יש פיצוי
יש פיצויצילום:pixabay

במאמר זה תוכלו לבחון לבד ובצורה קונקרטית את הזכויות שמגיעות לכם בכל וריאציה אפשרית שרבים לא יודעים אף לא מיטב עורכי הדין וחברות למיצוי זכויות רפואיות ככל שלא יהיו.

מיצוי זכויות רפואיות הינו תחום רחב היקף שיש צורך לדעת בדיוק את הזכויות שלך מאחר וידע זה כוח ועוד בייחוד בתחום זה.

פגיעה כתוצאה מתאונה

אדם אשר נפגע כתוצאה מתאונת דרכים בעקבות כך נגרמו לו נזקי גוף זכאי לפיצוי מחברת ביטוח החובה של הרכב, לאלו שלא ידעו ישנו כלל, אמנם קלישאתי אבל נכון מאד למקרים אלו – הכלל הוא: השאלה היא מה גובה הפיצוי שמגיע לכם ולא האם מגיע לכם פיצוי בכלל. לפי חוק הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים) אין שאלת אשם ומשכך לא משנה אם אתם אשמים בתאונה או לאו, לפיכך ככל ונפגעתם כתוצאה מתאונת דרכים ונגרמו לכם נזקי גוף (מספיק ביקור אצל רופא) הנכם זכאים לפיצוי כספי.

הגדרת תאונת דרכים הינה מורכבת ומסועפת, שכן הפסיקה הכירה במקרים רבים העונים להגדרת תאונת דרכים ולאו דווקא המקרים הקלסיים שרובכם מכירים, למעט העובדה שרכב פגע בכם ישנם מקרים רבים שעונים להגדרת תאונת דרכים, לדוגמא: כאשר אתם נכנסים לרכב או יוצאים ממנו וכתוצאה מכך נפגעתם – מדובר בתאונת דרכים, כאשר רכב גרם לכם לבהלה (גם אם לא פגע בכם פיסית) וכתוצאה מכך מעדתם ונפלתם – מדובר בתאונת דרכים ועוד מקרים רבים שהפסיקה הכירה בהם כתאונת דרכים.

לאחר שהגדרתם את סוג התאונה יש לבחון היבטים נוספים, ההיבט החשוב ביותר הינו מועד התאונה שכן ככל ותאונת הדרכים אירעה בדרככם לעבודה או בדרככם מהעבודה לביתכם או במהלך העבודה עצמה אזי שמדובר בתאונת דרכים המשולבת ומוגדרת גם כתאונת עבודה ולפיכך במקרה דנן עליכם לפעול ראשונה בתביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה מול המוסד לביטוח לאומי ולהמשיך למצות את מלוא זכויותיכם מול המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, לאחר מיצוי מלוא הזכויות מול המוסד לביטוח לאומי יש לפעול במישור תאונת הדרכים (תביעה כנגד חברת ביטוח החובה של הרכב לפי חוק הפלת"ד).

ביטוחים פרטיים

כמו כן, ככל ובוטחתם במועד התאונה בביטוח פרטי, כגון: ביטוח בריאות, סיעוד, אובדן כושר עבודה, תאונות אישיות וכו' – זה הזמן לפעול לצורך מיצוי מלוא זכויות הפוליסה, לדוגמא: אדם אשר נפגע בתאונת דרכים בדרכו לעבודה וכתוצאה מהתאונה נגרם לו נזק קשה לכף רגלו שבעקבות כך נאלץ לעבור ניתוח מורכב ולהתאשפז לתקופה ממושכת ובמועד התאונה בוטח בביטוח תאונות אישיות ובריאות, אזי במקרה שכזה יתבע את המוסד לביטוח לאומי לאחר מכן את הביטוח חובה של הרכב ובמקביל יתבע את זכויותיו מהפוליסות הפרטיות, לדוגמא: פוליסת תאונות אישיות מבטחת את המבוטח על שברים שאירועו מאירוע תאונתי ומקנות פיצוי כספי, ישנו סעיף כיסוי נוסף בפוליסת תאונות אישיות שמקנה פיצוי בגין נכות מתאונה – במקרה זה יש להמתין עד להחלטת הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי אשר יקבע את שיעור הנכות של הנפגע ואותה נכות לכשתיקבע תזכה אותו גם בפיצוי עבור כיסוי הנכות בפוליסת תאונות אישיות. פוליסת בריאות (לרוב) מקנה פיצוי כספי כאשר המבוטח בחר לבצע ניתוח בבית חולים ציבורי ולא הפעיל את הפוליסה הפרטית שלו ומשכך במקרה זה הנפגע יפוצה בהתאם לפוליסת הבריאות בעקבות אותה תאונה וכך דומה המקרה במיצוי זכויות פוליסת אובדן כושר עבודה (כמובן שכל מקרה לגופו).

