רוב העורכים והמגישים הם אנשי שמאל מובהקים. אולפן ערוץ i24news
רוב העורכים והמגישים הם אנשי שמאל מובהקים. אולפן ערוץ i24newsצילום: Claude Truong-Ngoc / Wikimedia Commons

"הגיע הזמן לשמוע את כל הקולות. הגיע הזמן לבדוק את כל הזוויות. הגיע הזמן להציג את התמונה הגדולה. הגיע הזמן לספר את כל הסיפור. הגיע הזמן לערוץ i24news".

במילים מבטיחות אלה הושק לפני חמש שנים ערוץ i24news בקול תרועה רמה. שלטי חוצות נתלו בדרכים, פרומואים עלו לרשת וראיונות ניתנו לכל דורש. התקוות מהערוץ היו גדולות במיוחד. בכל זאת, לא בכל יום עולה לאוויר ערוץ חדשות ישראלי שמשדר לרחבי העולם ומתיימר להציג את ישראל מזווית הוגנת.

"המשימה שלי היא לשנות את הסיפור על ישראל, כי כשאנחנו צופים בערוצי טלוויזיה בינלאומיים התפיסה של ישראל אינה המציאות. אני רוצה לחבר את ישראל לעולם, ולחבר את העולם למציאות הישראלית ולחברה", אמר באותם ימים מנכ"ל הערוץ, פרנק מלול.

הרעיון היה להקים שלושה ערוצים בשלוש שפות שונות: אנגלית, צרפתית וערבית. לכל ערוץ אולפן בפני עצמו ולוח שידורים עצמאי, כאשר כל השלושה משדרים ממטה הערוץ ביפו. המודל שעליו התבסס הערוץ הצעיר היה של רשת אל ג'זירה הקטארית. בכלל, ההשוואה לאל ג'זירה הייתה בלתי נמנעת. ערוץ החדשות הקטארי הוא מהמובילים והמשפיעים בעולם, ואנטי ישראלי בצורה מובהקת. חלומם של אנשי i24news היה להוות קונטרה לערוץ ולשאר הערוצים הגדולים בעולם, כדוגמת CNN ו‑BBC NEWS.

אך כגודל הציפיות גודל האכזבות. זה החל במינויים של מגישי וכתבי הערוץ באנגלית, שבאופן טבעי משמש כערוץ הדגל של i24news. "כל המגישים והכתבים שייכים לשמאל הקיצוני בישראל", אומרת מ', שמתארחת לא פעם בערוץ כפאנליסטית בתוכניות שונות. "אין באמת מגוון קולות בקרב אנשי הערוץ. כולם מייצגים צד אחד בלבד בשיח הישראלי".

במה זה מתבטא?

"זה יכול להתבטא באמירות הביניים של כתבים ומגישים, או בשאלות שמופנות כלפי המרואיינים. יעל לביא למשל הגישה שם את תוכניות הבוקר. פעם אחר פעם היא כינתה את ישראל מדינת אפרטהייד. זה הגיע למצב שאמרתי שאצלה אני לא מוכנה להתארח. אבל היא ממש לא הייתה היחידה. גם אחרי שהיא עזבה, פעם אחר פעם המגישים והכתבים שם משמיצים את ישראל, ומחבקים נציגים אנטי ישראליים כמו אנשי פת"ח ושמאל קיצוני".

גורמים בערוץ מעידים שאנשי הפת"ח זוכים לזמן מסך נרחב בתוכניות השונות, ולרוב הם מקבלים יחס אוהד במיוחד, הרבה יותר ממה שמ' זוכה לו בערוץ. אבל לא תמיד זה היה כך. בראשית ימי הערוץ, היחס לאנשי הפת"ח היה הרבה פחות מחבק. אחד המקרים הזכורים במיוחד הוא סדרת ראיונות שערכה העיתונאית לוסי אהריש, אז מגישת המהדורה המרכזית באנגלית וכיום מגישה ברשת 13, עם עיתונאים ברצועת עזה שהאשימו את ישראל בפגיעה בחפים מפשע במהלך מלחמת צוק איתן.

