחנו משרתים בצבא ועושים מילואים זה לא פוליטי, ורק כשאנחנו מקבלים שקל הוא פוליטי? רק בשמאל שום דבר לא פוליטי. אנחנו כבר לא מבקשים טובות מאף אחד".
לדברי רוזנטל, 200,000 מטיילים בשנה עם בית ספר שדה כפר עציון אומרים את שלהם. "כבר אי אפשר להתעלם מכך שיהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד מישראל, וזה מה שאנחנו רוצים שיתקבע בתודעה. זו רק ההתחלה, ועם ישראל מראה ברגליים את האהבה לארץ ישראל".
התיירים כבר כאן
גם משה רונצקי, מנהל אגף התיירות במועצת בנימין, מברך על החלטת הממשלה, אך מדגיש שכבר עכשיו התיירות ביהודה ושומרון היא עסק תוסס וחי: "ישבנו על השביל המזרחי הרבה, ואנחנו מברכים את השר יריב ואת הממשלה על ההחלטה. עצם הכרזת הכוונות זה צעד חשוב. אנשים לא יודעים, אבל לבנימין מגיעים יותר מ‑300,000 תיירים בשנה, 50 אחוזים מהם תיירות נכנסת של נוצרים שבאים לראות את ארץ התנ"ך. אני מאמין שצה"ל יאבטח את השביל כולו גם למטיילים ישראלים, אבל לתיירים מחו"ל זו בטח לא בעיה, כי כבר היום הם נוסעים חופשי בין שילה ובית-אל לרמאללה ובית לחם".
גולת הכותרת של התיירות הנכנסת לבנימין היום היא אתר שילה המקראית, מקום המשכן. "כבר היום תיירים באים ולנים בשילה או בחאן ארץ המרדפים באלון בדרכם לטייל ביהודה ושומרון", אומר רונצקי. "אם המדינה תסייע בטיפוח ופיתוח השביל, נוכל להקים נקודות לינה ביישובים בדמות צימרים וחאנים, וממילא גם הכלכלה ביו"ש תפרח. שביל לאומי זה דבר שאפשר לשווק בחו"ל בצורה מיטבית, זה כוח משיכה של תיירות, ותתפלא לשמוע שתושבי יו"ש היום יודעים לקבל תיירים. העסק מאוד התפתח".
לדברי רונצקי מיסוד השביל המזרחי לא יפגע בקשר עם אנשי החברה להגנת הטבע, מייסדי השביל הוותיק, בפרט כשבית ספר שדה כפר עציון הוא הגדול והפעיל במסגרת החברה. "יש לנו יחסים מצוינים עם החברה לסימון שבילים והחברה להגנת הטבע, ובכלל אני לא חושב שזה שביל פוליטי. שביל ישראל היה האלטרנטיבה הפשוטה למי שרצה לטייל בשקט, ואני שמח שממשלה התעשתה והיא אומרת שישנם אתרים היסטוריים שאי אפשר לוותר עליהם. אין לנו שום מטרה לפגוע בשביל ישראל הקיים, וחשוב שיטיילו גם לאורך הים ובגליל וגם ביו"ש ובגולן".
אז האם אפשר לצבוע מחדש את יהודה ושומרון בתיירות, ולהסיר את צבעי הקרב ואווירת המלחמה? יקבי הבוטיק והנחלות החקלאיות המנמרות את השטח מצביעים שיום אחד אולי כן. לדברי משה רונצקי, היום הזה כבר כאן. "אנחנו יוצאים מגדרות היישובים ומשנים את התודעה לאט לאט", הוא אומר, "אני כבר רואה את מלון 'הילטון שילה' עומד".