דקלה אהרן שפרן
דקלה אהרן שפרןצילום: מרים צחי

התחלה/ לפני 37 שנים. נולדה וגדלה ברמת גן, בת קטנה אחרי שלושה בנים. הוריה עלו מאפגניסטן בגיל העשרה ונישאו בארץ. "ההורים שלי הם אנשים של פעם, במובן החיובי של המילה. חרוצים, אנשי אמת וחסד".

אבא/ מיכאל (75), חשמלאי בניין, "מדור המייסדים של הארץ, כפשוטו. ממנו למדתי עד כמה שיבת ציון היא לא מובנת מאליה. אבא הוא אוטודידקט, קורא המון, פילוסוף במובן היפה של אהבת חוכמה".

אמא/ שושנה (70), "אישה שעושה הכול בעשר אצבעות, סורגת, תופרת. אשת חסד ונתינה. היא אופה לחם וחושבת למי אפשר לתת, תמיד תחשוב על הזולת. מפיצה טוב ואור בכל מקום. גידלה אותנו על נתינה מתוך דוגמה אישית".

רמת גן/ גדלה בשכונת רמת השקמה. בוגרת תיכון הרוא"ה בעיר. "הייתי תלמידה טובה, מאוד אהבתי ללמוד". הייתה חניכה בבני עקיבא סניף רמת חן, "אבל לא המשכתי להדרכה כי הייתי עסוקה בדברים אחרים. התנדבתי במד"א, הייתי חברה בתנועת נוער פוליטית ולקחתי חלק בפעילויות חברתיות של נוער צו פיוס".

קח מקל, קח תרמיל/ שירות לאומי עשתה במדרשת צפת. שנתיים משמעותיות ביותר. "הדרכתי טיולים בצפון הארץ, מהגלבוע צפונה. חוויה מדהימה. פיזית זה לא היה פשוט, אבל זכיתי להכיר את הארץ ולצאת מהבועה של עצמי בהדרכה של תלמידים מכל המגזרים, בנות מסמינרים של בית יעקב או מבתי ספר חילוניים".

אקדמיה/ בוגרת האוניברסיטה העברית במדעי הרפואה. "חשבתי שאני רוצה להיות מדענית או רופאה". אגב, במסגרת התואר למדה קורסים באתיקה רפואית על ידי מי שלימים הפך לחמיה - הרב פרופ' יגאל שפרן.

פלא/ "שלוש שנים ללמוד על גוף האדם זה מדהים. מדובר במכונה שלא תיאמן. הכול בנוי לפרטי פרטים בסדר מופתי. ממש מחזק את האמונה. אחד המרצים אמר לנו 'אני לומד על אלוקים לא בבית המדרש אלא כאן במעבדה'".

במעבדה/ בתום לימודיה עבדה במעבדה לנוירו-אנטומיה. "חקרנו איך משפיעים כל מיני חומרים על התפתחות המוח. נשמע מעניין? אז זהו, שמהר מאוד הבנתי שזה לא בשבילי ואני צריכה לעבוד עם בני אדם".

הסבה מקצועית 1/ "בחרתי בתחום הדרכת טיולים. הייתי מדריכת טיולים, מרצה במכללות בקורסים על ירושלים, סגנית מנהלת המרכז של נוער שוחר מדע ועוד. לאחר ארבע שנים החלטתי לעשות שינוי".

הסבה מקצועית 2/ העיתונות. "חלום ילדות שלי. תחום שנוגע בהמון נושאים, מרתק". בוגרת לימודי עיתונות בבית הספר 'כותרת' במסלול לאקדמאים. את ההתמחות השלימה ברשת ב'.

קול ישראל/ לפני כשש שנים עברה מכרז לכתבים ברשות השידור והחלה לעבוד ברשת ב'. במסגרת עבודתה הייתה אחראית על סיקור תחום הדתות, ובהמשך תחום הבריאות, וכן לעיתים על הגשת יומנים ותוכניות.