"איפה אתם העיתונאים?", שאלה אהריש את עלאא משהראווי, עיתונאי עזתי. "איפה אתם האנשים? למה אתם לא יוצאים אל החמאס והג'יהאד ואומרים להם להפסיק? ברגע שאתם תעמדו מולם פנים אל פנים, אתם יודעים שתיתפסו חזקים יותר כשתנסו להסביר את הנזק של המצור שישראל מפעילה עליכם, אבל אתם לא עושים דבר מול האנשים שפוגעים בכם". את העיתונאית מייסון אל קוואסמי, שטענה שאזרחי עזה מסכנים יותר כי להם אין התרעות לפני תקיפות (מה שלא מדויק בלשון המעטה, שהרי ישראל מקפידה לפזר כרוזים לפני תקיפות ברצועה. א"מ), תקפה אהריש בשאלה קשה אף יותר. "אין ספק שהמצב ברצועה קשה יותר מאשר בישראל", פתחה אהריש, "אבל האם זה נראה נורמלי בעינייך שטרוריסטים מתחבאים מתחת לבתי אזרחים, ועל ידי כך פוגעים באותם אנשים שעליהם הם מתיימרים להגן?... אנחנו מדברים על מצב שבו האנשים שלכם פוגעים בכם. תנסי להסביר לי איך אדם יכול לשים טיל בבית עם תינוקות וילדים ונשים".

גיוס עובדים מאל ג'זירה

אבל מאז עברו הרבה מים בערוץ, רבים ממגישיו התחלפו וקולות אחרים, כדוגמת איימן סיכסק, כלב בן דוד, נורית בן, עמי קאופמן ואחרים קיבלו מעמד כמעט בלעדי בקרב המגישים והכתבים השונים. "הקו שמגיע מראשי הערוץ הוא כן להיות הוגנים וכן להעביר את התמונה בצורה מאוזנת ולהציג את הקו הישראלי ולא רק את הערבי", אומרת ג', מפיקה לשעבר בערוץ. "אבל בפועל, הכתבים כולם מגיעים עם האידיאולוגיה הפרטית שלהם ונותנים לה במה נרחבת בשידור עצמו, וכשכולם מגיעים מהשמאל הקיצוני הקו נורא ברור. החלק העצוב הוא שדווקא אנשי ההפקה הם ימנים ברובם, אבל אין להם באמת השפעה על מה שנאמר על המסך עצמו".

אחד המקרים החמורים שהתרחש בערוץ בחודשים האחרונים, היה דיווח ששודר במהדורת החדשות המרכזית בעקבות האירועים ברצועת עזה. כל קשר בין הדיווח ובין מה שקרה בפועל ברצועה באותו יום, היה מקרי בהחלט. "זה היה אחד המקרים ששברו את גב הגמל אצלנו. אחרי אותו שידור וכשהתברר לנו שהדיווח היה שקרי, לא רק טעות, אלא שקרי בכוונה, פנינו קבוצה של עובדים לעורכים ומחינו על הסיקור הזה. וזאת לא הפעם הראשונה שזה קרה", אומרת ג'. "הבעיה היא שגם אין מי שמפקח על זה. העורכים עושים כל כך הרבה דברים במקביל, מתוכניות ועד כתבות לאתר, כך שהם לא יכולים לשים לב, או לא רוצים לשים לב, למה שנאמר בשידורים".

מ' הפאנליסטית מוסיפה: "הרבה פעמים אחרי שאני יוצאת מהאולפנים, אני שואלת את המפיקים והעורכים איך קרה שהם התדרדרו להיות שופר של השמאל הקיצוני".

אבל את מתארחת שם וימנים נוספים מתארחים שם, כך שעושה רושם שהם כן נותנים במה הוגנת לקול הימני.

"זה הרבה יותר מורכב מאיך שאתה מציג את זה. כשמביאים לך אנשי שמאל, מביאים את הקיצוניים ביותר והמתלהמים ביותר. לעומת זאת, רוב הימנים שמגיעים לערוץ הם ימין מתון על סף המרכז הפוליטי. זה לא באמת איזון. אף פעם לא מביאים שמאל מתון שבאמת אפשר לנהל איתו דיון. אני ממש לא מפחדת מדיונים, אבל בדיון צריך שתהיה האפשרות להשמיע את הדעה שלך, וזה לא באמת קורה בערוץ".