פוליסת תאונות תלמידים / קולקטיביים

ישנם מקרים בהם נפגעתם כתוצאה מתאונה כלשהי וישנה סבירות מסוימת שאתם מבוטחים ע"י המעסיק שלכם או באם מדובר בקטין (מגיל 3 ועד גיל 18) ישנה פוליסת ביטוח תאונות תלמידים המבטחת אותו, חשוב לציין כי הפוליסה מכסה 24 שעות ביממה גם אם התאונה התרחשה בבית. אם הנכם עובדים תחת מעסיקים גדולים (עירייה, משרדים ממשלתיים, כוחות ביטחון, בנקים, תחבורה ציבורית, רשתות מזון וכו') ישנה סבירות גבוה כי אתם מבוטחים בפוליסת קולקטיב מטעם המעסיק, לכן חשוב מאד שעורך הדין המטפל באותה תאונה יידע לקרוא נכון את תלוש השכר על מנת שתוכלו למצות את מלוא זכויותיכם.

ביטוח סיעודי מטעם קופת החולים

עוד מרכיב חשוב שרבים לא יודעים הוא ביטוח סיעודי מטעם קופת החולים, ישנם מקרים מצערים בהם התאונה או המחלה גרמה לנזקים קשים מאד עד לכדי הפיכת הנפגע מעצמאי לסיעודי ולכן במקרה זה יש לבדוק את זכויות הביטוח שמקנה הביטוח הסיעודי מטעם קופת החולים – חשוב להבין, ככל ובעת מועד התאונה בוטחתם בביטוח סיעודי מטעם קופת החולים והתאונה גרמה לכם להיות במצב סיעודי אזי הנכם זכאים לפיצוי חודשי בשיעור של כ -5,000 ₪ לחודש למשך 5 שנים.

חשוב לדעת, ככל ומדובר בביטוחים פרטיים קיים כפל פיצוי.

תביעת פנסיית נכות

חשוב לציין מרכיב נוסף שקיים אצל רבים מכם והוא מרכיב הפנסיה, כאשר אדם חלה או נפגע כתוצאה מתאונה ואינו כשיר לחזור למעגל העבודה למעלה מ – 91 ימים הוא זכאי לתבוע את הפנסיה שלו בתביעת פנסיית נכות.

במקרה זה עליכם להגיש תביעת ביטוח כנגד הפנסיה שלכם ולטעון למצב הרפואי שלכם אשר לא מאפשר לכם לחזור למעגל העבודה, לטופס התביעה יש לצרף מסמכים רפואיים רלוונטיים ולעיתים אף להיעזר בחוות דעת רפואית מטעם מומחה לרפואה תעסוקתית.

ככל והצלחתם להפעיל את פנסיית הנכות – תהיו זכאים לקבלת קצבת אובדן כושר עבודה בשיעור של 75% משכר הברוטו החודשי שלכם.

סיווג האירוע

על מנת לדעת איפה אתם נמצאים ואת מי אתם צריכים לתבוע אתם צריכים בראשיתם של דברים לסווג נכונה את סוג האירוע התאונתי.

לדוגמא: האם המקרה שלך נופל על הגדרת תאונת דרכים או שאולי תאונת דרכים השתלבה בהגדרתה של תאונת עבודה אולי בכלל מדובר על רשלנות רפואית וכו'

במקרה זה מומלץ מאוד להיוועץ עם עורך דין המומחה בתחום הנזיקין אשר יעשה לכם סדר ראשוני ויסווג לכם את סוג האירוע ובכך תדעו איך עליכם לפעול ובעיקר מול מי.