דתות/ "סיקור עולם הדתות שונה מכל התחומים האחרים, באופן השגת המידע, המקורות ודרך הסיקור. בין הנושאים שסיקרתי היו הרב עובדיה יוסף, המרוץ לרבנות הראשית ועוד. בחורה שצריכה לסקר הפגנות של חרדים זה אתגר לא קטן, אבל צלחתי את זה".

בריאות/ "מבחינתי זה סוג של סגירת מעגל עם מדעי הרפואה שלמדתי. זהו תחום מקצועי מאוד והלימודים שלי תרמו לי בעבודה". זוכרת מסיבת עיתונאים אחת, כשפרופ' זאב רוטשטיין משיבא עדכן במצבו של אריאל שרון. "שאלתי אותו האם שרון הגיע למצב של אצידוזיס (חומציות יתר בגוף). אנשים הרימו גבה מאיפה אני בכלל מכירה את המושג הזה".

רפואה ציבורית/ במסגרת עבודתה עקבה מקרוב אחרי הרפורמה בבריאות הנפש, הגירעונות התקציביים של קופות החולים ומצב מערכת הבריאות. "המערכת סובלת כבר שנים מתת-תקצוב שמחייב תיקון. יש הרבה רופאים עם מקצועיות וכוונות טובות, אבל העומס והלחץ לא אנושיים".

סערה/ לפני כשנה חשפה את ההפרדה בין יולדות יהודיות וערביות בבתי החולים ברחבי הארץ. החשיפה עוררה דיון תקשורתי נרחב ושיח ציבורי סביב התופעה, בין השאר בשל תמיכתו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' בהפרדה. "לא ציפינו לסערה כזאת, אבל מדובר בנושא טעון שנגע בנימים רגישים בחברה הישראלית".

עם בת המוכתר/ כמה חודשים אחר כך, כשילדה את בתה הקטנה שמו אותה בחדר עם בת של מוכתר ערבי מאבו גוש. "היו איתי בחדר איזה 70 איש שעשו חאפלות בלי הפסקה. הסיפור הזה הצחיק הרבה אנשים".

הפרס/ בשנת 2014 זכתה בפרס מנכ"ל רשות השידור על שם אילן רועה. "הגיע יחסית בשלב צעיר בחיי המקצועיים ומאוד שמחתי בו".

החצי השני/ קווה שפרן. הכירו במסדרונות רשות השידור ונשואים מזה חמש שנים. "שותף במלוא מובן המילה, חכם ומבין. זה יתרון גדול שמי שצועד איתך את הדרך מכיר את העולם שממנו את מגיעה".

מכיר את העולם/ החצי השני הוא עיתונאי, שמשמש כמאמן בתחומים של הופעות בתקשורת ולפני קהל ושפת גוף. "קווה מוכשר מאוד. הוא מלמד פוליטיקאים ואישי ציבור איך בונים מסר, איך לעמוד מול מצלמה ועוד".

הנחת/ שתי בנות "מדהימות ביותר". הבכורה בת שלוש וקצת והקטנה בת שנה ותשעה חודשים. "אושר גדול".

רוצות שקט/ "אני טענתי שהפרדה בין יולדות יהודיות לערביות קיימת ואפילו נרחבת בצורה משמעותית, ושיש בתי חולים שמקיימים את ההפרדה הזאת באופן יזום מבלי שהיולדות ביקשו. אם יש למשרד הבריאות מדיניות - כדאי שיתאימו אותה למציאות או שישנו את ההוראות ולא יכחישו את המציאות. אחרי שאישה יולדת היא צריכה שקט, אז הכי פשוט שתשמרו על הכללים של הקפדה על שעות ביקור ומספר מבקרים".

האושר/ כמי שנישאה יחסית מאוחר, בגיל 32, היא מתייחסת להורות כלא מובנת מאליה. "להורות מאוחרת אתה מגיע ממקום בשל, כשאתה כבר יודע להעריך וכבר מוכן כל כולך למתנה הגדולה הזאת. אני אומרת תודה לה' על כל רגע".

אחת נגד מאה/ חובבת טריוויה מושבעת. "אני נהנית לפתור שאלונים של ידע כללי". לקחה חלק בתוכניות מהז'אנר, כמו 'אחד נגד מאה' ו'לעוף על המיליון', "וזכיתי בשניהם בסכומים נאים".

