גולן אזולאי
גולן אזולאיצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

התחלה/ נולד וגדל בקריית שמונה, השני מתוך חמישה אחים ואחיות. בעוד חודש חוגג 50. "המספר הזה, חמישים, מרגש ומשמעותי לי מאוד".

אבא/ יוסף (73), חשמלאי וקבלן שיפוצים, כיום בגמלאות. "אבא עלה בגיל עשר ממרוקו. הוא עבד קשה כל החיים כדי להחזיק את המשפחה, עם המון חריצות והתמדה, ממש מסר את הנפש כדי לפרנס אותנו בכבוד".

אמא/ רחל (67), "עקרת בית שכל השנים הייתה בבית וגידלה אותנו. עלתה בגיל עשר מספרד ומדברת ספרדית שוטפת. אמא ילדה אותי בגיל 17 וכולם חושבים שהיא אחותי הגדולה. לאמא יש מסירות גדולה לחינוך ילדים והרבה הומור".

הבית/ גדל בבית מסורתי. "מבנה קלאסי של משפחה ספרדית. סבא וסבתא דתיים ואנחנו הולכים לבית הכנסת, עושים קידוש אבל לא שומרים שבת באופן מלא, יוצאים לבלות או נוסעים לכנרת".

אומן בנשמה/ כילד קטן נשלח לגן דתי, אך המשיך לבית ספר יסודי ממלכתי תל חי בעיר. "בבית הספר הייתי סוג של ילד פלא. הופעתי בהצגות לפני הורים ותלמידים. כבר אז רציתי לעלות לבמה, זה היה חזק ממני".

רצים למקלט/ עד גיל 11 גר בקריית שמונה. "זאת הייתה ילדות בצל קטיושות והפגזות. אני מאוד מזדהה עם תושבי הדרום. זוכר את החרדה הקיומית הזאת, זוכר איך ישנים עם נעליים במיטה בכוננות לרוץ למקלט של השכונה, זוכר את ההווי בתוך המקלט עם כל השכנים".

נושם טבע/ "פרט למצב הביטחוני זאת הייתה גם ילדות עם הרבה משפחתיות ועם הרבה טבע והרים מסביב. בתור ילד הייתי מטייל הרבה בגבעות".

עוזב את העיר/ "אחרי תקופה אינטנסיבית ומתישה של לוחמה וקטיושות היה גל של משפחות שעזב את העיר. היו מלא קטיושות באותה שנה, היה בלתי נסבל. אמא שלי כבר לא יכלה לסבול את זה ועברנו לשנה לבאר שבע, ומשם לערד".

אני גיטרה/ "אהבתי את הנעורים בערד, שם התחלתי לנגן בגיטרה. הקמנו הרכב מוזיקלי כמה חברים, וכל יום היינו מנגנים ומתאמנים במשך שעות. בלילה הייתי שוכב במיטה ומנגן ונרדם עם הגיטרה ביד. הייתי אוכל ונושם מוזיקה".

צבא/ התגייס לנח"ל מוצנח ושימש סמל במחנה 80 ומ"מ של טירונים. "בשל"ת הלכנו לקיבוץ דבירה בדרום. עבדתי בלול התרנגולות ובמפעל הפלסטיק. תקופה טובה בחיים שלי".

מכיר בקיבוץ/ את מי שלימים תהיה אשתו הכיר בקיבוץ. "באותה תקופה הכרתי אותה אבל לא היה קשר. רק כשחזרתי מהטיול אחרי הצבא ובאתי לביקור בקיבוץ נוצר החיבור. פתאום ראינו זה את זה. שידכו אותנו משמיים".

החצי השני/ שירי (47), "עובדת יחד איתי. שירי מנהלת את משרד ההפקות שלנו. היא בת זוג וחברה אמיתית. את התשובה שלי עשיתי בשבילה ובזכותה".

הנחת/ חמישה. הבת הבכורה נטע (18), גליה (15), מאיה (12), דוד (10) ונחמן הקטן (7), "בית שמח ותוסס".

