בעוד שבועיים יתקיים הכנס השנתי של מכון פוע"ה לנשים "הכל בשבילך". המכון מקדיש השנה פאנל שלם על הורות מבוגרת ותרומת ביצית.
אחרי 15 שנה של טיפולי פוריות הם הרגישו שהגיעו למבוי סתום. המלצת הרופא המטפל שהוכיחה זאת לא איחרה להגיע. "ההחלטה להמשיך בטיפולים היא שלכם בלבד. כל מה שתחליטו – מקובל. עם זאת אני, כרופא שלכם, מרגיש אחריות להגיד לכם שאחוזי ההצלחה שלכם לא גבוהים. גג -2%"
לאור המלצת הרופא, המצב הגופני, הנפשי והרגשי הגיעו בני הזוג למסקנה שאין טעם להמשיך בהפריות ivf ועליהם לחפש פתרון אחר למימוש ההורות.
הם ידעו שמכון פועה מחכה להם בזרועות פתוחות עם כל הפתרונות ההלכתיים והרפואיים וילוו אותם את כל התהליך.
מרגע קבלת ההחלטה לקח להם עוד כחצי שנה להיות מסוגלים לשמוע על הרעיון של תרומת ביצית, ולאחר שנחשפו למידע הקיים על ההליך בחרו לפנות לחברת "מנור מדיקל". כל צעד שעשו היה מלווה בהמון חששות ואפילו פחדים.
"בדרך כלל זוגות שפונים להליך של תרומת ביצית יש להם סיכויים מאוד נמוכים להורות בכל דרך אחרת. הזוגות האלה כבר עברו כברת דרך עד שהחליטו לפנות אלינו ". אומרת דר אורית מלכא- פאר, מנהלת מחלקת תרומת ביצית במנור מדיקל. "עם זאת, על כל זוג לדעת שתרומת ביצית היא לא נוסחת פלא המבטיחה הורות ב- 100 אחוז. בהחלט ישנו סיכוי של 60 אחוז לילד ובהרבה מקרים זה הרבה מאוד".
מה זה תרומת ביצית ולמי ההליך מיועד?
"הליך של תרומת ביצית נועד לכמה קבוצות עיקריות- נשים שמפאת גילן הן לא יכולות להורות, נשים שעברו טיפולים ואיכות הביציות שלהן לא טובה או נשים שרזרבה שחלית שלהן ירודה, ונשים עם בעיות גנטיות ותסמונות מולדת".
למי שתוהה מה ההבדל בין תרומת ביצית לבין פונדקאות התשובה היא בקהל היעד של שני ההליכים. בעוד שתרומת ביצית נועדה לנשים שיכולות לשאת הריון ברחמן אבל בגלל אילוצים שצויינו לפני כן לא יכולות להורות מביציות של עצמן, פונדקאות נועדה לנשים שרחמן אינו יכול לשאת הריון בריא בעוד שהביציות שלהן מספיק טובות להפריה.
החוק במדינת ישראל מאפשר לעבור את הליך של תרומת ביצית לנשים עד גיל 54 . מעבר לכך נדרש אישור מיוחד של משרד הבריאות. למרות שלעיתים מדובר במוצא האחרון בדרך להורות, תרומת ביציות אינה ממומנת על ידי המדינה. מי שמעניק מימון חלקי עבור הטיפולים הם הביטוחים המשלמים של קופות החולים.
חברת "מנור מדיקל" מטפלת בשנה ביותר מ - 800 מקרים של פונים להליך תרומת ביצית. כאשר כל התרומות של חברת "מנור" מגיעות ממאגר התורמות מחו"ל. "כל חברה שעוסקת בתרומת ביציות עובדת בשיטה שלה" מפרטת דר' אורית. הבלעדיות של מנור מדיקל היא שזו החברה היחידה שאינה מתווכת וכל הצוות הרפואי מורכב רק מאנשי מקצוע ישראלים.
אנחנו מגייסים באמצעות הצוות שלנו שיושבים בקייב, אוקראינה, את התורמות ובודקים אותן מבחינה רפואית, גנטית ופסיכולוגית. אנחנו שואבים את הביציות ועושים בקייב את ההזרעה ולאחר מכן חוזרים לארץ עם עוברים טריים בני שלושה ימים".
מה הזוג מרגיש כשהוא פונה לתרומת ביצית?