על מנת להרחיב את היריעה בכל אחד מן המקרים ולשפוך אור על הנעשה בכל אחת מהתביעות ארחיב מעט על כל נושא (הרי ידע זה כוח !!!):

תאונת עבודה – מיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי

רבים לא יודעים ולעיתים אף מושפעים מסביבתם בכך שהינם סבורים כי ניהול התיק מול המוסד לביטוח לאומי הינו בסך הכול למלא טפסים לצרף חומר רפואי ובכך נגמרת העבודה, ולכן בגישה כזו אין צורך לפנות לעורכי דין שבתחום (הרי חבל לחלוק אחוזי הצלחה עם עורך הדין) ומכאן מתחילה מסכת הטעויות. במקביל על מנת למצות את זכויותיכם ולדעת את המגיע לכם, רצוי להתייעץ עם עורך דין תאונות עבודה מומחה.

כבר בראשית הדברים אחדד את חלוקתו של המוסד לביטוח לאומי במסגרת נפגעי עבודה: המוסד לביטוח לאומי מתחלק לשני חלקים, חלק ראשון הינו חלק משפטי ואילו חלקו השני הינו חלק רפואי.

החלק המשפטי הינו ההכרה בתאונה כתאונת עבודה והכרה בפגימות (איברים) שנפגעו כתוצאה מהתאונה, לדוגמא: אדם נפגע במהלך עבודתו כתוצאה מחפץ כבד שנפל עליו מגובה רב, המוסד לביטוח לאומי (מחלקה המשפטית) החליט להכיר באותה תאונה כתאונת עבודה ובד בבד קבע כי הפגימות שהוכרו הינם כתף שמאל וברך שמאל, אולם, החפץ הכבד שנפל על אותו אדם פגע גם בצווארו ולפיכך יש חשיבות להורות למוסד לביטוח לאומי שיכיר גם בפגימת הצוואר כנובעת מתאונה זו.

ישנם מקרים רבים כי המוסד לביטוח לאומי מחליט לא להכיר בתאונה כתאונת עבודה וישנם מקרים שמחליט להכיר בתאונה כתאונת עבודה אך שולל הכרה בפגימות נוספות כדוגמא שניתנה לעיל.

לפיכך חשוב מאד לדעת איך להתחיל לנהל תיק תאונת עבודה עוד בטרם הגשת המסמכים למוסד לביטוח לאומי.

הגדרת תאונה כתאונת עבודה לפי התקנות והפסיקה

תאונת עבודה מוגדרת כתאונת עבודה כאשר התאונה אירעה במהלך העבודה ועקב העבודה.

מהלך העבודה: למעט העובדה כי התאונה שהתרחשה במהלך העבודה, הפסיקה הרחיבה את הגדרת "מהלך העבודה" בכך שקבעה כי גם תאונה שאירעה בדרך לעבודה או בדרך מהעבודה לבית עונים להגדרת המונח.

לפיכך, חשוב מאד בטרם הגשת המסמכים למוסד לביטוח לאומי לבדוק את נסיבות התאונה שכן ישנם מקרים רבים שנפגעי תאונות עבודה מציינים בתום לב למוסד לביטוח לאומי כי התאונה אירעה בדרך לעבודה אך ישנו גורם זר שמנתק את ההגדרה בכך שהם מציינים שלפני הגעתם לעבודה הם עצרו לשבריר שניה לצורך קנית מסטיקים בקיוסק השכונתי או הקפיצו רגע את בן הזוג לעבודה ומיד לאחר מכן המשיכו למקום עבודתם. במקרים אלו המוסד לביטוח לאומי מחליט לדחות את ההכרה בתאונה כתאונת עבודה שכן אינו עומד בתנאי הגדרת "מהלך העבודה" מאחר ואינו היה בדרכו מביתו לעבודה אלא מהקיוסק לעבודה וכו'

לכן חשוב מאד בטרם הגשת המסמכים למוסד לביטוח לאומי יש לבחון את נסיבות התאונה ואת גרסתכם בטרם תגיעו לנקודת אל חזור.

עקב העבודה: הגדרת המונח "עקב" בא להצביע על הקשר הסיבתי שבין העבודה (מהות העבודה) לבין נסיבות אישיות שונות שגרמו לפגיעה. לדוגמא: אדם אשר מסוכסך עם חברו בפן האישי, הגיע למקום עבודתו ושם חיכה לו אותו חבר שעמו מסוכסך ובשל כך התפתחה קטטה שבעקבותיה נפגע האדם בתוך מקום עבודתו – במקרה שכזה אמנם האדם עונה להגדרת "מהלך העבודה" אך לא מקיים את התנאי השני "עקב העבודה" מאחר ומדובר בקטטה שאירעה בנסיבות אישיות.

