
על מנת לקבל את ההסמכה, ועדת הרישיונות בלשכת עורכי הדין בוחנת את מצבו המשפטי מכמה היבטים: בראש ובראשונה עליו להיות תושב ישראל, לעסוק בעריכת דין 10 שנים לפחות ומתוכן 5 בישראל. במידה ומדובר בתושב שהתאזרח לאחר שהתגורר בניכר בעבר, עליו להגיש את הבקשה כשמאחוריו 7 שנות אזרחות ישראלית לפחות. במקרה כזה, עליו להיות עורך דין במשך 10 שנים לפחות, אל מספיקות שנתיים בישראל, ולא 5 שנים כמו במקרה של תושב ותיק. בשני המקרים, גם של תושב קבוע וגם של עולה שהתאזרח לפני 7 שנים, על המועמד להיות נקי מעבירות פליליות שיש עמן קלון, למעט מקרים בהם הוא הורשע וחלפו 10 שנים מאז ריצה את עונשו.
משימות משפטיות באחריותו של נוטריון בלבד
תרגום מסמכי מדינה כמו תעודות זהות, תעודות לידה ותעודות פטירה. אישור תרגום שהוצג לו. תרגום נוטריוני של מסמכים הנדרשים לאדם מסוים העובר מהניכר לישראל או מישראל לניכר: תעודות הסמכה, תעודות לימודים, וכיוצ"ב. אמצאת אישורים מיוחדים לבקשת מדינות ריבוניות כמו אישור על היותו של אדם בחיים (רלוונטי למקבלי רנטות מגרמניה עקב פשעי מלחמת העולם השנייה), או אישור שהוא נפטר על ידי הצגת תעודת הפטירה שלו (רלוונטי בעיקר אם חברה מסחרית או משרד ממשלתי טוענים שלאותו אזרח קיים חוב כספי שלא שולם). כל משימה משפטית אשר הוצגה כאן חייבת בהוכחה שהיא נעשתה על ידי נוטריון ואושרה על ידו. ההוכחה מתבטאת ברישום פרטי הנוטריון וחתימה עם אפוסטיל אדום.
הסכמים וחוזים להם נדרשת התערבות של נוטריון
הסכמי ממון בין בעל ואשה, הסכם ממון בין שותפים שהקימו יזמות משותפת, צוואות – חשוב מאד לעשות רק עם נוטריון. על פי חוק, זכותכם לכתוב את הצוואה בעצמכם, להקריא אותה בעל פה, ועוד, אבל עורך דין הצד שכנגד, המייצג את האדם שאתם לא רוצים להוריש לו רכוש עלול ליזום מהלך משפטי קל מאד שיוביל לביטול הצוואה בצו שופט, ולחילוט הרכוש באופן שוויוני. כשם שבהייטק יש סיסמה רגילה למייל ויש סיסמה מוצפנת, כך בצוואות יש כתיבה רגילה ויש אישור נוטריוני. עם האחרון גם הממולחים שבעורכי הדין לא הצליחו להתמודד עד כה, למעט מקרים מועטים וחריגים מאד.