חשוב להדגיש שאף אחד לא מגיע להליך מרוצנו החופשי. ישנן נשים שנישאו מוקדם והיו בטוחות שהן יצליחו להקים משפחה וזה לא קרה. הלב כואב ודואב עם כל מקרה שמגיע אלינו. מכיוון שמדובר בזוגות החששות מההליך הן כפולות ומשותפות. הרבה פעמים באופן אוטומטי הפוקס הוא על האישה כי היא זו שעוברת את ההליך בפועל. אבל יחד איתה גם הגבר עובר תהליך נפשי מורכב ולא פשוט וחשוב לתת לזה מקום. לא מדובר בהריון טבעי ולכן הקושי הוא עצום. עם זאת הרבה פעמים זוגות שהצליחו להגיע להורות באמצעות תרומת ביצית מעידים שהחיבור שלהם לילד הוא חזק במיוחד. דווקא בגלל הדרך הלא פשוטה שהם עברו עד שהוא הגיע לעולם.
מהם שלבי הטיפול מבחינה רפואית שתהליך מצריך?
בשונה מהפרייה חוץ גופית בה השאיבה והחזרה נעשית מול האישה שעוברת את ההליך, תרומת ביצית מתחלקת לשני שלבים ושתי נשים- התורמת והנתרמת . התורמת עוברת את השאיבה והנתרמת עוברת את ההחזרה.
תהליך ההחזרה שהנתרמת עוברת אינו קשה מבחינה פיזית. לעיתים זה כרוך בהתאמת הפעילות הורמונלית של הנתרמת למועד החזרה המשוער. לאחר ההחזרה הנתרמת מקבלת תמיכה הורמונלית על מנת שההריון ייקלט. מכיוון שמדובר בתהליך שהוא זוגי, גם על הבעל לעבור בדיקות מקיפות מול התורמת ולעשות יעוץ גנטי. אם ההחזרה הראשונה לא הצליחה אין צורך שהבעל יעבור את כל הבדיקות מחדש מכיוון שהנתונים נשמרים במאגר. חשוב שהזוג יהיה מודע לעובדה שישנו סיכוי למספר החזרות של העוברים עד שמגיעים להריון הנכסף.
מנסיונך בתחום, זוגות שמחליטים לגשת לתהליך ולהתחיל בטיפולים האם הם משתפים את הקרובים ואת הסביבה בהחלטה?
יש כאלה שמטבעם אוהבים לשתף אבל הרוב מעדיפים לשמור את הפרטים על ההריון לעצמם. לדעתי, למרות תרבות השיתופים בה אנחנו חיים, לא כולם צריכים לדעת איך האישה נכנסה להריון. כיום הסביבה עדיין לא יודעת לקבל ילדים שנולדו מתרומת ביצית ולכן זה רק עלול להפריע להורים לחוות את ההורות שלהם ולהיכנס לתפקיד החדש יותר בנחת. מה שחשוב זה שהזוג שלם עם ההחלטה והילד יוולד בריא ושלם ויתקבל באהבה.
כנראה הדרך הטובה ביותר לטובת הילד ולטובת ההורים שמגיעים להורות הזאת אחרי מאבקים רבים, היא לא לחשוף את העובדה באיזו דרך הגיע הילד לעולם. עם זאת לעיתים המציאות מאלצת לספר.
סיכוי גדול שילדים שנולדו מתרומת ביצית של תורמת מאוקראינה יהיו בעלי חזות בהירה ושונה בנוף הישראלי. אם הדבר לא מפריע לזוגות שמגיעים להליך?
אכן, לעיתים הדבר מפריע. היו זוגות שוויתרו על התרומה בגלל הפער החיצוני. כאשר מגיע אלינו זוג עם שיער חום ועיניים כהות אנחנו עושים השתדלות לעשות התאמה עם התורמת שתהיה גם היא בעלת מראה דומה. זה אכן שיקול. אומנם אכן מדובר במגבלה אבל גם הילדים הביולוגיים לא תמיד דומים להוריהם.
זוגות הרוצים ילד שדומה להם יכולים לפנות בבקשה לתרומה מקרובה משפחה. האם נתקלת במקרים כאלה?
"אני עוד לא נתקלתי באף מקרה בארץ שאישרו לעשות תרומת ביצית מקרובת משפחה". אומרת דר' אורית. "החוק בארץ אומר שאישה שרוצה לעשות תרומת ביצית מקרובת משפחה צריכה לפנות ליחידה שמאושרת על ידי משרד הבריאות. היחידות קיימות בכמה מבתי חולים בארץ, ולאחר מכן מגישים בקשה למשרד הבריאות ויש ועדה של פסיכולוגים, רופאים ועוד הרבה אנשי מקצוע שבודקים את הבקשה. כאמור, עד כמה שידוע לי אף מקרה עוד לא אושר".
במהלך השנים נתקלת בהמון מקרים ברמות קושיי שונות. איך זה מרגיש לפגוש את הזוג אחרי שהפכו להורים?