לעומת זאת, אם נשנה פרט קטן ונטען כי אין מדובר בסכסוך אישי ואותו אדם עוסק בתחום האבטחה ובמהלך עבודתו כמאבטח תקף אותו אדם מאחר ולא רצה להזדהות, אזי במקרה זה אכן מדובר בתאונת עבודה שכן עונה לשני ההגדרות "מהלך העבודה" ו – "עקב העבודה".

לכן גם בגין עמידה בתנאי זה חשוב מאד בטרם הגשת המסמכים למוסד לביטוח לאומי שכן יש לבחון את נסיבות התאונה ואת גרסתכם בטרם תגיעו לנקודת אל חזור.

קביעת בסיס השכר

המוסד לביטוח לאומי קובע את בסיס השכר הרבע שנתי שלכם בהתאם ל -4 תלושי שכר אחרונים מיום התאונה ובהתאם לממוצע השכר (שכר ברוטו) ישולמו לכם דמי הפגיעה וגובה שיעור הנכות שיקבע בוועדה רפואית.

נשאלת השאלה – מה קורה כאשר הנפגע אינו שכיר אלא עצמאי ואין לו שכר חודשי קבוע, אין לו תלושי שכר כלל?

התשובה לכך היא הצגת מלוא החומר החשבונאי למוסד לביטוח לאומי ודרישה לקבוע בסיס שכר גבוה (ככל ובסיס השכר גבוה יותר כך הפיצוי גבוה יותר, שכן הפיצוי נלקח מגובה בסיס השכר).

ישנם מקרים רבים שהמוסד לביטוח לאומי קובע בסיס שכר נמוך יותר במקרים של עצמאים ועליכם לדרוש ולהוכיח למוסד לביטוח לאומי כי יש לקבוע בסיס שכר גבוה יותר.

נשאלת שאלה נוספת – מה קורה במקרה של נפגע אשר היה בשבוע הראשון לעבודה? הרי אין לו עדיין תלוש שכר ובטח שאין לו 4 תלושים אחרונים ממועד התאונה, אזי איך יקבע לו בסיס השכר?

התשובה למקרה זה היא שיש להציג למוסד לביטוח לאומי חוזה העסקה ולעיתים תצהיר מעסיק אשר ישקף נאמנה את בסיס השכר שהיה אמור להרוויח במקום העבודה.

ישנו מקרה נוסף שחשוב לדעת, ככל והנפגע עובד ב – 2 עבודות ופגיעתו אירעה במהלך עבודתו הראשונה, עליו לדרוש מהמוסד לביטוח לאומי שיקבע לו את בסיס שכרו בהתאם לגובה משכורתו החודשית של 2 עבודותיו.

זכויות נפגעי תאונת עבודה

לאחר שעברנו את המכשול הראשון – מכשול ההכרה בתאונה כתאונת עבודה, וכעת הנכם מוכרים כנפגעי עבודה, חשוב שתדעו מה זכויותיכם.

המוסד לביטוח לאומי משלם דמי פגיעה עד 90 ימים ראשונים (3 חודשים) ולאחר מכן הנכם רשאים להגיש תביעת נכות מעבודה שבעקבותיה תוזמנו לוועדה רפואית אשר תקבע את שיעור הנכות שלכם.

לכשתוזמנו לוועדה רפואית, הרכב הוועדה יקבע לכם אחוז נכות מסוים לעתים נכות זמנית לתקופה קצובה ולעתים נכות צמיתה או שילוב ביניהם.

נכות זמנית נקבעת כאשר לטענת הוועדה הרפואית נזקיכם טרם גובשו ולכן אין מקום עתה לקבוע את נכותכם הצמיתה.

נשאלת שאלה – מה קורה כאשר נפגעתם קשה בתאונת העבודה וכתוצאה מכך אינכם כשירים לחזור לעבודה למשך 6 חודשים? הרי ציינו כי ביטוח לאומי משלם ימי מחלה מלאים רק עבור 90 ימים ראשונים.