יפן/ עם השחרור מהצבא יצא לטיול ביפן. "התפרנסתי ממכירת תמונות ונגינה ברכבת התחתית. אחרי שהרווחתי כסף יצאתי לטיול בתאילנד, הודו, נפאל ועוד". לאחר כמה חודשים שב ליפן. "מכרתי תמונות ותכשיטים ועבדתי במועדון לילה בתור בדרן. הייתי עושה להם קסמים ושר זוהר ארגוב. הרווחתי הרבה כסף באותה תקופה".

לומד משחק/ בשובו ארצה בגיל 25 החל לימודי משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב. "שלוש שנים למדתי שם. מבחינה מקצועית קיבלתי שם המון. מצד שני, באותן שנים לא הייתי דתי אבל כבר אז הפריעו לי המתירנות והפריצות במסגרת הלימוד". בהמשך למד שנה נוספת משחק מול מצלמה.

בלי עבודה/ "סיימתי לימודים ולא מצאתי עבודה. אני זוכר את עצמי פעם יושב במטבח, מרים עיניים לשמיים ואומר בקול רם: 'ה', למדתי משחק, אני מוכן, תסדר לי משהו'. גם בכיתי. לא הייתי דתי אבל תמיד דיברתי עם אלוקים".

עבודה/ "שבוע אחר כך קיבלתי תפקיד ראשי בהצגה 'גיא אוני' בתיאטרון אורנה פורת". הוזמן גם לאודישן לסרט 'אגוז' על העלייה ממרוקו אצל הבמאי אורי ברבש. למרות שהוביל באודישן, לבסוף לא זכה בתפקיד. "מאד התבאסתי. אבל זרקו לי שיש איזו סדרה בקנה על טירונים בצבא ואולי אקבל שם תפקיד קטן".

טירונות/ ואכן, בסדרת הטלוויזיה שיצרו אורי ובני ברבש 'טירונות' גילם את סמל המחלקה פרקש. "זה התפקיד שהכי זוכרים לי עד היום. הבנתי שזאת הזדמנות וה' פותח לי פתח ועכשיו אני צריך לתת מעצמי. 'טירונות' הייתה הפריצה הראשונה שלי. אנשים היו עוצרים אותי ברחוב, הזמינו אותי לתוכניות טוק שואו".

התקרבות/ אבל דווקא עם ההצלחה הגדולה של 'טירונות' ולידת בתו הראשונה חווה משבר בזוגיות. "הייתה התרחקות ביני לבין אשתי. התפללתי לה' שהבית שלי לא יתפרק. התחננתי: 'אני אוהב את אשתי, ה', תעזור לי'. זאת הייתה הפעם הראשונה שהודיתי שאני חסר ושאני צריך לעשות עבודה עם עצמי".

מתקרב לעצמו/ בעקבות המשבר פנה ללימודי חשיבה הכרתית בשיטת ימימה. "זה עזר לי להפריד את המיותר מהעיקר בחיי. קיבלתי כלים של מודעות רוחנית, שעוזרת לצפות על המציאות ולהבין שהיא ברת תיקון. עד היום זה עוזר לי. זה בעיקר נתן לי להתקרב לאשתי, לעצמי ולה' יתברך".

מקבל מצוות/ "תיקון נפש מעמיק חייב להיות מחובר לתורה ומצוות. אחרי שנה וחצי בלימוד הרגשתי שאני רוצה להתחיל לשמור שבת, רוצה ללמוד תורה, ללמוד פרשת שבוע, חסידות, ברכות, נטילת ידיים. התלהבות גדולה. עברתי תהליך איטי של קבלה".

תיאטרון/ חמש שנים הופיע בתיאטרון בית לסין בתפקידים ראשיים. כמו כן השתתף בשלל סדרות טלוויזיה, וביניהן 'בנות בראון', 'השיר שלנו', 'ניו יורק' ולאחרונה כאביו של אבינועם בסדרה 'שבאבניקים'.

מוזיקה/ "מעניקה לי מקום רוחני". לפני כתשע שנים הוציא את אלבומו הראשון 'בדרך אל הלב'. לפני שנתיים הוציא לאור את אלבומו השני 'ילדות מאושרת'. במקביל יצא במופע אישי, "שמדבר על המסע שאנחנו עוברים מילדות לנעורים לבגרות והורות ושהכול כאן לתיקונך".