לפני כשנה החל הערוץ לשדר באופן רשמי גם בארצות הברית. לצורך כך גויסו לשורותיו כתבים ומגישים ממיטב ערוצי החדשות האמריקאיים, כדוגמת CNN, FOX NEWS ו‑MSNBC. בכירי אל ג'זירה אמריקה הועסקו בערוץ במטרה להרחיב את מאגר הכותבים כדי להילחם בזירה של הערוצים הגדולים בעולם. חלק לא מבוטל מאותם כתבים ועורכים חדשים אינם יהודים. "הם מגיעים לכאן כדי לצבור ניסיון, אבל גם עם דעה מאוד מגובשת ועוינת לישראל", אומרת ג'.

גורמים בתעשייה מסבירים ל'בשבע' את התנהלות הערוץ בכך שמטרתו היא להתחרות בערוצי החדשות הגדולים בעולם. "לשם כך הם לא יכולים להציג את עצמם כערוץ ישראלי. הם חייבים להיות יותר גלובליים. לכן הם אומרים שהם ערוץ מזרח-תיכוני שמביא את החדשות מהמזרח התיכון. העובדה שהם ישראלים מיטשטשת עד כמעט נעלמת, כך שלפעמים רק שמות המגישים מסגירים את העובדה שהערוץ ישראלי", אומר אותו גורם.

עד כה הערוץ לא יכול היה לשדר בישראל בגלל בעיות חוקיות. בעלי הערוץ, פטריק דרהי, הוא בעליה של ענקית התקשורת הישראלית הוט. על פי החוק בישראל, אין אפשרות שבעלים של פלטפורמת שידור (בכבלים או בלווין), יהיה בעליו גם של ערוץ חדשות שמשדר בישראל. המכשול הזה נפתר כאשר ביוני 2017 תוקן החוק וכעת ערוץ שנחשב כבינלאומי, ולא ישראלי, יוכל להיות בבעלות צולבת. ביום רביעי השבוע התקיימה מסיבת עיתונאים בה הוכרז על עליית שניים מערוצי i24news האנגלי והצרפתי, לאוויר בישראל. נכון להיום הערוצים עלו רק בהוט שבבעלותו של דרהי, אך בהמשך המטרה היא שהם יעלו גם בשאר הפלטפורמות (יס, סלקום ופרטנר), בצוותא עם הערוץ הערבי.

השלב הבא מבחינת תאגיד i24 הוא להקים ערוץ רביעי בשפה העברית. לשם כך ייאלצו לחוקק תיקון חדש, שכן הערוץ יפסיק להיות בינלאומי. מהלך זה צפוי להיתקל בלא מעט התנגדויות.

זה לא סוד שהערוץ מנסה להתחרות עם BBC ו‑CNN ודומיהם. האם הוא תוקף את ישראל כמוהם?

"במובן מסוים הוא אפילו גרוע יותר. ב‑BBC אין מישהו ישראלי שאומר שישראל היא מדינת אפרטהייד. יביאו ערבי, יביאו איש שמאל בריטי ואפילו יביאו יהודי בריטי, אבל לא ישראלי. ב‑i24news ישראלים יציגו את העמדה הזאת. הצופה האמריקאי או האירופאי לא יודעים שהדוברים הם מהדמויות הקיצוניות ביותר בשיח הישראלי, והוא לוקח את דבריהם כתורה מסיני. לכן במובן מסוים הם יותר מסוכנים", אומרת מ'.

לאמריקנים לא אכפת משרה נתניהו

אך לא כולם מסכימים עם הטיעונים הללו, ורואים בהם כמחמירים מדי כלפי הערוץ. "הוא ממש לא גרוע כמו CNN ודומותיה. הן מכפישות את ישראל בכל רגע נתון", אומר עו"ד שמחה רוטמן, פאנליסט קבוע בתוכנית 'ספין-רום', מתוכניות הדגל של הערוץ. "זה לא שמדובר בערוץ ימין, אבל הוא לא שונה מערוץ 2 וערוץ עשר ובמובן מסוים הוא הרבה יותר טוב. אני אגיד לך יותר מזה, אני מתראיין גם לא מעט בערוץ 20 ואני מרגיש בשני המקומות בבית באותה מידה. עמי קאופמן למשל, המנחה של 'ספין-רום', הוא איש 'הארץ' במלוא רמ"ח איבריו. יוצא לנו לדבר מדי פעם מחוץ לשידור ודעותיו מאוד ברורות וממוקמות בשמאל. יחד עם זה, אני תמיד רואה, בשידור ומחוצה לו, שיש כבוד ואין שום שיפוטיות לעמדות שלי. נכון שבתוכניות אחרות זה לא ממש כך, אבל חשוב להם שתמיד תהיה ייצוגיות לימין, וזה דבר שאני לא תמיד יכול לומר על ערוצי הברודקאסט הרגילים. בערוץ הזה לא תמצא פאנל של חמישה אנשים שאף אחד מהם לא מציג את הצד הימני, וזה דבר שקורה בלי סוף בשאר הערוצים".