התשובה למקרה זה היא בהפעלת תקנה 18, הפעלת תקנה 18 באה ואומרת שכתוצאה מהתאונה אינכם כשירים לחזור למעגל העבודה ואין לכם כל מקור פרנסה אחר ולכן אתם זקוקים למשכורת החודשית שלכם כי בלעדיה אינכם יכולים להתקיים כלכלית. כתוצאה מאישור הפעלת תקנה 18 הנכויות הזמניות הופכים "למעין" נכות בשיעור 100% מהסיבה התפקודית ולא הרפואית וכפועל יוצא מכך תקבלו שכר מלא גם לאחר ה – 90 ימים ראשונים.

לאחר שהוועדה הרפואית קבעה את שיעור נכותכם הצמיתה יש לבחון האם כתוצאה ממצבכם הרפואי שנגרם בעקבות אותה עבודה ישנה ירידה בהכנסה החודשית שלכם או יתרה מזאת החלפתם את עיסוקכם כי מצבכם הרפואי לא מאפשר לכם לעסוק באותו מקצוע (לדוגמא: ככל שעבודתכם עובר לתאונה הייתה נגני גיטרות והתאונה גרמה לכם לכריתת אצבעות ובמקרה שכזה, מטבע הדברים, אינכם תהיו מסוגלים לחזור לעבוד כנגני גיטרות מאחר וניגון על גיטרה מחייב פעולה עם האצבעות), בהתאם לכך הנכם נדרשים לבקש מהמוסד לביטוח לאומי שיפעיל עבורכם את תקנה 15 ובכך שיעור הנכות הצמיתה תוגדל בהתאמה לשיעור הפעלת תקנה 15 וכפועל יוצא מהפעלת תקנה 15 שיעור הנכות שלכם יגדל ובהתאם גם שיעור הפיצוי החודשי יגדל (שכן הפיצוי הינו נגזרת מגובה בסיס השכר ומשיעור הנכות).

נפצעתם בתאונת עבודה, איך תדעו כמה פיצוי מגיע לכם?

החישוב של המוסד לביטוח לאומי הוא חישוב מאד אריתמטי. מחשבים את בסיס השכר הרבע שנתי שלכם, לאחר מכן מביאים לחישוב את בסיס השכר המבוטח שלכם (כלומר 75% מהברוטו), ואז מכפילים באחוז הנכות אותו קיבלתם לאחר הוועדה הרפואית – זאת במידה ומדובר בנכות זמנית.

במידה ומדובר בנכות צמיתה של 10% ועד ל – 19.5% החישוב יתבצע באותה הדרך כפי שביצענו בנכות הזמנית, אך במקרה זה אנו נכפיל את התוצאה ב-43 (זאת הנוסחה לפי המוסד לביטוח לאומי).

במידה ומדובר על נכות צמיתה בשיעור של 20% ויותר, החישוב יתבצע כפי שביצענו את החישוב בנכות הזמנית רק שבמקרה זה את אותו הסכום יקבל הנפגע לאורך כל שנות השתכרותו.

ניקח דוגמא: ראובן הרוויח 30,000 ₪ ברוטו בממוצע רבע שנתי ונפגע בתאונת עבודה. התאונה הוכרה כתאונת עבודה ולאחר מכן עמד ראובן בפני וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי אשר קבע לו נכות זמנית למשך 3 חודשים בשיעור של 50% - במקרה זה הרבע שנתי של ראובן עומד על סך של 30,000 ₪ ומשכך השכר החודשי של ראובן עומד על סך של 10,000 ₪ ברוטו בחודש, השכר המבוטח של ראובן עומד על סך של 7,500 ₪ (75% מהשכר הברוטו החודשי) את אותו 7,500 ₪ כופלים באחוז הנכות שנקבע לראובן, קרי 50% ומשכך כל חודש זכאי ראובן לשכר של 3,750 כל חודש - ועבור כל תקופת שלושת החודשים שנקבע לו 50% נכות זמנית יקבל ראובן סך כולל של 11,250 ₪ (3,750 ₪ x 3 חודשי נכות זמנית).