רדיו/ עורך ומגיש תוכנית רדיו אישית בימי שישי בצהריים בכאן מורשת. "זו תוכנית שהיא כולה הכנה לשבת, עם פרשת שבוע, חידושים ודיבורים אישיים. אני משקיע בתוכנית הזאת הרבה. זה השיעור תורה שלי".

סרט/ בימים אלו יוצא לאקרנים סרט 'הבלתי רשמיים' שבו הוא משחק. הסרט, בבימויו של אלירן מלכה (יוצר שבאבניקים), הוא בהשראת סיפור הקמת ש"ס.

הש"סניקים/ הסרט מספר על בעל בית דפוס שמואס באפליה ומחליט להקים רשימה מזרחית-חרדית שתרוץ לעירייה. משם העניינים מתגלגלים עד להקמת מפלגה. "יש אנשים שיכולים להזיז הרים מתוך איזה רצון פנימי תמים, נקי, שלהם. ספרדים שומרי תורה ומצוות - זה מה שהם רצו. הם ביקשו מקום משלהם. ואחרי זה הדברים מתבלבלים".

מופע חדש/ מופע 'אחי ישראלי' בשיתוף עם תיאטרון פסיק, "משירי ארץ ישראל, שירים שלי ומערכונים מצחיקים על החוויה הישראלית. המופע מדבר על הכול, על האיכות שלנו ועל המורכבות שלנו, והכול עם המון אהבה".

אם זה לא היה המסלול/ "איש עסקים. לעשות הרבה כסף כדי שלא תהיה לי שום דאגה ואוכל ללמוד תורה איך שאני רוצה".

בוחר/ "לא פעם נקלעתי בצילומים או בהצגות לסצנות שהרגשתי שהן לא מדויקות לי ולא טובות לי ושמתי גבולות. ויתרתי על הרבה תפקידים ראשיים. בהתחלה זה היה מלווה בכאב, אבל כשהגבול היה לי ברור זה דווקא עזר לי להגדיר את עצמי ואת המקום שלי מחדש".

ספרדי גאה/ "גדלתי עם התסביך של ההורים והמשפחה הספרדית. היו שם רגשות טעונים כלפי החברה האשכנזית. דיברו על ציניות וזלזול. אני מחפש תמיד את החיבורים, נשוי לאשכנזייה אבל בהחלט יכול להבין את המקום שממנו צמחה ש"ס. הרצון להיות עם גאוות יחידה משלך, להראות שאתה לא סוג ב', הרצון להיות מחובר לתרבות ולשורשים שלך בלי להתבטל".

במגרש הביתי:

בוקר טוב/ סדר היום משתנה בהתאם לתוכניות. בבוקר שאחרי מופע מתעורר ביקיצה טבעית בסביבות שמונה-תשע. בשאר הימים השעון המעורר מכוון לשעה שש. "קם, תפילה, לומד קצת גמרא. ואז מנגן בגיטרה, עובד עם אשתי על שיווק ותוכניות, כותב, נפגש, מתאמן, עסוק". לישון הולך הרבה אחרי חצות.

דיסק ברכב/ "מוזיקה והרבה. נהנה ממוזיקה יהודית מקורית, ישי ריבו, יונתן רזאל, מוזיקת פולק אמריקאית, שלמה קרליבך, מאיר ואביתר בנאי ועוד".

השבת שלי/ "האי של השפיות. אני כל כך מתרגש לקראת שבת. תענוג. אני מבשל יחד עם אשתי. רגע משפחתי ואישי".

דמות מופת/ ר' שלמה קרליבך ז"ל. "בשבילי הוא רב אומן. ביכולתו לקבל כל יהודי באשר הוא והיכולת להכיל והיכולת לקרב. הייתה בו מידה ענקית של אהבת ישראל. עד היום הוא מקור השראה".

משאלה/ "לראות את הגאולה, להיות בה ולחוות אותה".

כשאהיה גדול/ "לעשות סדרה שתעסוק בקוטביות ופילוג בעם ושתחבר את הקצוות. אני עובד על זה בימים אלו. משתדל לגעת בסוגיה הזאת דרך העולם של החוזרים בתשובה, שהם לדעתי מסוגלים לחבר בין העולמות".

לתגובות: [email protected]