אתה חושב שהערוץ ממלא את המטרה שלשמה הוקם?

"כשהערוץ הוקם נאמר שהוא נולד כדי להשמיע קול מאוזן, ואני אכן חושב שזה הקו שהוא מאמין בו גם היום. נכון שיש בתוכניות קולות מסוימים שנשמעים, אבל אנחנו חייבים להכיר במציאות ולא להפיל את האשמה בעניין הזה על הערוץ בלבד. אין כמעט דוברים ימנים רהוטים באנגלית. הם ממש מחפשים דוברים ימנים, אבל אין הרבה שיכולים לנהל שיחה עניינית באנגלית. בנוסף לכך, יש גם את העניין של 'מדינת תל אביב'. אני רואה במישור התקשורתי זירה חשובה, ולכן אני נוסע במיוחד מפני קדם לאולפן בתל אביב. שעה וחצי הלוך ושעה וחצי חזור בשביל תוכנית של שעה. אבל לרוב האנשים קשה להגיע כל פעם מרחוק לתל אביב. וכשזה המצב, כמה אנשים ימנים שבטוחים ברמת האנגלית שלהם כדי להופיע בטלוויזיה וגרים באזור תל אביב יש? כאן מתחילה הבעיה. זה לא שלשמאלנים יש הרבה יותר, אבל הם יותר בטוחים באנגלית שלהם גם אם היא מאוד לא טובה, ולכן קולם נשמע יותר. בשורה התחתונה 'הטובים לתקשורת' לא באמת עבד בציבור הימני, ואת התוצאות אנחנו רואים בכל הערוצים".

"צריך להוציא את התוכנית 'ספין-רום' מהדיון, כי היא באמת החריגה בנוף. קאופמן הוא איש מקצוע ששואל את השאלות הקשות גם את אנשי הימין וגם את השמאל, אבל עדיין נציגי השמאל יהיו תמיד מהשמאל הקיצוני", אומרת מ' בתגובה לדבריו של רוטמן. "זה מגיע לנקודות בעייתיות הרבה יותר. עולים בערוץ דיונים שהם אומנם חשובים לישראלים אבל הם אזוטריים בחו"ל, כמו למשל עוד אייטם על שרה נתניהו. זה לא באמת משנה משהו לצופה בארצות הברית, בקנדה או בבריטניה, אבל זה מעצב את דעתו. כמו שדיבורים על מלניה טראמפ לא תורמים לנו כישראלים כלום, אבל זה עולה לדיון שוב ושוב ומקבע דעה לא עניינית על טראמפ. זה בדיוק מה שהערוץ, שלא משדר לישראל אלא רק לחו"ל, עושה לנושאים פנים-ישראליים".

"הטעות של כולם, ואולי מכאן נובעת האכזבה מהערוץ, היא שמשום מה הם סברו שהערוץ הוקם כדי להיות פרו ישראלי. זאת מעולם לא הייתה המטרה שלו", אומר רן בר יושפט, סמנכ"ל פורום קהלת למדיניות. "אני כבר הרבה שנים מתראיין בערוץ ומעולם לא הרגשתי שהוא פרו ישראלי. הוא ערוץ שמאל, המראיינים בו הם אנשי שמאל, וזה לא השתנה. מה שכן, הוא יותר טוב מ'הארץ' למשל. בשורה התחתונה הוא לא פרו ישראלי, אבל גם לא אנטי ישראלי. הם לא מכפישים את ישראל".

אבל כשהוא הוקם כן דיברו על כך שהוא יהיה ערוץ שמביא את הקול הישראלי לעולם.