לאחר תקופה של שלושה חודשים עמד ראובן בפני וועדה רפואית נוספת שקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 10%, אזי במקרה זה יהיה זכאי ראובן לתשלום חד פעמי בשיעור של 32,250 ₪ (בנוסף לסכום אותו קיבל עבור הנכויות הזמניות) והחישוב הוא כך: בסיס השכר המבוטח של ראובן הינו 7,500 ₪ בחודש שאותו כופלים באחוז הנכות שקיבל, קרי 10% נכות, ומשכך יוצא 750 ₪, את ה – 750 ₪ כופלים ב- 43 (זאת פשוט הנוסחה) ומגיעים לסכום של 32,250 ₪.

במקרה וראובן היה זכאי לנכות צמיתה בשיעור של 20% אזי יקבל ראובן קצבה לאורך כל שנות השתכרותו על סך של 1,500 ₪ (בנוסף לסכום אותו קיבל עבור הנכויות הזמניות) והחישוב הוא כך: בסיס השכר המבוטח של ראובן הינו 7,500 ₪ בחודש שאותו כופלים באחוז הנכות שקיבל, קרי 20% נכות, ומשכך יוצא 1,500 ₪.

ביטוח לאומי נכות כללית, ניידות ושירותים מיוחדים

כאשר התאונה הינה תאונה קשה ואינה מוגדרת כתאונת עבודה יש צורך לפנות למוסד לביטוח לאומי ולהגיש תביעת נכות כללית. כמו כן, ככל והפגיעה גרמה לכם להפוך לסיעודיים ו/או בצורך יומיומי של עזרת הזולת, אזי יש צורך גם בהגשת תביעה לשירותים מיוחדים. יתרה מזאת, ככל הפגיעה גרמה לכם לנזק בגפיים התחתונות או נזק בעמוד שדרה המשפיע על כושר ניידותכם, עליכם להגיש תביעת ניידות למשרד הבריאות. ככל שתמצו את מלוא זכויותיכם בביטוח לאומי ותהיו זכאים הן לנכות כללית והן לשירותים מיוחדים ו/או לקצבת ניידות תתוגמלו בקצבה גבוהה מידי חודש בחודשו אשר יכולה להגיע ללמעלה מ – 10,000 ₪.

חשוב לציין פרט להגשת תביעת נכות כללית, הגשת תביעה בגין שירותים מיוחדים ובגין ניידות ניתן להגישם במקביל גם אם מדובר בתאונת עבודה.

תביעת חבות מעבידים או תביעת צד ג' – האם יש מקום לתבוע את המעסיק או את המקום שבו נפלתי?

רבים סבורים כי ברגע שנפגעו במהלך העבודה יש תמיד מקום לתבוע גם את המעסיק (מלבד המוסד לביטוח לאומי) או את המקום בהם הם נפגעו, אז בשל כך יש צורך לעשות סדר בדברים. אמנם כל תאונת עבודה מקנה פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי מאחר והמוסד לביטוח לאומי לא מחפש אשם, אלא מספיק תוגדר כנפגע עבודה, ובהתאם לגובה הנזק שלך בשילוב גובה השכר שלך, תקבל את הפיצוי המגיע לך. לעומת זאת, תביעת חבות מעבידים שזוהי תביעה כנגד המעסיק או תביעת צד ג' לא מספיק שהמקום ו/או המעסיק מבוטח בפוליסת ביטוח אלא יש צורך בהוכחת אשם (רשלנות) כנגד המקום ו/או המעסיק. לפיכך, יש צורך בהיוועצות עם עורך דין נזיקין מומחה על מנת שיבחן את נסיבות התאונה ובהתאם לכך יחליט עבורכם את מי כדאי ואפשרי לתבוע על מנת למצות את מלוא זכויותיכם בעקבות אותו אירוע תאונתי.