"אני כל פעם נדהמת ומתרגשת מחדש לראות את הזוגות שהפכו להורים. כי בסופו של דבר הורות זו הורות. שום דבר בעולם לא יכול לפגוע באושר של הזוג שזכו לחבוק ילד אחרי הרבה שנים, גם לא העובדה שהילד נולד מתרומת ביצית". דר' אורית מוסיפה בחיוך "עד כה לא היה לנו אף מקרה שביקשו פתק החלפה. אף ילד לא חזר ואף זוג לא התלונן".
שאלנו את הרב בנימין דוד, רב יועץ ופוסק במכון פוע"ה לגבי ההיבט ההלכתי בתרומת ביצית:
"נושא של תרומת ביצית הינו נושא שלגביו ישנה מחלוקת הלכתית רבת הקפים. השאלה העיקרית שעולה מהסוגיה- מי היא אם הילד?- זו שהילד היה ברחמה והיא ילדה או זו שהביצית היא שלה למרות שהילד לא נולד ממנה. רוב התרומות של תרומת ביצית מגיעות מחו"ל מתורמות שאינן יהודיות ולכן לשאלה העיקרית מצטרפת גם שאלה בנוגע ליהדותו של הילד. הרב עובדיה יוסף פסק שאם הילד היא זו שהביצית שלה ולכן הילד שנולד מתרומת ביצית של גויה, חייב לעבור גיור באופן מלא. לפי פסיקתו של הרב מרדכי אליהו, אם הילד היא זו שהילד היה ברחמה ולכן הילד אינו חייב לעבור גיור. בנוסף לשתי הפסיקות האלה, ישנם פוסקים רבים שאוסרים את ההליך האופן גורף, גם אם לבני הזוג עדיין אין ילדים כלל".
הרב בנימין דוד, ציין כי " שהמענה שאנחנו נותנים לזוגות המגיעים אלינו בעקבות בעיות פוריות, הוא מענה של כל מקרה לגופו. אין פתרון כללי לכולם. כשמגיע אלינו זוג המתלבט לגבי תרומת ביצית אנחנו קודם כל לומדים את התיק הרפואי שלו. בדרך כלל מדובר בזוגות שיש להם כבר תיק רפואי והיסטוריה של טיפולים כאלה ואחרים. אם לאחר התייעצות ובדיקה מקיפה של רבני המכון, אנחנו מגיעים למסקנה שתרומת ביצית זה הטיפול היחיד שייתן אפשרות לזוג להיכנס להריון, אנחנו נעשה הכל על מנת לעזור לזוג בטיפול הזה. אבל לא לפני שנבדוק את המקרה לעומק. תרומת ביצית זה לא עניין של מה בכך".
האם ישנו סיכוי לקבל התר לתרומת ביצית כאשר לא מדובר בילד ראשון, אלא במשפחה שיש לה כבר מספר ילדים והיא לא מצליחה להביא עוד?
השיקולים לפיהם אנחנו פועלים הם שיקולים של הגיון ומידה. אם יבוא אלינו זוג עם 9 ילדים וירצה הריון נוסף מתרומת ביצית כנראה שאנחנו לא נאפשר את ההליך.
הרב בנימין דוד מוסיף שישנם רבנים שיתריו תרומת ביצית לילד ראשון ושני אבל לא מעבר.
לאור סוגיית היהדות שעולה בעקבות ההליך של תרומת ביצית, האם לא כדאי לקחת תורמת יהודיה?
היום אנחנו חושבים שאכן עדיף לקחת תרומה מתורמת יהודיה. למרות שזה מעורר שאלה אחרת שהיא שאלת ייחוס. כאשר מדובר בתורמת גויה אין בעייית ייחוס, כלומר אין חשש שהילד שיוולד מתרומה זו יתחתן עם אחותו. כשמדובר בתורמת יהודיה יש חשש כזה. כיום הרבנים אומרים שעדיף לקחת תרומה מיהודיה פנויה (שאינה נשואה) אבל זאת רק בתנאי שיהיה רישום מסודר שייתן אפשרות לדעת בעוד 20 שנה מי הילד ולמנוע חתונה עם בני משפחה.
לדברי הרב בנימין ההליך של תרומת ביצית מיהודיה הוא אפשרי ואף מאושר מבחינה החוקית. "זה עדיף ואפשרי אבל אין לנו מספיק תורמות בארץ ולכן זה כמעט ולא מתקיים".
לאור חשיבות הנושא והסוגיות הרבות שעולות ממנו, מקיים מכון פוע"ה בכנס השנתי ה- 18 הרצאת-פאנל מיוחדת בנושא. הפאנל שיכלול בתוכו אנשי מקצוע מתחום הרפואה, הסוציולוגיה וההלכה, ייתן מענה ומידע על ההליך תרומת ביצית ואף יחשוף את המשתתפות לסיפורה האישי של אחת הנתרמות. הכנס עוסק ברפואה והלכה בכל תחומי המשפחה – פוריות, הריון, לידה, טהרת המשפחה ויחסי אישות.