לתאגיד/ לפני כחצי שנה מונתה לכתבת לענייני חברה ורווחה בתאגיד כאן. "התאגיד הוא גוף צעיר, שקם ומתחיל ללכת. יש לנו מערכת אחידה, שבה אותו אדם עושה גם רדיו, גם טלוויזיה וגם אינטרנט. זה לא פשוט, כל מדיה היא שפה אחרת אבל זה מאתגר ומרתק. הרבה כלי תקשורת בעולם הולכים לכיוון הזה".

שליחות/ "התחום הפוליטי או המדיני נחשבים אולי נוצצים יותר, אבל דווקא תחומי הרווחה, החברה והבריאות הכי נוגעים בחיים של כולנו".

החרפה/ סבא וסבתא שלה קבורים בהר הזיתים, ובכל פעם שעלתה לקברם נדהמה מהמצב הביטחוני הירוד ומחילול בית העלמין. "אם בכלל הצלחנו לעלות בגלל בקת"בים ואבנים בדרך, גילינו מצבות מנופצות או כתובות צבע. הייתה הפקרות שאין לתאר".

עד כאן/ "לפני ארבע שנים עלינו לאזכרה והכול היה שבור ומוזנח. הרגשנו זעם וחוסר אונים. החלטנו לעשות מעשה. פרסמתי פוסט בפייסבוק וזה יצר הד ציבורי ותקשורתי גדול. קיבלתי טלפון ממשרד ראש הממשלה שאמר שיינקטו צעדים כדי להגביר את האכיפה בהר. נכון להיום הציבו שומרים, הוונדליזם ירד פלאים וגם הדרך בטוחה יותר. מרגישה סיפוק מכך".

אם זה לא היה המסלול/ "הייתי ממשיכה לחפש חיבורים בין עולמות - מדעים מדויקים ומדעי הרוח, ירושלים של מעלה וירושלים של מטה".

במגרש הביתי:

על הבוקר/ פוקחת עיניים לפני הזריחה, "כשהקטנה מתעוררת". מתעוררות לאיטן עד להתארגנויות הבוקר ולקפה הראשון. אם ישנם אירועים חדשותיים, וזה קורה די הרבה, מדווחת בשידור חי ליומן הבוקר של כאן רשת ב'. משתדלת שלא ישמעו את הבנות בשידור, אם כי היו דברים מעולם. לעיתים מגישה את המשדר 'אור ראשון', ולצורך כך משכימה בשעה שלוש (!) לפנות בוקר כדי להגיע מוכנה לשידור בחמש.

דיסק ברכב/ "אני מאוד אוהבת מוזיקה. שומעת מוזיקה ברדיו, בעיקר בכאן 88. מחזיקה ברכב אלבומים של ברי סחרוף, אביתר בנאי, דודו טסה ועוד וגם דיסקים טובים שנאספו במהלך השנים".

שבת שלום/ "כמי שמחוברת כל השבוע לטלפונים, להודעות ולמסכים, האפשרות להתנתק למשך יממה היא מופלאה בעיניי". את הנרות מדליקה בפמוטות אפגניים מיוחדים מכסף, שהוריה העניקו לה. "השבת שלנו מלאה במשפחה וחברים טובים". מתפללים במניין הוותיק והמתחדש בבית הכנסת 'גיבורי ישראל'.

משאלה/ "שנהיה עם קצת יותר סימני שאלה וקצת פחות סימני קריאה. ובריאות, כמובן".

מפחיד אותי/ "הפערים החברתיים-כלכליים שמעמיקים, השנאה לאחר, הדוגמטיות".

דמות מופת/ הרבנית ברכה קפאח ז"ל. "זכיתי להכיר אותה בביקורים בביתה עם קבוצות שהדרכתי ועם בני משפחתה שאני מכירה. כלת פרס ישראל שהייתה אישה חכמה בצורה בלתי רגילה, אשת חסד מעוררת השראה".

כשתהיי גדולה/ "חוץ מעיתונות ומהקסם שנקרא רדיו? דוקטורט בהיסטוריה וספר ביכורים".

rivki@besheva.co.il