בניית תיק והכוונה רפואית

לאחר אירוע תאונתי כלשהוא רצוי להיוועץ ישירות עם עורך דין המומחה לתחום הנזיקין אשר יכוון אתכם לאיזה רופא לפנות ולאילו בדיקות תדרשו לבצע על מנת לקבל תיק נכון וחזק, שכן ישנו שיקול כלכלי לקופת החולים להפנות אתכם לבדיקה זולה יותר, לדוגמא: במקום להפנות אתכם לביצוע בדיקת CT או בדיקת MRI הם יעדיפו להפנות אתכם לבדיקת רנטגן שהיא הזולה ביותר אשר לא תשקף נאמנה את מצבכם הרפואי. ישנם מקרים נוספים כאשר נפגעתם כתוצאה מחבלה סיבובית בכף הרגל לאו דווקא שהפגיעה גרמה לכם לשבר בקרסול ולכן צילום רנטגן לא ישקף נכונה את מצבכם הרפואי, שכן צילום רנטגן הינו צילום עצמות אשר מדגים שברים ובדרך כלל חבלות סיבוביות גורמות לקרעים ברצועות ולאו דווקא לשבר. לפיכך, במקרה כזה הרופא ישחרר אתכם לביתכם ללא אבחנה נכונה, וכפועל יוצא מכך הפיצוי שתקבלו לא ישקף נאמנה את הנזק האמיתי שלכם. מקרה נוסף ואופייני לחבלות בעמוד השדרה הוא שהנזק מאופיין לאו דווקא בתחום האורתופדי אלא גם בתחום הנוירולוגי שכן הנזק הופך להיות נזק עצבי בכך שהחוליות לוחצות על השק וגורמות להקרנות ונימולים בגפיים, ולכן במקרים כאלו יש צורך לדרוש מקופת החולים לבצע בדיקת EMG אשר תגדיר נכונה את מצבכם הרפואי ובתום סדרת הבדיקות הרלוונטיות התיק שלכם יכול להיות גדול יותר, חזק יותר ואמין יותר.

חשוב מאד - לצורך בניית תיק אמין וטוב, יש צורך בתיעוד מקום ומקור התאונה, הקלטת שיחות שיכולות להכריע ו/או לעזור לתיק, שמירה על מלוא החומר הרפואי וכל מסמך רלוונטי – תשאירו את סינון המסמכים, ההקלטות ו/או התמונות להיעשות על ידי עורך הדין המומחה בתחום הנזיקין.

שכר טרחת עורך הדין

רבים לא יודעים אך שכר טרחת עורך הדין בתחום תאונת הדרכים קבוע בחוק הפלת"ד, על עורך הדין לגבות את האחוזים הקבועים בחוק בלבד. שכר טרחת עורך הדין הינו בשיעורים הבאים:

  • ככל והתיק מסתיים בפשרה מחוץ לכותלי ביהמ"ש (טרם הגשת תביעה) – 8% בצירוף מע"מ;
  • ככל והתיק מסתיים בפשרה בתוך כותלי ביהמ"ש (לאחר הגשת תביעה) – 11% בצירוף מע"מ;
  • ככל והתיק מסתיים בפסק דין (סוף ההליך) – 13% בצירוף מע"מ.

שכר טרחת עורך הדין בכל הנוגע לתחום ביטוח לאומי (תאונת עבודה, נכות כללית, שירותים מיוחדים וניידות) גם הוא קבוע על פי חוק. עורך הדין מחויב לגבות לפי החוק את שכר טרחתו.

רבים סבורים כי אין צורך לשכור עורך דין על מנת שיטפל בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי, ביטוח החובה של הרכב, ביטוחים פרטיים או תביעת פנסיה ממספר סיבות ששמורים להם, אך חשוב מאד לציין כי ברוב המקרים שכר טרחת עורך הדין משולם מחברות הביטוח ישירות ומתווסף לסכום הפיצוי, כך שבפועל הוא לא משולם על ידיכם. יתרה מזאת סכום הפיצוי שתוכלו לקבל על ידי עורך דין מומחה בתחום גבוה בעשרות מונים מסכום הפיצוי אותו תוכלו להשיג בכוחות עצמכם.

משרד עורכי דין או חברה למיצוי זכויות – מה כדאי?

רבים סבורים כי חברות למיצוי זכויות רפואיות מספקים את כל העבודה וממצים את כל הזכויות בכל הנוגע לתאונה או מחלה כלשהיא, אולם רבים לא יודעים כי הייעוץ והטיפול של חברות אלו אינו משפטי והדבר היחיד שהם עושים הוא למלא את אותם טפסים ייעודיים למוסד לביטוח לאומי ובכך הטיפול מסתיים. חשוב לציין, אם וכאשר הנכם מעוניינים למצות את זכויותיכם על ידי חברת למיצוי זכויות רפואיות והגשתם בעזרתם תביעה למוסד לביטוח לאומי ותביעתכם נדחתה, אזי פה מלאכתם הסתיימה שכן אינם מייצגים בוועדות רפואיות ואין להם סמכות להגיש ערעורים לערכאות שונות כמו בית דין לעבודה (אשר משמשת כערכאת ערעור על המוסד לביטוח לאומי), יתרה מזו אין להם את הידע המשפטי הנכון לנהל את התיק.