"בהתחלה באמת אמרו את זה, אבל זה לא היה ככה מלכתחילה. הוא היה הרבה פחות נוראי, וכך הוא גם היום, ביחס לרשתות זרות אחרות. אם אני משווה אותו לערוצים אחרים שאני מתראיין בהם, כמו TRT הטורקית או RT הרוסית, הוא טוב עשרת מונים מהם. מבין ערוצי החדשות המשפיעים בעולם, רק פוקס ניוז באמת יותר פרו ישראלי ממנו. כל השאר נוראיים מאוד לעומתו באופן לא פרופורציונלי בכלל. אם אני עולה לשידור ב‑BBC, המראיין מיד תוקף אותי. ב‑i24 הוא ישאל אותי שאלות קשות, אבל לא יתקוף אותי. מה שכן, יכול להיות שהבעלים כן רצה ערוץ יותר פרו ישראלי, אבל העורכים בפועל אמרו שזה בלתי אפשרי וכיוונו למקום אחר. בסופו של יום, הערוץ מעולם לא היה בעיניי פרו ישראלי אלא די מאוזן וכך זה גם היום".

"הסיבה שהערוץ לא היה פרו ישראלי כפי שהפרומואים הבטיחו, היא העובדה שגם הבעלים וגם המנכ"ל הם צרפתים, ובאופן טבעי הם פחות שמים לב לערוץ האנגלי וצופים יותר בצרפתי", אומרת מ'. ג', שמכירה את הערוץ מבפנים, מרחיבה בהבדל בין הערוץ האנגלי לצרפתי: "מי שבוחן את הערוצים רואה שיש הבדל מהותי בין שניהם. הצרפתי הוא הרבה יותר מאוזן. המגישים בו מגיעים מכל הקשת הפוליטית ולא רק ממגוון דעות אחיד".

הערוץ, שחוגג בימים אלה חמש שנים להקמתו, לא באמת הצליח להגיע לרמה של הגדולים שבהם הוא שואף להתחרות. זה אולי יקרה בהמשך, אבל האנשים שאיתם דיברנו בכתבה סקפטיים. "בעיניי זה הדבר הטוב היחיד", אומרת מ', "העובדה שאין לו כמעט השפעה ואנשים ברחבי העולם לא באמת צופים בו, די מעודדת אותי".

"בשורה התחתונה, הרבה מאוד יהודים אמריקאים וישראלים יורדים מעדיפים לצפות ב-ilTV המתחרה", אומר בר יושפט. ערוץ ilTV הוא ערוץ חדשות אינטרנטי במקור שהוקם בשנת 2015. הערוץ משדר מישראל ובשנים האחרונות נכנס גם כערוץ טלוויזיה ברחבי העולם, ושידוריו בעלי נטייה פרו ישראלית מובהקת יותר. גם בישראל ניתן לצפות בו בכבלים ובלוויין במסגרת ערוץ METV (150 בהוט, 109 ב‑YES).

"משדרים כל נאום של נתניהו"

בניגוד לטענות שהושמעו בכתבה, בערוץ עצמו דוחים את ההאשמות ואומרים שוב ושוב שמדובר בערוץ מאוזן. מתי ענבר משמש ככתב לענייני צבא בערוץ הצרפתי מיומו הראשון. "הערוץ לא השתנה. הקו שהוא מייצג היום זהה לקו שהיה בהקמתו", הוא אומר.

ומהו הקו הזה?

"הקו שמעביר לצופה שלו איך נראית מציאות החיים המורכבת והמלאה כאן. לא רק צד אחד של הסיפור. אנחנו לא ערוץ הסברה ממשלתי, אלא ערוץ שמביא את הקולות של אותם אלה שגרים כאן ומשרתים כאן בצבא".

והקו הזה באמת נשמר לאורך השנים? כי הטענות כלפי הערוץ האנגלי לפחות הן שמדובר בערוץ מאוד לא מאוזן עם נטייה חדה לשמאל.

"אם זה לא היה הקו, אני הייתי עוזב. כמו כל אדם, יש לי את ההשקפה שלי, אבל אני לא מביא אותה לשידור. כך גם הכתבים האחרים בערוצים השונים. אני יכול להגיד לך שככתב צבאי אני נמצא בשטח המון עם הכתבים מהערוצים המקבילים. כולנו נאמנים לקו הזה. כל אחד אולי משתמש במילים אחרות, אבל אנחנו נשארים נאמנים לקו".