לפיכך, רצוי ומומלץ לשכור את שירותיו של עורך דין המומחה בתחום הנזיקין אשר ילווה אתכם מתחילת התיק ועד סיומו לרבות הגשת עררים וערעורים לערכאות השונות.

החשיבות בטיפול על ידי עורך דין המומחה בתחום הנזיקין בלבד אשר התנסה בתיקים גדולים ומורכבים

משרד עורכי דין אשר מומחה לתחום הנזיקין ובכלל זה תאונות ו/או מחלות קשות צריך ואף חייב לדעת להתמודד עם משימות עוד בטרם תחילת ניהול התיק שכן מדובר בהליכים בירוקרטים ולעיתים מורכבים מול המוסדות השונים.

במה דברים אמורים: ככל ואירעה תאונה או מחלה קשה אשר גרמה למות הנפגע / החולה יש צורך להוציא צו ירושה / צוואה על מנת שיורשי המנוח יוכלו להיכנס לנעליו ולתבוע את הפיצויים.

כמו כן, ישנם תאונות או מחלות קשות אשר גורמות לנפגע / לחולה לאבד את אישיותו המשפטית ולכן חייב בטרם ניהול ההליך להוציא צו אפוטרופסות על מנת להיכנס לנעלי הנפגע ולמצות את זכויותיו.

יתרה מזאת, יש למצות את הזכויות הנוספות שמגיע לאלמן או לאלמנה מול המוסד לביטוח לאומי בכל הנוגע לקצבת שארים.

ישנם מקרים בהם משפחת המנוח או החסוי מצויה בתקופה קשה מנשוא ולכן ישנה חשיבות רבה לכך שמשרד עורכי הדין יכיר את הדין על בוריו ויסייע למשפחה גם בהליכים אשר לאו דווקא מזכים בפיצוי כספי כלשהו, כגון: שינוי מעמד אישי של בן או בת הזוג, ביטול רישיון נהיגה של המנוח/ה, הוצאת תעודת פטירה, ליווי בקבלת מלוא התנאים הסוציאליים של הוצאות קבורה, שינוי / שיפוץ מקום מגורים בהתאם לצרכי החסוי, קבלת רכב המותאם לצרכי הנפגע, הנחה בדבר תשלום מסים, חשמל וכו'.

תנו לאנשי מקצוע לעזור לכם לממש את הזכויות המגיעות לכם – משרד עורכי דין אלגבי אגבלי

חשוב שמשרד עורך דין יעניק יחס אישי, רגיש וחם למשפחה ותמיד יהיה בזמינות לצרכי המשפחה.

כמו כן מחובתו של משרד עורך הדין, משרד עורכידיןתאונותדרכים , תאונות עבודה, ביטוח לאומי ונזיקין, לדעת את מלוא זכויות הלקוח ולמצות אותן עד תומן ובכך להעניק לכם פיצוי מקסימלי בזמן מינימלי.

משרד עורכי דין אלגבי – אגבלי ושות' מלווה משפחות רבות אשר פקדו אותן אסונות קשים ומסייע להם למצות את מלוא זכויות המשפחה יד ביד מתחילת התיק ועד לסיומו.

המשרד מייצג תובעים בלבד ולא מצוי בניגוד עניינים לעולם מול חברות הביטוח, יתרה מזאת, גביית שכר הטרחה הינו באחוזים בלבד ועל בסיס הצלחה בלבד, כלומר – לא קיבלתם פיצוי לא שילמתם !

משרדנו מתחייב לתת ללקוחותיו את מלוא תשומת הלב ולעמוד לצידו לאורך כל הדרך עד למימוש כלל הזכויות המגיעות לו.

אם גם אתם לא מעוניינים לעבור את כל התהליך הזה לבד אתם מוזמנים לפנות אלינו.
אנו נשמח לעמוד לשירותכם ולעזור לכם לממש את מלוא הזכויות המגיעות לכם.

בקרו באתרנו: http://www.aa-lawyers.co.il