פרנק מלול, מנכ"ל הערוץ, אומר בשיחה עם 'בשבע' כי הערוץ ממוקד בהבאת הזווית הישראלית, בניגוד לערוצים הבינלאומיים האחרים. "כשמעזה נורים טילים על ישראל, מה שאתה תראה בכל ערוצי החדשות בעולם זה את חיילי צה"ל יורים על העזתים. המצלמה שלהם ממוקמת בעזה ומופנית לישראל. אף אחד לא ישדר מה קורה בקיבוצים ואף אחד לא יביא את הכאב של תושבי הדרום. אנחנו מסובבים את התמונה ומראים את הטילים שנורו, ואת הקולות של התושבים. אנחנו מראים את כל התמונה".

אבל בשורה התחתונה, רוב המגישים והכתבים בערוץ מגיעים מהאגף השמאלי ביותר במפה, וטענות על הטייה שמאלה נשמעות כלפי הערוץ.

"זאת הפעם הראשונה שאני שומע את זה", מתפלא מלול "לרוב אומרים לנו שאנחנו פרופגנדה של הימין ונתניהו, כי אנחנו משדרים כל נאום שלו. אנחנו לא משדרים כל נאום בגלל שאנחנו תומכים בו או בכל אחד אחר. אנחנו משדרים אותו כי הוא ראש ממשלת ישראל והוא החדשות. מהצד השני אני גם אביא הרבה עיתונאים ודוברים מהשמאל ומהפלשתינים, בשביל להציג תמונה מלאה ומאוזנת. המטרה שלי היא לא לשכנע את המשוכנעים. אני רוצה לשנות את דעתם של המתנגדים או אלה שעדיין אין להם עמדה מגובשת כלפי ישראל. בשביל לשכנע אותם צריך להביא תמונה מלאה. לא מספיק להביא צד אחד. אנחנו תמיד נביא את השמאל וגם את הימין שיאזן אותו והפוך".

"יש משהו שחייבים להבין בכל מה שקשור לדעת הקהל העולמית כלפי ישראל. האזרח האמריקאי מגבש את דעתו על ישראל על פי מה שהוא רואה ב-CNN ושאר הערוצים", אומר בוב ווילוק, סמנכ"ל התוכן של תאגיד i24news . ווילוק הצטרף לערוץ לפני כשנה וחצי, לקראת עליית הערוץ בארה"ב. "כשהייתי כאן לפני כמה שנים בפעם הראשונה עם הילדים שלי, כל מה שהם ידעו על ישראל היה מהחדשות. הם חשבו שכל הזמן זורקים כאן אבנים ובקבוקי תבערה, ובאופן כללי יש כאן אווירת מלחמה מתמדת. רק כשהם הגיעו לכאן הם ראו שיש הרבה מקומות שבהם יהודים וערבים חיים יחד ועובדים יחד בבטחה. לתפיסה שלהם שותפים רוב האמריקאים והאירופאים, שמקבלים רק דיווח אנטי ישראלי".

i24 שונה בכך מערוצי החדשות הבינלאומיים?

"בוודאי. אין מה להשוות בכלל. אנחנו מציגים תמונה אחרת. כשטראמפ פרש מהסכם הגרעין, אנחנו היינו הערוץ היחיד בעולם שהביא בשידור חי ובמקביל גם את הפרישה, גם את נתניהו וגם את רוחאני. כשיש אסון עולמי כלשהו, כמו שקורה עכשיו בהודו, אנחנו מראים שהישראלים הם הראשונים שמגישים עזרה. ברעידת אדמה במקסיקו ישראל הקדימה אפילו את ארה"ב בהגשת עזרה. את הדברים האלה לא תראה בשום ערוץ חדשות בינלאומי, ואנחנו מביאים אותם בגאווה. זה i24 עבורי".

ועבור הכתבים והמגישים? חלקם הרי, הבכירים ביותר אגב, מגיעים מאל ג'זירה, שלא ידועה באובייקטיביות שלה כלפי ישראל והאיזור.

"אותם מגישים הגישו לפני כן בפוקס ניוז, סי.אן.אן, בי.בי.סי, אן.בי.סי, בג'רוזלם פוסט, בערוץ 20 ובכל מקום. אנחנו מגבשים צוות מגוון ככל שניתן. האם אנחנו מושלמים? לא, אבל אנחנו מנסים להיות הכי מאוזנים והוגנים שיש. אנחנו מסקרים את ישראל בחלקים הטובים שלה וגם באלה שלא. זאת העבודה שלנו".